פסקת התגברות אמורה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון בנימוק שהוא סותר הוראות של חוק יסוד, ולכן היא אחד מסלעי המחלוקת הקשים ברפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. התומכים בפסקת התגברות טוענים, במידה רבה של צדק, שהכנסת, בהיותה הגוף הנבחר על ידי הציבור והמייצג אותו, צריכה להיות בעלת המילה האחרונה בכל הנוגע לחקיקה. המתנגדים טוענים, גם הם במידה רבה של צדק, שאי אפשר להתגבר על זכויות אדם בסיסיות רק בגלל שהרוב רוצה בכך. פגיעה בזכויות אלה, לגישתם, צריכה להיעשות רק כשיש הצדקה מהותית ובאופן מידתי.
אולם גם מתנגדי הרפורמה מבינים שאי אפשר יהיה להגיע להסדר בהסכמה רחבה בלי פסקת התגברות. גם הם וגם תומכי רפורמה פשרנים מעלים נוסחאות התגברות ברוב שהוא גבוה מהרוב הקואליציוני המינימלי (61 ח"כים) שמציעה הממשלה. ההצעות מהאגף השמרני יותר מדברות על רוב של 65, ואילו ההצעות מהאגף הלעומתי מדברות על 70 ח"כים או אף יותר מכך.
חלק מההצעות דורשות שהרוב המיוחד יחויב לכלול תמיכה מינימלית של ח"כים מהאופוזיציה. הרציונל ברור: אם נסכים לאפשרות של הכנסת להתגבר על פסילת חוק הפוגע בזכויות יסוד המוגנות על ידי בית המשפט, ההתגברות צריכה לזכות לתמיכה שחורגת מרוב קואליציוני שממילא מובטח לממשלה. טענת נגד מוצדקת היא שרוב גבוה מדי או דרישה לתמיכה מינימלית של האופוזיציה יהפכו את פסקת ההתגברות לאות מתה, מה גם שהיא תהווה פתח למניפולציות דוגמת התפטרות ח"כים מהקואליציה לקראת הצבעה כדי שהם ימנו כביכול על האופוזיציה.
בעולם מצאו פתרון לבעיות מהסוג הזה. בבתי הפרלמנט של קנדה ואוסטרליה נהוג הסדר שעשוי לעזור להגעה לעמק השווה בנושא זה: מדובר בשיטת הכרעה המכונה secret ballot followed by open ballot (הצבעה סודית שאחריה הצבעה גלויה). בשיטה הזאת, ההצבעה הראשונה על עניין מסוים היא חשאית, ואם היא עוברת - מתקיימת הצבעה נוספת, גלויה.
אפשר לאמץ שיטה זו בהצבעות על "התגברות", וזאת בתנאי שהיא נעשית לאחר פסילת החוק על ידי בית המשפט, ולא במתווה של התגברות מראש. כלומר, ההתגברות אפשרית רק לאחר שהעליון קבע שחקיקה של הכנסת פוגעת בזכויות המעוגנות בחוק יסוד (על פי הצעת הממשלה – ברוב מיוחד של השופטים), ולא למפרע.
עו"ד יניב אהרונוביץ בועז ארדההצבעה הראשונה, החשאית, תאפשר לכל ח"כ לפעול על פי צו מצפונו ולפי מיטב שיקול דעתו, ולהיות חופשי משיקולים זרים, מעול המשמעת הקואליציונית ומחשש לתגובה נקמנית. ההצבעה החשאית תתקיים כשפסיקת העליון והנמקותיה פרושות מול הח"כים, והם יוכלו להביא זאת בחשבון שיקוליהם. באופן זה, לח"כים שתמכו בחקיקה מלכתחילה תהיה הזדמנות לשנות את דעתם. ייתכן שאף יהיו ח"כים שבהצבעה המקורית הצביעו בעד החוק משיקולי משמעת קואליציונית או חשש מנקמנות, ולהם תינתן הזדמנות שנייה לתקן. אם ההתגברות תאושר בהצבעה החשאית, תתקיים הצבעה שנייה וגלויה וזו תבטיח שהצבעת הח"כים תהיה פומבית ותבסס את אחריותם כלפי ציבור הבוחרים.
הגם שאני סבור שפסקת התגברות צריכה לדרוש רוב שהוא מעל הרוב הקואליציוני המינימלי (61), אימוץ הסדר ה-secret ballot followed by open ballot יצמצם את הפער בין התומכים ברוב מינימלי לבין המתנגדים או אלה הסבורים שיש צורך ברוב משמעותי יותר, ויעמעמם במידת מה את חשיבות שיעור הרוב הדרוש. אגב כך גם נאפשר לח"כים להצביע בסוגיות מהותיות כמו זכויות אדם בסיסיות על פי צו מצפונם ושיקול דעתם.
- עו"ד יניב אהרונוביץ הוא יועץ משפטי בחברת הייטק. עוסק בדיני חברות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
