במוצאי השבת סמוך ל-22:30 בערב נכנסו שלושה כלי רכב של מג"ב אל מחנה הפליטים ג'נין לפעילות מבצעית. שעתיים ו-45 דקות מאוחר יותר כלי הרכב הראשון עלה על מטעני גחון. "נתקלנו בעבר במטעני גחון זה לא חדש. גם פה, המטענים התפוצצו ולא נגרם נזק", שחזרה סמ"ר מאיה ניקיץ.
"החלטנו לעשות פרסה ולחזור על הציר. פתאום שמענו פיצוץ נוסף ואחד הרכבים פשוט נקרע – הרצפה והתקרה שלו נתלשו. אני מבינה שהם נפצעו מול העיניים שלנו". מהפיצוץ הנוסף נהרגה סמ"ש שי גרמאי ז"ל.
תיעוד הפיצוץ במחנה הפליטים
"בלי לחשוב פעמיים מיד עשינו מגנן של הכלים, כדי לייצר אזור מוגן לפצועים שמיד החלו לטפל בהם. פרקנו מהרכבים ורצנו לפצועים. המראות היו קשים. טיפלנו בפצועים תחת מטח אש כבד לעברנו. המטרה היחידה שעמדה בפנינו הייתה שלא יהיו עוד פצועים, ולפנות את החברים שלנו שנפצעו בשטח הכי מהר".
במשך כחצי שעה התנהלו חילופי הירי בין המחבלים ללוחמים שהגנו על חבריהם הפצועים. "זה נראה כמו נצח שם, בזמן שהמתנו לחילוץ. כשראיתי את המסוק והחל הפינוי הבנתי מאיזו תופת יצאנו. לא פיתחתי ציפיות, ורק קיוויתי לנס, שכולם יישארו בחיים", סיפרה סמ"ר ניקיץ. "רק כשהגענו לבסיס קיבלנו את הבשורה המרה ששי לא שרדה את הפציעה הקשה. באותו רגע התפרקתי בבכי".
סמ"ש שי גראמי ז"ל הגיעה לפני כעשרה חודשים לפלוגה, יחד עם המפקדת שלה סמ"ר מאיה ניקיץ. "היא הייתה לוחמת מדהימה, עם ברק בעיניים, חיוך כובש ומלאה בטוהר ובטוב לב. בחורה אופטימית שאכפת לה מכל דבר, ותמיד ראשונה לעזור. היו לה הרבה תוכניות ומחשבות ליום שאחרי השחרור".
"תמיד אמרת לי שאין מה לדאוג"
מאות ליוו אתמול למנוחות את שי בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. "שי, אחותי היקרה, עדיין קשה לי לעכל שלא אראה את החיוך שלך, שלא ייצא לי לטעום את העוגה שאת אוהבת להכין", ספד לה אחיה דן.
הלווייתה של סמ"ש שי גרמאי ז"ל
"הלכת למג"ב כי רצית להמשיך את הדרך שלי, את הדרך שאני הייתי בה. הייתי כל כך גאה בך ולא אמרתי לך את זה מספיק", הוסיף האח. "אני רוצה להגיד לך כמה אני גאה בך ואוהב אותך, גאה בך על מה שעשית. היית חיילת ממושמעת ועשית כל מה שאמרו לך".
"נסיכה שלי, תמיד אמרת לי שאת תהיי חזקה, וכמה שאת רוצה ללכת למג"ב, תמיד אמרת לי שאין לי מה לדאוג, תמיד שידרת ביטחון" ספדה לה ורד אמה. היא סיפרה על הפעם האחרונה ששוחחה עם בתה: "השיחה האחרונה שלנו הייתה בשבת, התקשרת ושאלת לשלומנו. בדיוק סיימתי לבשל, היית כל כך חסרה לי. אני יודעת שבימי שישי כשאת פנויה את אופה חלה ועושה הפרשת חלה בבסיס, גם אם היית אחרי משמרת. אני אוהבת אותך ורוצה לחבק אותך. לא הספקתי להיפרד ממך".
אביה שלומי ספד לה: "תמיד התגאינו בך, ותמיד דאגתי שלא יחסר לך כלום. לפני שהיית מגיעה מהצבא הייתי חושב איך להפתיע אותך. בשישי דיברתי איתך, רצינו לעשות לך הפתעה ולקחת אותך למסעדה ולסבתא וסבא. זה כבר לא יתאפשר. אני גאה בך ותמיד אוהב אותך. תמיד היינו דומים באופי. אין לי מילים תמיד נבוא לבקר".
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יעקב (קובי) שבתאי, ספד גם הוא לשי: "ביצעת את תפקידך מתוך שליחות. כאן, מעל קברך הטרי, אנחנו אומרים שאירועי הטרור לא ירפו את ידינו. ידנו תשיג את כל מי שינסה לפגוע בשוטרינו ובלוחמינו".
פורסם לראשונה: 22:50, 07.01.24
