זו סמטה צרה שבצידה חומת אבן עם גדר תיל, ובצידה השני בתים ישנים. "כשהיינו עושים מחאה היינו עוברים מפה, מהסמטה הזאת", אומר קוקו דרעי (70), תושב שכונת מוסררה, מפעילי "הפנתרים השחורים". במהלך השנים הסמטה הזאת, בשכונת מוסררה בירושלים, כבר קיבלה על ידי אמנים ואנשי השכונה את השם "סמטת הפנתרים השחורים", ואף הציבו שלט אבן במקום. אך ממחר בבוקר (שני) זה יהיה רשמי. הרחוב ייקרא "רחוב הפנתרים השחורים", לאחר שבעיריית ירושלים החליטו על כך בוועדת השמות של העירייה לפני כשנה.
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: קוקו דרעי ושרלי ליאני מפעילי הפנתרים השחורים עם השלט הרשמי של הרחוב החדש
מימין לשמאל: קוקו דרעי ושרלי ליאני מפעילי הפנתרים השחורים עם השלט הרשמי של הרחוב החדש
קוקו דרעי ושרלי ליאני עם השלט הרשמי של הרחוב החדש
(צילום: שלו שלום)
הפנתרים השחורים היו תנועה חברתית עממית שנוסדה בעיר בתחילת שנות ה-70. התנועה פעלה להעלאת המודעות לנושאים חברתיים בישראל, בדגש על סוגיית העוני ואי-השוויון שהונהג בראשית שנות המדינה כלפי בני עדות המזרח.
הפנתרים קיימו הפגנות בעיר שזכו להדים רבים ברחבי הארץ ולשינוי המדיניות הממשלתית, שבעקבותיה יושמו צעדים חברתיים שמלווים את החברה הישראלית עד לימים אלו - דמי אבטלה, קצבאות ילדים ועוד. שכונת מוסררה, ביתם של הפנתרים השחורים, מאופיינת במרחב ציבורי עשיר בסמלים ואזכורים לפעילותה של השכונה. בין היתר, בשכונה יש שתי סמטאות הקרואות באופן לא רשמי על שמם של הפנתרים. מחר יזכו הפנתרים להוקרה ולהנצחה רשמית בשכונה.
שרלי ליאני (73), מהפנתרים השחורים, אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "המחאה שלנו אז לא הייתה פוליטית בכלל. דאגנו לדור הבא אחרינו כדי שהם יצאו ממעגל העוני, שיצאו מהמעגל של אי-השוויון. לא ביקשנו כסף. ביקשנו שוויון הזדמנויות - להתקבל לבתי ספר נורמלים. ייעדו אותנו לשואבי מים". ליאני המתייחס גם למחאות שמתקיימות היום: "המחאה היום שונה לגמרי. זו תקופה אחרת. זו מחאה דה לוקס. אצלנו זה בא מהבטן, אצלנו זה לא היה הפנינג. לא היו גם אנשים מבוגרים. לא היו אנשים עם מילקי ביד. אצלנו זו מהפכה".
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: קוקו דרעי ושרלי ליאני מפעילי הפנתרים השחורים עם השלט הרשמי של הרחוב החדש
מימין לשמאל: קוקו דרעי ושרלי ליאני מפעילי הפנתרים השחורים עם השלט הרשמי של הרחוב החדש
מימין לשמאל: קוקו דרעי ושרלי ליאני מפעילי הפנתרים השחורים עם השלט הרשמי של הרחוב החדש
(צילום: שלו שלום)
ליאני התייחס גם ליוקר המחיה בישראל, וסיפר כי "בשנת 79' לקחתי משכנתא צמודה למדד ואז התחילה האינפלציה. בשנת 82' היו כבר שני ילדים וזה התחיל לנגוס לי במשכורת. לא היה לי כסף למכולת. התביישתי. נסענו להורים שלי בשבתות כדי לחסוך. כמעט התמוטטתי אז. החברה הצעירים יותר מדי מפונקים. אנחנו התמודדנו לבד. מעולם לא לקחתי אגורה מההורים שלי. את המשכורת שלי הבאתי להורים שלי. אני טסתי לראשונה בשנת 74' לחו"ל. נפרדו ממני כאילו אני טס לירח. היום אנשים - הצעירים של היום - טסים, חיים את הרגע".
דרעי חושב אחרת משרלי בעניין המחאה. לדבריו, "ההפגנות הללו היום מתבקשות כי רוצים להפוך את המדינה למדינת הלכה. אני אומר לחבר'ה הצעירים: תמשיכו להפגין. כי המושחתים בשלטון מחכים שזה יירגע ואז הם יעלו את זה שוב. יוקר המחיה הזה ילך ויקצין. המדינה שלנו היא נס שהתפתחנו ככה תוך 75 שנה. היא מדינה טובה מכל בחינה".
דרעי התייחס גם לפוליטיקאים, וציין כי "כל אלה שמשתמשים בשד העדתי הם אינטרסנטים. למה? כי אז נאבקנו להיות שותפים לעשייה. מה היום רוצים? פותחים שוב את השד העדתי מהבקבוק? דרעי וכל אלה לא עושים כלום כבר 30 שנה. רק משתמשים בשד העדתי".
בעניין הסמטה שתחנך אמר דרעי: "גרנו רובנו ברחוב משמרות. כשהיינו עושים מחאה היינו עוברים מפה, מהסמטה הזאת. כשהרחוב יהפוך לשם רשמי זה יוכיח לדורות הבאים שהפנתרים לא באו לחינם. כשיפתחו את ההיסטוריה יראו שבזכות הפנתרים המדינה הזאת נהייתה מדינת רווחה. מה שביקשנו זה להשתתף בשלטון ובעשייה. כולנו בשכונה הזאת פנתרים".
ראש העיר ירושלים משה ליאון, שיחנוך בטקס מיוחד את הרחוב על שם הפנתרים השחורים, אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות כי "'הפנתרים השחורים' הם חלק בלתי נפרד ממורשתה של עיר הבירה ירושלים. בפועלם הם העלו לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות בוערות וגרמו לשינוי של ממש בחברה הישראלית. עשרות שנים לאחר מכן מוקירה העיר ירושלים את פועלם ומנציחה את מעשיהם לדורות הבאים".