בזמן שהציבור בישראל מתנהל כבר שבועות ארוכים כאילו המגפה נגמרה, לקחה הקורונה צעד קטן לאחור, רק כדי לחשב מסלול מחדש - אבל עוד רגע היא חוזרת בסערה. שני אירועים בריאותיים עולמיים גדולים, שמתרחשים בימים האחרונים בצל המלחמה באוקראינה, עלולים להצביע על מגמה מדאיגה. הונג קונג חווה תחלואה אדירה, שגורמת לשיאי תמותה חסרי תקדים, ככל הנראה בגלל חשיפה מועטת לנגיף בשנתיים האחרונות ושיעור התחסנות נמוך בחיסון שיעילותו מפוקפקת. בשבועות האחרונים מתו שם מהנגיף יותר מ-4,500 בני אדם, במה שנראה כרגע כמו גל התחלואה בעל שיעור התמותה הגבוה ביותר בעולם.
גם השכנה סין, מולדת הנגיף, שמאז ההתפרצות הראשונה בווהאן הצליחה לשמור אותו על אש קטנה בזכות מדיניות קשוחה של אפס הדבקה, נאבקת בגל גואה של תחלואה. ההתפרצות הנוכחית, המוגדרת בסין כחמורה ביותר מאז תחילת המגפה, הובילה בימים האחרונים להטלת סגר הרמטי נרחב ונוקשה על אוכלוסייה המונה 51 מיליון בני אדם. בשתי המדינות, החשוד בגרימת ההדבקה הנרחבת הוא וריאנט 2.BA, שמתפשט כעת גם בישראל, ומוערך, בזהירות רבה, כמידבק יותר מהאומיקרון המקורי בכ-30 אחוז.
במקרה או שלא במקרה, גם במדינות רבות נוספות, בהן אנגליה, דרום קוריאה, אוסטרליה, יוון, גרמניה והולנד, כבר ניכרת מגמת עלייה מחודשת בהדבקות, ובחלקן נראית גם תחילתה של עלייה באשפוזים. נתוני הימים האחרונים מעידים כי גם בישראל חל שינוי מגמה. אחרי ירידה עקבית בתחלואה, שנמשכה מאז פברואר, נרשמה בימים האחרונים עלייה קטנה במספר המאומתים, וגם ה-R, מקדם ההדבקה, מטפס לאט - אבל בטוח.
יואיל נא בנט לרענן את זכרונו מה קרה בסוף תקופת השלטון הקודם, ימים ספורים בלבד אחרי ששר הבריאות דאז, יולי אדלשטיין, הכריז בחגיגיות על ביטול החובה לעטיית המסכות
ניטור התחלואה בישראל מבוסס כיום על נתונים חלקיים ביותר. מצב זה, שהינו פועל יוצא של מדיניות בדיקות מצומצמת ביותר, מקשה מאוד על הבנת תמונת האמת ומטשטש את הסכנה ההולכת וגדלה. למעלה מ-6,000 מאומתים ביום, עם שיעור חיוביים שנע סביב ה-10 אחוז, מעידים על תחלואה סמויה לא קטנה, חלק לא מבוטל ממנה בקרב מבוגרים מחוסנים.
בכיר במנהלת הקורונה העריך אמש (רביעי) באוזניי כי מספר הנדבקים היומי האמיתי גבוה לפחות פי שניים, ואולי אף יותר. גם הודעת משרד הבריאות אתמול, על זיהוי שני מקרים של זן משולב של קורונה, שטרם זוהה בעולם, צריכה להדליק נורה אדומה. המומחים חלוקים בדעותיהם אם מדובר בשאריות של הגל החמישי או בגל חדש, שישי. דבר אחד בטוח: הקורונה עדיין נוכחת בינינו מאוד.
מנתוני הלמ"ס שפורסמו בימים האחרונים עולה כי פברואר השנה היה הקטלני ביותר לעומת החודש המקביל בשני העשורים האחרונים. התמותה העודפת ב-2022 עד כה עומדת על כ-18 אחוז, נתון לא סופי. עוד לא יצאנו מאזור הסכנה: עשרות עדיין מתים מהמחלה בכל שבוע. החיסונים כבר הוכיחו כי הם אינם יכולים להיות קו ההגנה הלאומי היחיד שלנו, והתקווה לחסינות עדר התגלתה כפנטזיה לא מציאותית.
שרית רוזנבלוםצביקה טישלרלנוכח החדשות הלא משמחות בתחום, תמוהה השאננות הממשלתית והבחירה להמשיך לשדר עסקים כרגיל. בהודעה שמסכמת את הדיון שערך אתמול ראש הממשלה נפתלי בנט בנושא נכתב כי חובת המסכות "תימשך בשלב זה, ותבחן מחדש לקראת חג הפסח". חציו השני של המשפט מעקר מתוכן את הראשון. הישראלי המצוי מבין שעוד רגע המסכות ממילא יורדות - ועל כן, מבחינתו, יפה שעה אחת קודם. יואיל נא בנט לרענן את זכרונו מה קרה בסוף תקופת השלטון הקודם, ימים ספורים בלבד אחרי ששר הבריאות דאז, יולי אדלשטיין, הכריז בחגיגיות על ביטול החובה לעטיית המסכות.
בשלב הזה, הממשלה נדרשת ללמוד מניסיון העבר הכואב, ולהיערך ביתר שאת לבאות, כדי שהווריאנט הבא לא יפתיע אותנו שוב: להצטייד במלאים של תרופות למקרה של מחסור עולמי, לשמר בכל מחיר את המשאבים הלאומיים שנועדו לשליטה בתחלואה, ולהכין סוף-סוף תוכנית לטווח ארוך, שתאפשר לנו להמשיך לשמר את השגרה תחת תחלואה מתמשכת, אך גם להיערך לתרחיש מחמיר, של וריאנט חדש ואלים שעלול להגיע בכל רגע.
- שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
