שרון אלרעי פרייס עם המאבטח הצמוד אליה
(צילום: אסף מגל)
ההפגנה מול הקליניקה, הקללות במיון ואיחולי המוות בפייסבוק: ברקע האבטחה שהוצמדה לראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס, מספרים שלושה אנשי מערכת הבריאות בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" על ההתמודדות הפרטית שלהם עם איומים ואלימות מצד מתנגדי החיסונים. לכל אחד מהם חוויה אישית ושונה, אך כולם מעריכים: לקראת הרחבת מבצע החיסונים לילדים בגילאי 5 עד 11 זה רק יילך ויתגבר.
ד"ר מאיר עזרא, מנהל "מחוסגן":
"עוד מתקופת החצבת אני מקבל כל הזמן איומים כמו 'נטפל בך' או השוואות לד"ר מנגלה, אבל יש פה משהו שונה בהתפרצות הזו ומה ששונה זה שהאווירה הציבורית וההסתה לא נמצאת במקומות נסתרים בפייסבוק, אלא בכיכר העיר של הרשתות החברתיות. יש פה משהו חדש שמתחיל ברופאים עצמאיים וגם קבוצות מאורגנות של רופאים שהן לא מסיתות או קוראות לרצח או פגיעה פיזית אבל הן יוצרות אווירה מאוד קשה עם פיזור של כל מיני ענני ערפל וטענות לאינטרסים נסתרים וניגודי עניינים, שימוש במילים כמו דיקטטורה וכשאנשים שקוראים את זה, האווירה שהמילים האלו יוצרות מטרידה אותי, כמו גם למה זה יכול להביא".
"אני פונה לרופאים עצמם שבשמם נכתבים דברים בדפי הפייסבוק וגם להסתדרות הרפואית ולוועדת האתיקה להתערב לפני שיהיה מאוחר מידי, אם לא מאוחר מידי כבר עכשיו. ברמה האישית אני מקבל כל יומיים הודעה שיומי יגיע וימצו איתי את הדין. זה בטוויטר שלי, חשוף לעיני כל. אני לא מפחד מזה והייתי מאוד אדיש לזה כל עוד ידעתי שאצל הקולגות שלי יש קו אדום, אבל אני כבר לא בטוח בשום דבר. אני ישן מצוין ואני לא מסתובב בפחד ולא עם מאבטחים, וגם אין בכך צורך, אבל אם מישהו היה עושה משהו מחר בבוקר לאוטו שלי אולי הייתי חושש יותר. זה לא עובר לי בראש וזו לא מחשבה יומיומית".
"לא למדנו שום דבר? שאווירה ציבורית יוצרת מציאות שאנשים יכולים להבין אותה לא נכון?"
"עם זאת, מדאיגים אותי רופאים אחרים שנמצאים בפרופיל יותר גבוה. יש רופאים שסימנו אנשים ספציפיים והופכים אותם בעיני אנשים מסוימים למטרות לגיטמיות. לא למדנו שום דבר? שאווירה ציבורית יוצרת מציאות שאנשים יכולים להבין אותה לא נכון? היה איום שיבואו אליי למרפאה ואף אחד לא בא, כי הרוב הוחלט הם גיבורי מקלדת, אבל מספיק אחד שהבין פוסט לא נכון שכתב משהו ויתנהג כפי שהוא יבין. בזה זה נגמר. מבצע החיסונים לילדים יסלים את המצב. אם אומרים שלחסן ילדים זה פשע ומשתמשים בטרמינולוגיה הזו, מה עושים לפושעים? אני מתכוון לכך בשיא הרצינות".
פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים:
"הייתה הפגנה מול המרפאה שלי בתל אביב לפני כחודשיים. בין היתר טענו שם שאני עושה ניסוי על ילדים ושאני מקבל כסף מחברת פייזר. זה לא היה נעים ואני זוכר שנאלצתי להזמין ביטחון ומשטרה באותו יום. מאז אומרים לי שכותבים עליי ברשתות החברתיות, אבל אני פשוט לא נמצא שם. כשאירוע כזה קורה מרגישים לא טוב, מרגישים מאוימים וזו חוויה לא נעימה לאדם שעושה את מלאכתו מתוך אמונה בצדקת בדרך".
"אי אפשר לדעת מה יקרה, כי אני אחד ממובילי המהלך הזה לחיסון הילדים ואני לא יכול להגיד לאן זה יילך"
"גם אלימות מילולית היא אלימות, ואני מתאר לעצמי שאם זה מגיע למקומות של הפלאפון האישי זה כבר ממש מפחיד. אני מעריך שהלהבות יתעצמו לקראת תחילת מבצע החיסונים לילדים. אני רואה את ההפגנות ואת מה שקורה ברשתות וזה ממש מפחיד. אי אפשר לדעת איפה הגבול עובר בין האמירות לרגע שמישהו ייקח את החוק בידיים. אני מקווה שנעבור את זה בשלום, אבל זה הולך ומתעצם. ככל שיורדים בגיל המחוסנים ההתקפות הולכות וגוברות כי רואים את זה לכאורה כ-'ניסוי'. אז כן, אני ממש חושש. אי אפשר לדעת מה יקרה, כי אני אחד ממובילי המהלך הזה לחיסון הילדים ואני לא יכול להגיד לאן זה יילך. אנחנו נתבטא בצט"מ, הדיון ישודר ויכול להיות שיהיה קמפיין שעוד יותר יבליט את התרומה שלי למהלך".
"אני מקווה שזה ייגמר בשלום, אבל זה לא גורם לי להסס. זה הדבר הנכון לעשות מבחינה מדעית ומבחינת האחריות שלנו לילדים. אני רואה את הצורך שלנו בחיסון ילדים בצורה ברורה לגמרי ואין לי ספקות בדרך ובצורך, כי אני פועל כדי להגן על הילדים. כל משפחה שאני ממליץ לה להתחסן היא משפחה שהילדים שלה באופן תיאורטי יכול להתאשפז בטיפול נמרץ או על אקמו, אז זו החובה שלי".
רונית אילסר, מנהלת הסיעוד בחדר המיון של קפלן:
"בתחילת הגל הרביעי הגיע בן משפחה עם אביו שהיה חיובי לקורונה אך הוא לא סיפר לנו זאת. כל הצוות היה ממוגן ולא לא היה לנו ממה לחשוש. כשהגיעה התוצאה הוא התגלה כחיובי. ביקשנו להכניס אותו למיון קורונה והבן לא הסכים לכך. הוא התחיל להתלהם ופשוט סירב. הוא לא אפשר לנו להזיז את המיטה ולאחר שערבנו את הביטחון הוא לקח אותו פיזית, הכניס אותו לאוטו ופשוט נסע משם. טיפלנו בזה מול משרד הבריאות לאחר שהבנו שהוא עשוי לפנות לחדרי מיון אחרים, וזו הייתה סיטואציה שארכה כ-40 דקות. הוא טען שאנחנו משקרים ושאין לו קורונה, קילל אותנו וגידף אותנו, וזה לא המקרה היחידי".
"זו עבודה כל כך שוחקת גם כך ובסוף אתה חוטף. אני שנתיים לא הייתי כמעט בחופש ואני מתמודדת גם עם איומים וקללות, ולא רק אני. אנחנו מפעילים את לחצן המצוקה של הביטחון והרבה יותר מהרגיל"
"האישה המאומתת הראשונה שהגיעה אלינו אי פעם למיון לא אמרה לנו שהיא חיובית ומאז אנחנו מתמודדים עם חולים שלא מספרים לנו שהם חיובים או שהם בבידוד. אנחנו רואים את מתנגדי החיסונים שמגיעים למלר"ד כשהם כבר חולים בקורונה ולא משנה מה אנחנו אומרים, אחרי שאנחנו שואלים אם הם מחוסנים משיבים שהם מסרבים להיכנס למיון הקורונה. יש כאלו שפשוט הולכים הביתה. גם כך אנחנו עובדים בחדרי המיון תחת לחץ אסטרונומי ולהתמודד עם האנשים הללו זה לא פשוט בכלל. כבר קראו לי רוצחת, קיללו אותי ואת הוריי לא פעם, כינו אותנו שקרנים, ואמרו לנו שאנחנו הורגים אנשים. לאחר שהתראיינתי בתקשורת במספר הזדמנויות קיבלתי נאצות, ועכשיו אני חושבת פעמיים האם עשיתי טעות. אנחנו מרגישים את זה גם בהתנהגות היומיומית שלנו".
"האמון שהיה במערכת התרופף. יכול להיות שמה שערער אותם זה שגם חולים מחוסנים נדבקו אבל הם לא מבינים שהם נדבקו בצורה קלה בלבד, ושמי שמחוסן לא מגיע למצבים האלה. זה מייאש, זה מתסכל. זו עבודה כל כך שוחקת גם כך ובסוף אתה חוטף. אני שנתיים לא הייתי כמעט בחופש ואני מתמודדת גם עם איומים וקללות, ולא רק אני. אנחנו מפעילים את לחצן המצוקה של הביטחון והרבה יותר מהרגיל".
