גורם משפטי בכיר מתח ביקורת חריפה היום (חמישי) על הפרקליטות שדרשה לגזור 10 שנות מאסר על הצעיר הבדואי שתקף מינית ילדה בת 10 במסגרת הפרשה שטלטלה את הנגב. הגורם אמר כי חמש שנות המאסר שנגזרו על הצעיר שהודה במעשים ושהה במעון סגור בו עבר הליך שיקומי, נחשבות לעונש חמור. לדבריו, הפרקליטות נהגה בפופוליזם ונכנעה ללחצי הציבור. מנגד, אביה של הילדה אמר הבוקר לאולפן ynet כי חש ביזיון מגזר הדין - ומתח ביקורת על השופטים, שהקלו עם התוקף, כלשונו. השופטים התירו לפרסום בצהריים את גזר הדין המקוצר, ובו הנימוקים להחלטה.
הצעיר שהורשע בניסיון למעשה סדום, מעשה מגונה והתפרצות למקום מגורים היה בן 17 בזמן ביצוע העבירה, על גבול הבגירות, אולם נשפט כקטין, מה שלא כובל את בית המשפט למתחמי הענישה הקבועים ולחוק העונשין. העונש המרבי על עבירה של ניסיון למעשה סדום יכול להיות 16 שנות מאסר או 20 שנה אם יש נסיבות מחמירות, והעונש על עבירת ההתפרצות יכול להגיע לשבע שנות מאסר.
"כשמדובר בנאשם קטין, חוק הנוער מורה כי על בית המשפט לתת משקל משמעותי לשיקולי שיקומו, ואף בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי קטינותו של נאשם מהווה נסיבה מקלה בעת גזירת עונשו", נכתב בנימוקי השופטים לגזר הדין, שפורסמו היום. "לצד זאת נקבע כי קטינות אינה מהווה חסינות, אינה מאיינת את שיקולי הענישה האחרים, וכי במקרה המתאים לא יירתע בית המשפט מהטלת עונש מאסר ממש על קטין. בעת ביצוע העבירות היה הנאשם כבן 17 וחצי, וכיום הוא בגיר. אין מדובר בקטין צעיר מאוד, אלא במי שהיה קרוב מאד לגיל בגירות במעמד האירוע".
השופטים הוסיפו כי "לא יהיה זה מוגזם לומר שתיאור המעשה הוא התגשמות סיוטיו של כל הורה, אשר בתוככי ביתו, במקום בו ילדיו אמורים להיות מוגנים מכל, כשהוא ישן במרחק מטרים ספורים, בתו נפגעת פגיעה כה קשה ורעה, ואין מושיע. לא יכול להיות ספק בכך כי מעשים מעין אלו, שבוצעו במקום שאמור להיות המקום הבטוח של המשפחה, מפלט ומגן מהרוע שבחוץ, יטביעו חותם עמוק בקטינה, בהוריה ובאחיה לשנים רבות".
מבחינה עובדתית יבשה, עונש כמו שנגזר על הצעיר הבדואי על ידי הרכב השופטים בראשות סגנית הנשיאה יעל רז-לוי, אהרון משניות וגילת שלו, נחשב חמור יחסית למקרי עבר. בנימוקי גזר הדין כתבו השופטים כי הצעיר שהה במשך כשנה וחצי במעון סגור, שם עבר הליך טיפולי ממושך. השופטים דחו את המלצת שירות המבחן לגזור עליו מאסר של שנה וחצי שירוצה במסגרת המעון, אבל קבעו כי "יש לתת משקל לעובדה שהנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו, חסך את עדות הקטינה, ושוהה במעון נעול, שם הוא עובר הליך שיקומי וטיפולי".
בקרב קטינים, רמות הענישה כאמור נחשבות שונות מרמות הענישה של בגירים – וכשמובא מקרה כזה בפני השופטים, השיקולים השיקומיים גדולים יותר, שכן קטינים נשלחים למעון סגור. "צוות המעון ושירות המבחן סבורים שהתנהלותו במעון טובה ומשביעת רצון מכל הבחינות", כתבו השופטים בנימוקי גזר הדין. "גם במסגרת ההליך הטיפולי הנאשם עבר התקדמות רבה מאז קליטתו במעון, הגם שקצב ההתקדמות היה איטי יחסית, ושגם כיום נדרשת עבודה רבה עמו מבחינת עיבוד העבירה, עיוותי החשיבה והעמקת האמפתיה כלפי נפגעת העבירה. לצד האמור, קצין המבחן הדגיש כי סיכויי שיקומו של הנאשם משמעותיים".
לטענת הגורם המשפטי הבכיר ששוחח היום עם ynet, "מי שהיה פופוליסט זו הפרקליטות, שביקשה 10 שנים". לדבריו, הפרקליטות העדיפה לתת לבית המשפט לספוג את המכה הציבורית, אחרי שמעולם לא ביקשה עונש כה חמור עבור קטין. "ההרכב נתן עונש חריג לחומרה מבחינת סוג העבירות והיותו של הנאשם קטין. הוא קיבל אחריות ומנע את המשפט והודה בעבירות. אי אפשר שלא להתחשב בזה", אמר.
"האם היו רוצים לראות ילדה בת 10 על דוכן העדים? בוודאי שלא. היא הייתה צריכה לעבור חקירה נגדית ולספר כל פרט ופרט ממה שהיה שם. העובדה שהיא לא מעידה היא שיקול מקל. העונש שניתן הוא חמור יחסית לקטינים ויחסית לעבירות בהם הורשע. עשו עוול לשופטים. בכל הנוגע לביקורת ציבורית - זה לא המקרה".
העונש הוא אכן חמור יחסית למקרי עבר, אבל במקרה הנוכחי ביקשה הפרקליטות לקבוע ענישה קשה יותר. הרכב השופטים, יש לציין, דווקא אינו ידוע ככזה המקל עם נאשמים. הם אלה ששלחו את אביעד משה, שהורשע בניסיון לרצח שירה איסקוב והתעללות בבנם הפעוט שהיה עד לזוועה, ל-23 שנות מאסר בגזר דין תקדימי. גם הרשעתו בהתעללות בבנם הייתה פסיקה תקדימית.
במקרים חמורים יותר שבהם היו מעורבים קטינים העונשים היו קלים יותר. במקרה אחד, שבו אנסו שני קטינים אישה, הם נידונו לחמש שנות מאסר בפועל. במקרה אחר, שבו הורשע נער באונס ובמעשים מגונים בבת השכנים שהייתה רק בת 6 בעת ביצוע העבירות, העדיפו השופטים להטיל עליו 250 שעות שירות לציבור, ופיצוי לילדה בסך 10,000 שקל. טווח הענישה נחשב רחב מאוד כשמדובר בקטינים, ובפני השופטים עומד שיקול דעת גדול בכל הקשור להקלה בעונש, בייחוד כשעומדים בפניהם סיכויים של הפוגע להשתקם.
הנהלת בתי המשפט ניסתה להדוף היום את הביקורת שהוטחה בה בעקבות גזר הדין. "פרסומים שונים כללו ביקורת אישית כלפי הרכב השופטים והעומדת בראשו. בתי המשפט פוסקים בתיקים בהתאם לדין, לאחר שמיעת הצדדים ובשים לב לראיות והנסיבות בכל תיק לגופו", נמסר. "הכרעות שיפוטיות אינן חסינות מביקורת, וזו לגיטימית ובלבד שתהיה עניינית ומנומקת ותתמקד בהכרעה השיפוטית בעובדות ובמסקנות של אותה הכרעה".
אבי הילדה: "השופטת התנצלה שהיא מחמירה"
א', אביה של הילדה שהותקפה מינית, אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי חש אתמול ביזיון בדיון גזר הדין. "זו פשוט הרגשת ביזיון הכי גדולה ברמה האישית וברמה הלאומית. פשוט לא ייאמן כי יסופר. הוא ישב עם המדריך שלו, היהודי ממעון השיקום שהוא נמצא בו, ובערך חצי מהזמן של גזר הדין השופטת הקריאה את כל הסיבות להקל על הדין שלו. היא מתנצלת בפני הסנגורית שהיא צריכה להחמיר כי המקרה בתקשורת ורגיש".
שמעת במו אוזניך את השופטת מתנצלת?
"כן, היא אמרה את זה במילים מאוד מכובסות, היא גם לא הסכימה לתת לנו את הפרוטוקול במקום, שישלחו את זה, לא יודע. אני מכיר את המצב המשפטי במדינת ישראל בשנים האחרונות, לא הופתעתי בכלל. זה היה לי די ברור. אחת הסיבות שהלכנו להסדר טיעון מלכתחילה היה כי עורכת הדין שלנו פשוט אמרה לנו 'אם לא תגיעו להסדר טיעון הם פשוט לא ירשיעו אותו'. הוא מודה רק בזה שהוא הגיע ונגע וניסה, הוא לא מודה בכל המעשה. אז מה? יש עדות של הילדה ויש עדות שלו. מי עומד מול מי? הבן אדם עומד על עוד 30 פריצות, עבר פלילי".
מה שלום בתך?
"ברוך השם, מטופלת, במצב יציב ברוך השם. זה כל המשפחה, זה כל הילדים, כל המשפחה, זה לא רק היא, זו טראומה שעברה משפחה שלמה".
מה אתה מצפה שיקרה עכשיו אחרי כל הסערה?
"המצב הוא כל כך אבסורדי. אני יכול לתת דוגמה הכי קטנה, רק היגיון פשוט של כל בן אדם ברחוב, שעלה לי פתאום תוך כדי כל הדיון הזה. אישה, או לא משנה, נער או נערה בני 16 ומטה, נקראים קטינים לצורך עבירה שתוגדר כפדופיליה, שלא יהיה אונס, האנס עצמו קטן מ-18. איך זה יכול להיות הדבר הזה? אם היא יכולה להסכים, או הוא יכול להסכים בגיל 16, איך יכול להיות שהאנס לא קביל כדי להבין מה הוא עושה? מגדירים אותו כקטין, נותנים פה הקלה. ישר מלכתחילה יורד חצי. אנחנו לא צריכים להבין את החוק, החוק צריך להבין אותנו".