אהוד ברק פרסם בסוף השבוע פוסט עם תמונה של נשיא המדינה יצחק הרצוג בדמותו של ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין, שניהל משא ומתן עם היטלר לפני מלחמת העולם השנייה. צ'מברליין נתפש כאחת הדמויות המבוזות ביותר בהיסטוריה, אדם חלש והססן שתמיד חיפש פשרות והאמין שהסכם מינכן יביא שלום, ובפועל התברר שהיטלר ניצל אותו כדי לפתוח במלחמה בתנאים טובים יותר.
אכן, תמונות קשות. ונכון, ברק מחק את הפוסט כעבור כמה שעות והתנצל בפני הנשיא על מה שכינה "שגיאה בבחירת התמונה", אבל הרושם העגום נשאר. זו לא הייתה התקפה רק על נשיא מכהן, אלא גם נגד מי שהיה שותפו לדרך הפוליטית, שניהל עמותה לבחירתו לראשות הממשלה ב-1999 ושימש לאחר מכן כמזכיר ממשלתו. מה, אדם מתוחכם ומנוסה כמו ברק יטעה באופן כה גמלוני בבחירת תמונה? אלא שאולי הייתה לו דווקא מטרה אחרת.
ברק הרי קורא היטב את המפה הפוליטית ויודע שאם בכלל, הרצוג הוא היחיד שיכול לפתור את המשבר החוקתי סביב הרפורמה המוצעת במערכת המשפט. הוא הבין כנראה שהנשיא זקוק כרגע לסיוע מידידים, ועשה זאת בחפץ לב. נשמע מופרך? הנה הסבר שיכול להעמיד את הדברים באור אחר.
בנימין נתניהו נמצא כבר כמה שבועות בתוך המהלך של המהפכה החוקתית ונשמע נחרץ, בעיקר כשהוא מדבר באנגלית, שילך עד הסוף כדי לקדם אותה. במקביל הוא יודע לנתח את המצב במונחים פוליטיים ושיווקיים ויודע שזה עלול להיות גם הסוף הפוליטי שלו. הוא חושש שעסקת טיעון מקלה במשפטו - אם וכאשר תגיע העת – לא תצא לפועל במקביל לניהול מלחמה נגד בג"ץ (בעתירות שיגיעו), נגד בכירי הכלכלה בארץ ובעולם ונגד ציבור גדול שמדבר במושגי מלחמה.
לא יהיה מופרך להניח שכבר נפלה אצלו החלטה אסטרטגית לרדת מן העץ, ולדברי עמית סגל בחדשות 12 במוצאי שבת, הוא יחתור לפשרה לאחר הקריאה הראשונה. אז כעת הוא עוסק בטקטיקה: כיצד ליצור את הרושם שבכל זאת הוא לא נכנע לחלוטין והגיע להישגים מסוימים ברפורמה המשפטית. אפשר לסמוך עליו שיצליח להציג לקהל שלו כל ויתור קטן שעליו יסכימו יריביו כנוק אאוט מוחלט.
ד"ר ברוך לשםוהנה תוכנית הקמפיין: שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן דוהרים בנחישות לקראת הקריאה הראשונה בכנסת של חוקי המהפכה. גם נתניהו לא יכול לבלום אותם משום שהם נחושים אידיאולוגית. נתניהו אפילו מסר לחדשות 12, באמצעות עיתונאי, כי לוין יתפטר אם ידרוש ממנו להפסיק את החקיקה. הרעיון: צריך לעזור לנתניהו להיות המבוגר האחראי כדי להציל את המדינה.
ומי יכול לעזור לו? רק הרצוג, שמנסה לנסח פשרה שתהיה מקובלת על נשיאת העליון אסתר חיות ועל ראשי האופוזיציה. המסרים המועברים לנשיא מכיוון נתניהו הם שראש הממשלה ישלם מחיר איום ונורא במחנה הימין אם יתקפל. ברק הבין כנראה שזה הזמן לחזק את הרצוג מהצד השני ולהזהיר אותו שייזכר כצ'מברליין. זה יוכל לשמש את הנשיא כקלף במיקוח עם נתניהו על היקף הפשרה, והרצוג יוכל לומר לו: "תראה, גם אני משלם במוניטין במחנה שלי".
ייתכן שמדובר ברעיון קונספירטיבי, אבל הוא היחידי שיכול להישמע הגיוני בטירוף המערכות שאליו נקלענו.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
