טקס ההתייחדות עם בני הקיבוצים שנפלו
(צילום: שמיר אלבז)

טקס התייחדות עם 3,110 בני הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ופעולות האיבה נערך הערב (חמישי) באנדרטת הקיבוצים שבפארק מנשה בעמק יזרעאל, בסימן 75 שנים להיווסדה של מדינת ישראל ו-50 שנים למלחמת יום הכיפורים, שבה נפלו 450 חברי קיבוצים. הטקס מציין את הנופלים מראשיתה של ההתיישבות הקיבוצית בשנת 1909.
טקס הזיכרון נערך בהיעדרו של שר הביטחון יואב גלנט, זאת לאחר שמזכירות התנועה הקיבוצית החליטה לבטל את הזמנתו ברקע המכתב ששיגרו מאות משפחות שכולות ליו"ר ארגון יד לבנים אלי בן שם, ובו דרשו "להוציא את הפוליטיקאים מבתי העלמין ביום הזיכרון".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר התייחס בטקס לחוק הגיוס המסתמן, שיסדיר את פטור הגיוס לחרדים תמורת תגמול גדול יותר ללוחמים, ואמר כי "התנועה הקיבוצית ששילמה מחיר כבד על הגנת המדינה וביטחונה תומכת בקיומי של צה"ל כצבא העם, ומתנגדת למתן פטור גורף לקבוצות שלמות בחברה הישראלית - למען ביטחונה של המדינה וחוסנה של החברה".
1 צפייה בגלריה
  אנדרטת הקיבוצים
  אנדרטת הקיבוצים
אנדרטת הקיבוצים בפארק מנשה. "הזמן לא מרפא ולא מכהה את הכאב"
(צילום: ערן יופי כהן)
מאיר אף קרא לחברי הקואליציה בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר "כל אלו המנסים להפוך אותנו לאויבים מבית, איך אתם מעיזים? תתביישו לכם. אנחנו אנרכיסטים? אנחנו סרבנים? אנחנו בוגדים? אנחנו ציונים! גאים בעצמנו, גאים בבנינו ובנותינו שהקריבו את חייהם למען המדינה".
צופיה גומא, ששכלה במלחמת יום הכיפורים את שני אחיה אפרים ודוד ישראלי, נשאה דברים בשם המשפחות השכולות: "הזמן לא מרפא ולא מכהה את הכאב. החור שבלב בפנים, הגרון שנחנק, תחושת ההחמצה הנוראה על מותם של הנופלים והידיעה מה הפסידה המדינה. הקושי לשאת את זכרם מלווה אותי תמיד".
גם תת-אלוף יוסי כראדי קצין הקשר והתקשוב ראשי, מקיבוץ החותרים שבגליל המערבי, נשא דברים וסיפר כי "בקיבוצי, כמו ביתר הקיבוצים, ישנה אנדרטה עם שמות ופנים. במבט אחד, בכמה שניות של דומיה מקודשת, הם גורמים לנער הפוגש בהם לעצור.
"התנועה הקיבוצית איבדה את מיטב בניה ובנותיה כאשר ערבי היסוד שלה - חלוציות, התנדבות ותרומה לחברה - הביאו אותם לכל חזית לחימה, וכן להיפצע או ליפול בקרב. דווקא ביום זה חשוב להביט קדימה. הנוכחות המרשימה של בני הקיבוצים בפיקוד הבכיר של צה"ל, ובכלל בחברה הישראלית, אומרת לנופלים 'לא לשווא לחמתם'".