יומיים אחרי תחילת המלחמה ורדה פומרנץ קיבלה טלפון. על הקו הייתה לשכת ראש הממשלה. "אנחנו צריכים שתעלי מחדש על מדי צה"ל", אמרו לה, "את מגויסת למנהלת החטופים והנעדרים של גל הירש, להיות אחראית על הקשר עם המשפחות". פומרנץ, כבר מעל גיל 70, התייעצה בלב עם הבן שלה, דניאל פומרנץ. דניאל נפל במבצע צוק איתן, באסון הנגמ"ש בשכונת שג'אעייה.
מאז ורדה, אמא שלו, חיה את חייה בשליחותו, ומבקשת בלב את אישורו לכל מהלך. דניאל, או "פומרנץ" כמו שהיא קוראת לו, נתן מלמעלה את ברכת הדרך.
ריאיון עם ורדה פומרנץ
(מתוך "יהיה טוב", כאן 11)
מאז, במשך שלושה חודשים, פומרנץ עובדת עשרים שעות ביום לצדו של הירש במנהלת החטופים. נפגשת עם עשרות המשפחות, וגם עם ראש הממשלה וקבינט המלחמה, עושה כל מה שהיא יכולה כדי לתת כתף, וגם מציעה תובנות מניסיונה הקשה. "אני הרי סלב של שכול", היא מעידה על עצמה.
ורדה עלתה על מדי אלוף המשנה שלה, והחלה לעבוד לצד הירש בהקמת מנהלת החטופים. "הייתי כשהקימו את מנהלת הנפגעים, ובדקנו מה אפשר לקחת ממודל העבודה שם לטובת הגוף החדש, שמטפל במספר חסר תקדים של חטופים".
היא הייתה שם כשספגו ביקורת. על התמונה של הירש עם שתי החטופות ששוחררו ראשונות, היא מתקשה להגן, אבל מבהירה שכוונתו כפי שהסביר לה הייתה החלטה שקיבל בשטח, בפעם הראשונה בסיטואציה, ולא לטובת יחסי ציבור.
בריאיון ראשון מאז המלחמה לתוכנית "יהיה טוב" עם עמרי אסנהיים ורוני קובן (כאן 11, הערב ב-21:30) פומרנץ חושפת בגילוי לב את האתגרים, ראשונים מסוגם, שאיתם היא מתמודדת, וגם עונה לביקורת שמוטחת לא פעם בהירש ובמנהלת שהקים.
את יכולה לתת לנו דוגמה להתמודדות שלא חשבת שתפגשי?
"למשל, הבקשות שמגיעות מצד האמהות של הנערות ושל הבחורות הצעירות שנמצאות שם, בשבי. הסיפורים שנשמעו מפי מי ששבו משם, או מפי אנשים שראו וסיפרו אומרים בעצם: שעון החול שלנו אוזל. האמהות אומרות לי: 'אם חס וחלילה הילדה שלי נאנסה, ואם חס וחלילה הילדה שלי בהיריון, הילדה שלי לא תוכל לעשות הפלה אם יחלפו שלושה חודשים. ולכן אתם חייבים לעשות הכל כדי להביא אותן הביתה'".
בחמישי האחרון פורסם ששלושה נעדרים עברו להיחשב כחטופים. איך מתקבלת החלטה כזאת?
"אני מאוד שמחה על כך. מאד רציתי שזה יקרה. במטה ידעו היטב שזו עמדתי".
זה מבוסס על עמדה? חשבתי שהדברים מגובים מודיעינית.
"יש אלפים, ואני לא מגזימה, שזה הייעוד והשליחות שלהם. למצוא כל פיסת מידע שתביא לבירור מה עלה בגורלו של מישהו שאנחנו עוד לא יודעים עליו. אני קראתי חומר שנחשף בפניי, ואז פניתי לממונים שלי, והוספתי את הגרוש ללירה שלי. אמרתי שממה שאני קראתי נכון להעביר אותם למעמד של חטוף וכך קרה ממש בימים האלה".
פומרנץ גם מסנגרת על הקמפיין התקשורתי של משפחות החטופים. "אף אחד מאיתנו לא יודע להגיד אם זה עוזר, אני בטוחה שלהן זה עוזר", היא אומרת. "זה לגיטימי שיתראיינו. אני יודעת שזה צורך, ולא רואה שום דבר פסול. שיגידו את שעל ליבן ושיסתכלו בלבן של העיניים של מקבלי ההחלטות".
