כשברקע הפסימיות שהביע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מסיכויי ההצלחה של השיחות הצפויות מול רוסיה על הפסקת אש, שיתחילו כנראה היום (שני), עוד ועוד מדינות במערב התחייבו אמש להעביר תחמושת וכלי נשק לצבא האוקראיני – בעדות אפשרית לכך שגם מדינות אלו מעריכות כי הלחימה צפויה להמשיך. העברת כלי הנשק הללו מגיעה כשברקע האיום הגרעיני המרומז שהשמיע אתמול הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, כאשר הורה לכוחות ההרתעה הגרעיניים של צבא הרוסי להיכנס לכוננות גבוהה.
המלחמה באירופה – עוד כותרות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מאוקראינה
• רוסיה, נאט"ו, המורדים, ארה"ב: מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• פיפ"א נגד רוסיה: הנבחרות ישחקו רק מחוץ לשטחה, ללא קהל, המנון ודגל
• רוסיה: הפגנות נגד המלחמה ממוסקבה ועד סיביר, יותר מ-2,000 נעצרו
• עשרות אלפי אוקראינים חוזרים למדינתם כדי להילחם: "למה שאשאר כאן?"
פוטין הסביר את המהלך שלו ב"הצהרות תוקפניות" מצד נאט"ו והמערב, לצד הסנקציות הקשות שהוטלו עליו ועל ארצו בימים האחרונים. ארה"ב ובעלות בריתה, נזכיר, הודיעו שלא ישלחו חיילים לאדמת אוקראינה, שלא חברה בנאט"ו, אולם אישרו בימים האחרונים העברת משלוחים נוספים של נשק לכוחות האוקראיניים, ובמקביל נאט"ו הודיעה על תגבור הכוחות שלה במדינות החברות בה במזרח אירופה.
אחת המדינות שהחליטה אתמול להעביר נשק וטילים נגד טנקים לאוקראינה היא גרמניה – שעד כה סירבה להעביר נשק קטלני לידי הממשלה בקייב. "לא יכולה להיות תשובה אחרת לתוקפנות של פוטין", אמר אתמול הקנצלר הגרמני אולף שולף בנאום שנשא בבונדסטאג, הפרלמנט בברלין.
לצד הסיוע הגרמני לאוקראינה, שולץ הצהיר גם על השקעה ביטחונית עצומה בצבא הגרמני: לדבריו ההשקעה הזו תזנק כעת ל-2% מהתמ"ג בארצו, ובשנה הנוכחית התקציב יעמוד על כ-100 מיליארד אירו, לעומת 47 מיליארד בשנה שעברה. "נהיה חייבים להשקיע יותר בביטחון של ארצנו על מנת להגן על החירות שלנו ועל הדמוקרטיה שלנו", אמר שולץ, שזכה לתשואות ומחיאות כפיים מהמחוקקים. בשל עברה האפל בתקופה הנאצית, נזכיר, גרמניה התנגדה במשך שנים ארוכות ללחץ מצד ארה"ב ובעלות ברית אחרות בנאט"ו, שדחקו בה להגדיל את תקציב הביטחון שלה. זו גם הייתה הסיבה להימנעותה עד עתה מהעברת נשק לאוקראינה.
גם פינלנד שינתה את המדיניות ארוכת השנים שלה, ולפיה אינה שולחת נשק לאזורי מלחמה – והודיעה אתמול על משלוח נשק לקייב. אמש הודיע גם האיחוד האירופי שיממן רכישת נשק עבור הממשלה האוקראינית – ומדובר בפעם הראשונה אי-פעם שבה יממן נשק עבור מדינה שנמצאת במלחמה. גורם בבריסל אמר לסוכנות רויטרס כי היקף הסיוע הזה יעמוד על 450 מיליון אירו. גם שבדיה, דנמרק ובלגיה הודיעו כי ישלחו תחמושת וכלי נשק לאוקראינה.
ארה"ב הבטיחה אתמול כי תספק לקייב כלי נשק נוספים, בהיקף של 350 מיליון דולר, ובהם טילים נגד טנקים. הבית הלבן הודיע כי ישלח לאוקראינה גם 500 טילי סטינגר. מדובר בטילי כתף נגד מטוסים שיעילים במיוחד נגד מסוקים. הממשל האמריקני מקדם במקביל הצעה בקונגרס בוושינגטון לסיוע בהיקף של 6.4 מיליארד דולר לאוקראינה, אם כי ההצעה הזו עוסקת גם בסיוע כלכלי ולא רק צבאי.
החשש: 7 מיליון יהפכו לפליטים
בינתיים, בארה"ב הביעו זעם וחשש מההשלכות של הכוננות המוגברת של הכוחות הגרעיניים בצבא רוסיה. גורם ביטחוני בכיר בוושינגטון אמר כי ארה"ב לא קיבלה מהרוסים הודעה מוקדמת על העלאת הכוננות הגרעינית, וציין כי הממשל בוחן כעת את המשמעויות של המהלך. הוא הזהיר כי כעת גובר באופן משמעותי הסיכון בכל מקרה של טעות בשיקול הדעת של מי מהצדדים. אמש אמרה דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי כי הודעתו אתמול של פוטין היא דוגמה לאופן שבו הוא "מייצר איומים שלא קיימים כדי להצדיק תוקפנות נוספת". פוטין, נזכיר, הצדיק את הפלישה לאוקראינה בטענה שזו נשלטת על ידי נאצים, טענה חסרת הוכחות כמובן, שמוכחשת מכל וכל על ידי קייב והמערב.
בתוך כך, אמש הזהירו באיחוד האירופי כי המשך הלחימה באוקראינה עלול להביא את מספר האזרחים במדינה שנעקרים מבתיהם והופכים לפליטים ליותר מ-7 מיליון. ג'נז לנרצ'יץ', שעומד בראש הנציבות האירופית לסיוע הומניטרי ולניהול משברים, הזהיר כי אירופה עלולה לעמוד בקרוב בפני "המשבר ההומניטרי הגדול ביותר ביבשת האירופית זה שנים ארוכות מאוד". לדבריו, על הרשויות במדינות אירופה להיערך לאפשרות של גל פליטים ב"מימדים היסטוריים". עד כה, יצוין, לפי האו"ם ברחו מאוקראינה למדינות השוכנות בגבולותיה המערביים כמעט 400,000 איש, רבים מהם לפולין. לנרצ'יץ' ציין כי לפי הערכות האו"ם כ-18 מיליון אוקראינים צפויים להיפגע מהמלחמה, באוקראינה או במדינות סמוכות לה, וכ-4 מיליון צפויים להימלט משטח אוקראינה.
בקייב "צדים" סוכני חבלה רוסים
בינתיים, ולמרות ההודעה על שיחות להפסקת אש, נראה שרוסיה ממשיכה בניסיון לכתר את הבירה קייב – כשלפי ההערכות מטרתה היא להפיל שם את ממשלתו של זלנסקי ולהחליפה במשטר בובות פרו-רוסי. אמש פרסמה החברה האמריקנית Maxar תמונות לוויין שצולמו אתמול ומציגות שיירה ענקית של כוחות רוסיים הנעים לכיוון קייב, במרחק של כ-65 ק"מ ממנה. השיירה, שלפי החברה מונה מאות כלי רכב המתפרשים על פני כ-5 ק"מ, כוללת גם טנקים ומכלי דלק.
בקייב, נזכיר, התחוללו בסוף השבוע קרבות בפאתי העיר, אך ביממה האחרונה לא דווח על קרבות משמעותיים באזור. העיר נמצאת מאז שבת בערב תחת עוצר, שיימשך עד היום בבוקר. ראש העיר ויטלי קליצ'קו אמר אמש בריאיון לסוכנות AP כי מטרת העוצר היא "לצוד" פעילי חבלה רוסים שלפי החשד פועלים בבירה. "אנחנו צדים את האנשים האלה, וזה הרבה יותר קל כשאף אחד לא ברחוב", אמר. הוא טען כי בשבת בלילה נהרגו שישה פעילי חבלה רוסים.
קליצ'קו אמר כי דרכי הגישה לקייב חסומות. הוא הודה בכך אחרי שנשאל אם יש עדיין תוכניות לפנות אזרחים מהעיר אל מערב אוקראינה: "אנחנו לא יכולים לעשות זאת, בגלל שכל הדרכים חסומות. כרגע אנחנו לגמרי מוקפים". הוא הזהיר מפני אפשרות של "קטסטרופה הומניטרית", וציין: "כרגע יש לנו חשמל, כרגע יש לנו מים ודרך לחמם את הבתים שלנו. אבל התשתית להעברת מזון ותרופות נהרסה". זמן קצר לאחר פרסום הריאיון טען קליצ'קו כי לא אמר שהעיר מכותרת. דוברו אמר לעיתון מקומי כי הוא שגה בדבריו, וכי הטענות בדבר כיתור קייב בידי הכוחות הרוסיים הן "שקרים".
מוקדם יותר אתמול, ואחרי שלושה ימי לחימה קשים שבהם השיב הצבא האוקראיני מלחמה עזה מהצפוי לכוחות הרוסיים, הגיע סוף-סוף דיווח שעורר אופטימיות מסוימת: אוקראינה הודיעה כי תסכים לנהל משא ומתן מול רוסיה – שלדבריה יתקיים ללא שום תנאי מקדים. השיחות יתנהלו סמוך לנהר פריפיאט שבגבול האוקראיני-בלארוסי, לא הרחק מתחנת הכוח הגרעינית המושבתת צ'רנוביל שנכבשה על ידי הכוחות הרוסיים. הן צפויות כאמור להתחיל כבר היום, לפי שר הפנים האוקראיני.
ההודעה על המשא ומתן התקבלה לאחר שיחה שקיים זלנסקי עם רודן בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, בעל בריתו הקרוב של פוטין, ולדברי זלנסקי השיחה הזו הייתה "משמעותית" מאוד. כשברקע חשש שהביעו גורמים מסוימים באוקראינה כי בלארוס תצטרף לרוסיה במלחמה, אחרי שכבר התירה לכוחות הרוסיים לפלוש משטחה לשטח אוקראינה, אמר זלנסקי כי לוקשנקו "לקח על עצמו אחריות" לכך ש"כל המטוסים, המסוקים והטילים שמוצבים בשטח בלארוסי יישארו על הקרקע בזמן המסע של המשלחת האוקראינית (למקום השיחות), במהלך הפגישות ובחזרה שלה".
ג'ונסון על המו"מ: "יש לי ספקות"
זלנסקי הדגיש כי לא צפויה פריצת דרך משמעותית בשיחות, אך הצהיר כי ארצו תנצל כל הזדמנות כדי להשיג שלום. "אני לא מאמין שתהיה תוצאה מהפגישה הזו, אבל תנו להם לנסות כדי שלאף אזרח באוקראינה לא יהיה ספק שאני, כנשיא, ניסיתי לעצור את המלחמה כאשר היה סיכוי לכך, אפילו קטן", אמר הנשיא האוקראיני במסיבת עיתונאים שכינס בלשכתו בקייב. הוא הוסיף כי יש לפעול ב"פרגמטיות" על מנת להביא להשלמת יעדיה של קייב. לדבריו, אחד מאותם יעדים הוא "רציפות טריטוריאלית".
שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה הצהיר אתמול בצהריים כי אוקראינה לא מתכוונת במהלך השיחות לוותר על אף טריטוריה. קולבה טען כי רוסיה הסירה "אולטימטומים" שהציבה לקיום השיחות בעקבות האבידות שספגה בשדה הקרב, ולדבריו עצם העובדה שרוסיה מגיעה לשיחות ללא תנאים מוקדמים היא "ניצחון" עבור קייב.
פסימיות בנוגע לסיכויי הצלחת השיחות הביע אמש גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. "אם פוטין רוצה לעצור, אם הוא רוצה לסגת, אם הוא רוצה לשאת ולתת, אז מדובר בחדשות טובות. אבל יש לי את הספקות שלי", אמר ג'ונסון בשיחה עם עיתונאים במהלך ביקור הזדהות עם הקהילה האוקראינית בכנסייה בלונדון. "אין שום דבר שראיתי עד כה בהתנהגות שלו שמוביל אותי להעריך שהוא יכול להיות כנה", הוסיף.
השיחות בין הצדדים ייערכו כשברקע טענות מצד אוקראינה והמערב כי רוסיה נתקלת בהתנגדות עזה הרבה יותר ממה שציפתה לו מצד הכוחות האוקראיניים כאשר החלה בפלישה ביום חמישי האחרון, וכי כוחותיה מתמודדים גם עם בעיות לוגיסטיות חמורות, כמו מחסור בדלק. אתמול לפנות ערב אף טען יועצו של הנשיא זלנסקי כי המצב במדינה רגוע כעת – וכי בכל רחביה "שקט". לטענתו, "האויב איבד את המומנטום ושיגר לעבר קייב את היחידות האחרונות שלו שמוכנות לקרב - כדי להשתלט לפחות על הפרברים שלה". זלנסקי עצמו אמר שהכוחות האוקראיניים מצליחים לבלום את החיילים הרוסים, שלדבריו מפגיזים גם תשתיות אזרחיות – ותוקפים אפילו אמבולנסים.
גורם בכיר במערכת הביטחון האמריקנית אמר אמש כי אין שום אינדיקציה לכך שרוסיה השתלטה על ערי מפתח כלשהן באוקראינה. לדבריו, גם העיר מריופול שסמוכה לחבל הבדלנים דונבאס במזרח "מוגנת", ומתנגדת לכוחות הפולשים, אחרי שבימים קודמים דווח שם על הפגזות נרחבות. הגורם טען כי רוסיה שלחה לתוך אוקראינה כבר כשני שלישים מתוך הכוחות הרבים שריכזה סמוך לגבולותיה בשבועות שלפני הפלישה. הוא ציין שעיקר הכוחות הרוסיים עדיין נמצאים במרחק של כ-30 ק"מ ממרכז קייב.
לדברי הגורם, רוסיה שיגרה עד עתה, מאז תחילת המלחמה, יותר מ-320 טילים לעבר יעדים אוקראיניים – אך חוותה כמה "כישלונות" בשיגורי הטילים הללו. הגורם הזהיר כי רוסיה מתחילה כעת לאמץ טקטיקה של מצור בתוך אוקראינה, וכי הטקטיקה הזו "מגבירה את הסיכויים לנזק משני לתשתיות אזרחיות ולחיים". הוא הוסיף כי רוסיה לא צפתה את רמת ההתנגדות שיציבו בפניה האוקראינים. "לרוסיה אין הרבה ניסיון בתנועה בתוך מדינת לאום ברמות כאלו של מורכבות וגודל", אמר, תוך שהוא מסביר את ההתקדמות האיטית מהמצופה של הכוחות הרוסיים. "אנחנו לא יודעים אם זהו כישלון בתכנון או כישלון בהוצאה לפועל", הוסיף.
במוסקבה, יצוין, טענו כי ביום שישי הכוחות הרוסיים נעצרו על מנת לאפשר מקום למו"מ, ומשהאפשרות הזו נשללה – פוטין הורה לכוחותיו לתקוף "מכל הכיוונים". אתמול בבוקר דווח על קרבות קשים במיוחד בחרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, ששוכנת סמוך לגבול הרוסי במזרח. לפי האוקראינים קרבות קשים התנהלו ברחובותיה של חרקוב – כולל במרכז העיר – והתושבים נקראו להישאר במקלטים ולא לצאת החוצה. בצהריים טען המושל האזורי, אולג סינגובוב, כי לאוקראינה יש "שליטה מוחלטת" על העיר, וטען שכוחות הביטחון "טיהרו" את העיר מהאויב הרוסי. לדבריו, שהצבא הרוסי נמצא במוראל ירוד, וחלק מהחיילים הרוסים "נטשו את הרכבים שלהם" ונכנעו.
לחץ חיצוני, ולחץ פנימי: 2,600 נעצרו בהפגנות ברוסיה
רוסיה עצמה הודתה אמש, לראשונה מאז פרוץ המלחמה, כי כמה מחייליה נהרגו או נפצעו בקרבות. היא לא נקבה במספרים כלשהם, אך טענה כי אלו נמוכים "בכמה מונים" מאשר מספרם של "הלאומנים שחוסלו", כלומר האוקראינים. באוקראינה טוענים שאלפי חיילים רוסים נהרגו: סגנית שר ההגנה האוקראיני טענה הבוקר שהמספר עומד על כ-4,300, ולדבריה 146 טנקים של רוסיה הושמדו מתחילת הפלישה. את הטענה הזו יש לקחת בערבון מוגבל, אולם גם גורמים במערב העריכו אתמול כי מאות רבות של חיילים רוסים נהרגו. לפי עדכון אמש של הממשלה האוקראינית, לפחות 352 אזרחים אוקראינים נהרגו בארבעת ימי המלחמה, בהם 14 ילדים, ו-1,684 נפצעו עד כה.
בינתיים גובר הלחץ במערב על פוטין: אחרי ששורת מדינות באירופה הודיעו ביממה האחרונה על סגירת המרחב האווירי שלהן לחברות תעופה רוסיות, אמש הודיע האיחוד האירופי כי המרחב האווירי שלו ייסגר באופן מוחלט בפני מטוסים רוסיים. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי אף מטוס רוסי, כולל מטוסים פרטיים של אוליגרכים, לא יוכלו לנחות, להמריא או לחלוף בטריטוריה של אחת מ-27 מדינות האיחוד. למהלך הצטרפה אחר הצהריים גם קנדה, הראשונה לעשות זאת ביבשת אמריקה. בשל ביטולי הטיסות הצפויים, ארה"ב קראה לאזרחיה ברוסיה לשקול לעזוב אותה באופן "מיידי".
פון דר ליין הצהירה גם על סנקציות חדשות נגד "מכונת התקשורת של הקרמלין", כלשונה, כשכוונתה לערוצי תקשורת ממשלתיים ברוסיה, בהם ערוץ הטלוויזיה הממשלתי RT וספוטניק. לדבריה, הערוצים הללו "לא יוכלו יותר להפיץ את השקרים שלהם כדי להצדיק את המלחמה של פוטין ולזרוע מחלוקות באיחוד שלנו". הסנקציות הללו מצטרפות לסנקציות שכבר הוטלו בימים האחרונים על רוסיה – כולל סנקציות אישיות נגד פוטין ומקורביו. אחת הסנקציות המשמעותיות ביותר על רוסיה, שהוטלה אתמול בלילה, היא ניתוק של חלק מהבנקים הרוסיים ממערכת העברת הכספים העולמית SWIFT. בהצהרה משותפת של ארה"ב, בריטניה, קנדה והנציבות האירופית נמסר: "אנחנו נדאג לכך שהמלחמה הזאת תירשם ככישלון אסטרטגי של פוטין".
לא רק לחץ חיצוני מופעל כעת על רוסיה, אלא גם לחץ פנימי: ממוסקבה ועד סיביר, גם אתמול אלפי בני אדם הפגינו בערים רבות ברוסיה נגד המלחמה באוקראינה. המפגינים צעדו במרכזי הערים וקראו, בין היתר, "לא למלחמה!". שלט שהניפה מפגינה במוסקבה לעג לטענתו של פוטין, טרם המלחמה, כי הוא שולח "כוחות לשמירת שלום" אל מזרח אוקראינה: "להפציץ בשביל שלום זה כמו לזיין בשביל בתולים". כמו בימים קודמים, גם אתמול נעצרו מאות מפגינים על ידי השלטונות שמפעילים דיכוי נרחב ברוסיה ומנסים להשתיק את השיח סביב המלחמה: לפי ארגון העוקב אחר פעילות המשטרה נגד מפגינים, אתמול נעצרו ברוסיה 2,650 בני אדם, ובנוסף לאלו שכבר נעצרו מאז חמישי המספר עומד כבר על קרוב ל-6,000. הפגנות נרשמו אתמול גם בבלארוס, בעלת בריתה של רוסיה.
פורסם לראשונה: 21:31, 27.02.22