לפעמים המציאות עולה על כל דמיון, ואפילו התסריטים הכי מופרכים מהוליווד לא מתקרבים לדרמות האנושיות שמתרחשות ממש מחוץ לכותלי האולפנים הגדולים. כזה הוא סיפורה של הטעות שהתרחשה במרפאת הפוריות של ד"ר אלירן מור, רופא ישראלי בוגר אוניברסיטת תל אביב, שמנהל קליניקות לפוריות במערב הוליווד ולוס אנג'לס.
מה שהחל כהבטחה גדולה לשני זוגות מקליפורניה לחלום ההורות הסתיים בבלבול בין עוברים - טעות שהובילה להחלפת תינוקות ושאלות מוסריות מורכבות במיוחד. המקרה, שעורר הד תקשורתי נרחב כאשר פרשת ההחלפה נחשפה בשנת 2021 בעקבות כתב תביעה של ההורים נגד ד"ר מור, חוזר כעת לכותרות בארצות הברית לאחר כתבה נרחבת שהתפרסמה ב"ניו יורק טיימס" - ועל רקע פרשת מחדל העוברים בישראל, והפסיקה הדרמטית של בית המשפט בשבוע שעבר.
הריאיון עם דפנה ואלכסנדר, לפני 3 שנים
(צילום: CBS Mornings)
האירוע החל בשנת 2019, כששתי בנות נולדו לשני זוגות שונים בהפרש של שבוע אחד בלבד. דפנה ואלכסנדר קרדינלה, אחד הזוגות, הבחינו מיד שמשהו לא כשורה - בתם הפעוטה, מאי, לא נראתה דומה להם כלל. האב ממוצא איטלקי עם שיער בהיר ועיניים חומות בהירות, האם ג'ינג'ית יהודייה ממוצא אשכנזי. “העור שלה היה כהה יותר, וזה היה מוזר", סיפרה דפנה. אך הם העדיפו להאמין להרגעות הרופאים ולא להעלות חששות נוספים.
שלושה חודשים לאחר הלידה, בדיקות DNA גילו את האמת. האב קיבל את התוצאות באימייל. "99.9% – אין התאמה לאב", הוא קרא בקול, ודפנה שאלה בבהלה, "ומה איתי?”. גם לה לא נמצאה התאמה. עשר דקות מאוחר יותר הם לקחו את בתם הבכורה, אוליביה, לסרט "פרוזן 2", ודמעות זלגו בעודם מנסים להבין מה זה אומר על משפחתם. התברר שהעוברים הושתלו ברחמים הלא נכונים - התינוקת של הזוג קרדינלה גדלה אצל זוג אחר ונקראה זואי, ואילו תינוקת הזוג השני הושתלה ברחמה של דפנה.
השאלה שניצבה בפני המשפחות הייתה בלתי אפשרית: האם להמשיך לגדל את הבנות שהתאהבו בהן או להחזיר כל ילדה למשפחתה הביולוגית? "הפחד שהיא תילקח מאיתנו היה נורא”, אמר אלכסנדר. מצד שני, בני הזוג ידעו שיש תינוקת ביולוגית שלהם איפשהו, רחוקה מהם. דפנה תיארה תחושת חרדה יומיומית: "זה הרגיש כמו חטיפה". היא חששה לאבד את מאי, אך גם הרגישה חובה ליידע את ההורים הביולוגיים שלה.
הבנות גדלות כמו אחיות
ברגע שנודע על כך לאם השנייה, היא שקעה בדיכאון - אבל דווקא הקשר בין הזוגות חיזק אותה. במפגש הראשון בין המשפחות, דפנה חיבקה את האמא הביולוגית של מאי, בהבנה וכאב משותף. בני הזוג, האבות, החליפו מבטים אך בקושי יצרו קשר. הבנות, לעומת זאת, התחברו מיד: מאי הניחה את ידה על פניה של זואי, וזואי שלחה יד בחזרה.
בינואר 2020, לאחר לבטים רבים, החליטו הזוגות להחזיר את התינוקות להורים הגנטיים. המעבר היה הדרגתי – מפגשים יומיים, לילות אצל ההורים הביולוגיים, ולבסוף ההחלפה הרשמית. המהלך, שהגיע עם כאב רב, לווה גם בהבנה שהקשר הרגשי והמשפחתי לא יימחק. בני הזוג קרדינלה והמשפחה השנייה – שביקשה לשמור על אנונימיות – בחרו להתקרב זה לזה, וכיום הבנות גדלות כמו אחיות. “בחרנו באהבה על פני פחד", כתבו בני הזוג בפוסט. "זה היה קשה בהתחלה אבל מיזוג המשפחות שלנו היה הדרך היחידה שהתאימה למי שרצינו להיות".
המהלך כצפוי לא היה פשוט ואחרי שהחלה לגדל את זואי, בתה הביולוגית, דפנה אמרה שהיא "מרגישה כלואה". היא התגעגעה למאי שהייתה "כל כך קרובה אך רחוקה כל כך". בשנה הראשונה לקשר, המשפחות הקימו מעין "אזור בידוד" במהלך מגפת הקורונה, וילדי המשפחה למדו להיות אחים – משחקים, רבים וצוחקים יחד. בגיל שנה, המשפחות ערכו טקס איחוד רשמי שבו כל חבר משפחה שפך חול צבעוני לכלי משותף שסימל את איחודם.
כיום, בגיל 5, הילדות רואות אחת את השנייה כאחיות לכל דבר. הן למדו באותו גן במשך שנתיים, וגם אחרי שהתחילו ללמוד בגנים נפרדים, המשפחות המשיכו להיפגש לפחות פעם בשבוע כדי לשמור על הקשר. מאי קוראת לאלכסנדר "אבא זנדר" ולדפנה "אמא דפנה", וזואי עושה זאת במקביל עם ההורים האחרים.
התביעה הסתיימה בפשרה
דפנה ואלכסנדר, כמו הזוג השני, אמרו כי הרגישו אשמה כבדה לאורך כל התהליך, "כי לא הצלחנו להגן על הילדות". ב-2021, הזוגות תבעו כאמור את קליניקת הפוריות של ד"ר מור בגין רשלנות רפואית, חוזה שהופר, והונאה.
עורכי דינו של הרופא הישראלי כתבו במסמכים שהעבירו לבית המשפט כי "לא קיימת טענה אמינה שד"ר מור היה מודע לכך שהעובר שהועבר לדפנה קרדינלה סומן או עורבב בצורה שגויה ולא היה העובר שלה". התביעה הסתיימה בפשרה שפרטיה לא פורסמו ובכתבה ב"ניו יורק טיימס" עורך הדין של המרפאה סירב להתייחס לעובדות המקרה ורק אמר כי "הצדדים הגיעו לפשרה באופן ידידותי". ההורים סיפרו כי הסכימו להתפשר בין השאר משום שלא רצו להסתכן בצורך להעמיד את בתם הגדולה אוליביה על דוכן העדים.
המקרה עורר דיון מחודש בצורך בפיקוח הדוק יותר על תעשיית ההפריות החוץ-גופיות בארצות הברית. "זה מדגיש את הצורך ברגולציה פדרלית", אמר עורך דינם של הזוגות, אדם וולף. מעבר להיבטים המשפטיים, הפרשה העלתה שאלות מוסריות שמלוות את עולם הפוריות המודרני והתקשורת האמריקנית ואנשי ציבור עסקו בהרחבה בנושא ההורות הביולוגית לעומת הרגשית. במבט לאחור, דפנה סיכמה: "המשפחות שלנו התמודדו עם אחד הרגעים הקשים ביותר, ובחרו להפוך אותו למשהו טוב יותר. זו לא הייתה בחירה קלה, אבל הייתה הבחירה היחידה".
