גיבורות נשות הלומי הקרב נחשפות
(צילום: ירון ברנר)
זוגיות בצל פוסט-טראומה: נאווה כץ, שבעלה נמצא בהליך הכרה כהלום קרב, סיפרה הבוקר (ראשון) בדמעות על הקושי שהיא ובן זוגה חווים. "הוא לא ידע שהוא הלום קרב, גם אני לא. אחרי 20 שנות נישואים, שבהן החיים שלנו היו טובים פגשנו אחות של מישהו שמת לו בידיים בלינץ' ברמאללה - בלילה אחד הפכתי מנסיכה לאישה מוכה. זה תהליך ארוך וקשה. לקח זמן עד ששכנעתי אותו לבקש עזרה", שיתפה כץ.
בריאיון ל-ynet Live הסבירה כץ: "פנינו ליחידה לתגובות קרב לפני שישה שבועות, אנחנו קודם כל רוצים שהוא יקבל טיפול עוד לפני ההכרה". לדבריה, היא לא היחידה, ישנם עוד הרבה זוגות שלא מעזים לפנות לקבלת עזרה. "אם לנתניהו ובן גביר היה אכפת הם היו עושים משהו בנידון".
כץ הדגישה כי לא מסייעים מספיק להלומי הקרב ומשפחותיהם. "אנחנו נחשפים למלא מקרים ובמקום עוד ועדת חקירה, תביאו את כולם למילואים, תתקשרו לכל חייל ששירת ב-20 השנים האחרונות. תוודאו שהמפקדים האישיים מגיעים הביתה, רואים מה שלום החייל, מה שלום אשתו מה שלום הילדים. תראו אם יש להם רהיטים בבית או שכבר כל הבית הפוך כי הוא זרק את כל הרהיטים עליי ולפעמים על הילדים. תתחילו לעשות את העבודה שלכם".
כץ סיפרה שיש תקופות שבהן היא מתנתקת מהעולם. "אני פייטרית, אני יודעת להילחם ויש לי תקווה שזה יסתדר. אבל אנשים צריכים לדעת כמה הלומי קרב מסתובבים בינינו בחברה ואנחנו פשוט לא יודעים. תחשוב על כמה נשים, גברים, הורים ומשפחות שמתמודדים עם זה. אני באמת מפצירה - תתקשרו לכל המפקדים, תשלחו אותם לבתים של כולם לפני שנראה עוד מקרים קשים".
אורי גרינשטיין, נשואה להלום קרב, סיפרה שהיא ובן זוגה עברו את תהליך ההכרה אחרי מלחמת לבנון השנייה. "זה תהליך שלא נגמר. הוועדות ממשיכות וממשיכות, והסבל הנפשי עוד יותר קשה מהפיזי. אפשר לקרוא לזה המחלות השקופות כי הרבה יותר קשה להוכיח אותן מול הרופאים או הפסיכיאטרים", אמרה.
בהמשך ציינה גרינשטיין כי היא ובן זוגה הגיעו לוועדה באוקטובר ועדיין מחכים לתשובות. "כל פעם מבקשים עוד טפסים ועוד בדיקות. כמה שאני לא מתקשרת, הם לא חוזרים. יש לחיים, בן זוגי, התפרצויות לפעמים, שינה לא טובה, פתיל קצר. אני נחשפת להרבה נשים שהופכות להיות שק חבטות. משרד הביטחון, בניגוד לעמותות, לא מטפל בהרבה מובנים במכלול - במשפחה ובילדים. אין שום הקלה, ממש שמים לך מקלות בגלגלים".
גרינשטיין, פנתה לכץ, ואמרה: "לצערי משרד הביטחון לא מספק כתובות של עמותות שיכולות לסייע לך ולנשים כמונו רק בגלל בירוקרטיה. יש המון קבוצות תמיכה ועמותות שמעניקות טיפול זוגי ונפשי, גם לילדים".
לפני עשרה ימים הלך לעולמו בר כלף בן ה-33, חייל צה"ל לשעבר, שהצית את עצמו לאחר שלא הוכר על ידי משרד הביטחון כנכה צה"ל. בשל התקרית, וגם בעקבות מותו של חייל צה"ל לשעבר אור דניו - ששם קץ לחייו באותו השבוע, הוצת מחדש הדיון הציבורי אודות יחס המדינה להלומי הקרב.
בשבוע שעבר התכנסה באופן חריג השדולה למען הלומי והלומות הקרב ובני משפחותיהם של הכנסת במהלך הפגרה. נדב וירש, הלום קרב שהגיע לדיון, סיפר כי "20 נפגעי נפש שמו קץ לחייהם מאז שאיציק סעידיאן הצית את עצמו, כי לא היה להם מענה והייתה הזנחה קשה של משרד הביטחון. יש פה כשל מערכתי. כשאין פיקוח על מישהו בשיקום שהוא פצצה מתקתקת וכדאי לקדם את הטיפול שלו - זה לא קורה".
