הגדר הרעה: הצצה לגבול הרעוע עם לבנון
(צילום: יואב זיתון ואסף מגל, תסריט ועריכה: תמר אברם)
17 באפריל 2020, שיאו של גל הקורונה הראשון בישראל. חג הפסח תחת הסגר הסתיים, ובשעת ערב מוקדמת, סביב השעה 20:00, התקרבו פעילי חיזבאללה בשקט לגדר הגבול עם ישראל, ליד קיבוץ מלכיה, לא רחוק ממרון א-ראס.
בחסות החשיכה הם הצליחו להגיע ללא הפרעה לגדר הגבול חמושים במסורים חשמליים. בתוך דקות קרעו את הגדר ויצרו פתח גדול יחסית, בהיקף של כשלושה מטרים, שדרכו ניתן היה לחצות בקלות לשטח ישראל.
הם לא הסתפקו בכך, ויצרו בקרבת מקום שני קרעים נוספים בגדר בשטח הישראלי. כעבור כמה דקות שבו לבתיהם ללא פגע. כוח גולני שהגיע למקום דקות ספורות אחר כך הבין מהר את הרמז שהושאר לו – חיזבאללה מסוגל להגיע לקו המגע, לפרוץ ללא קושי את גדר המערכת המיושנת, וגם לחצות דרכה בקלילות לצד הישראלית. בדיעבד, הודו בפיקוד הצפון, אם הכוח היה מבחין במחבלים בשעת מעשה הוא היה יורה לעברם.
יומיים קודם לכן, צה"ל הוציא לפועל תקיפת אזהרה במתווה "הקש ברכב" נגד פעילי חיזבאללה בגבול סוריה-לבנון, מבלי לפגוע בהם. צבא הטרור של נסראללה השיב מצדו בתזכורת לישראל – הבטן הרכה שלכם נמצאת מתחת לאף ואין קושי לפגוע בה, לחדור לישראל ולפגע.
"זה היה הקש בגדר מבחינתנו, אבל האסימון ירד עוד הרבה קודם", אמר תת-אלוף במילואים אשר בן-לולו, שכיהן כראש מטה פיקוד הצפון בשנים האחרונות. "לחיזבאללה יש תוכנית חדירה שלמה לפשוט על יישובים ובסיסים בגליל, עם מאות לוחמים, בחדירות עיליות – אחרי שלקחנו לו את המנהרות. לטובת זאת, יש לו ערפילים, סבך עבה, טופוגרפיה הררית וגם גדר נמוכה משנות ה-70 וה-80. זו נקודת תורפה של ממש, בתוך דקה של ריצה אפשר להיות ביישוב ישראלי".
הגדר הישנה מול "האויב מספר 1"
האירוע סמוך למלכיה לא היה הפעם הראשונה, וגם לא האחרונה, שבה נוצלה גדר הגבול הישנה עם לבנון כדי לחדור לישראל. רק אתמול נתפסו שני מהגרי עבודה אפריקנים שחצו את הגדר. לפני חודשיים חצו שני מהגרי עבודה טורקים את הגדר ליד שלומי, ונתפסו רק בחלוף 18 שעות של סריקות, כשהם מסתתרים בשיחים – כקילומטר בשטח ישראל.
ניסיונות הטמנת מטענים סמוך לגדר במהלך "שומר החומות"
(צילום: דובר צה"ל)
לפני כן, במהלך מבצע "שומר החומות", ניסו פעילי טרור להטמין מטעני חבלה בגדר בחסות הפגנות אלימות שבמסגרתן נפרצה גדר הגבול על-ידי עשרות מפגינים באזור מטולה. בשנתיים האחרונות גדלו גם היקפי הברחות הסמים מלבנון – והברחה או ניסיון הברחה באזור מתרחשים אחת ליומיים, בחלקם לפי החשד מעורב גם חיזבאללה.
מתוך 145 קילומטרים של גבול עם לבנון, בין ראש הנקרה למורדות החרמון, רק ב-17 קילומטרים יש מכשול סביר הכולל חומה גבוהה או גדר חדשה יחסית – מול שלומי, ליד ראש הנקרה ובקרבת מטולה. בהר דב, גזרה נטולת יישובים אמנם אך בעלת חשיבות אסטרטגית, אין בכלל גדר גבול ובעשור האחרון בוצעו בה פיגועי חדירה עם צלפים ומטענים.
אז מדוע ממשלת ישראל הזניחה את גדר הגבול מול "האויב מספר 1 של ישראל", כהגדרת הרמטכ"ל הקודם איזנקוט, או "הצבא החזק במזרח התיכון אחרי צה"ל", כפי שהגדיר בכיר בפיקוד הצפון באמצע העשור הקודם?
"זה עניין של סדר עדיפויות, ולגיטימי שכך תחליט הממשלה. הצגנו לדרג המדיני את המצב ואת המשמעויות, כולל את התוכנית להקמת מכשול ראוי והאפשרויות לפרוס את ההקמה על פני חמש או עשר שנים. התוכנית לא אושרה ולא תוקצבה, למרות שהיו מקרים שבהם דפקנו על השולחן", אמרו ל-ynet גורמים צבאיים שמעורים בפרטי המיזם שהוקפא.
"האבסורד הוא שבגולן הקימו גדר חדשה לאורך כל הגבול, למכשול התת-קרקעי והעילי ברצועת עזה מצאו ארבעה מיליארד שקלים בתקציב חוץ-צבאי ומול המסתננים מסיני השקיעו יותר משני מיליארד שקלים בגדר ענקית", טענו הגורמים. "להקמת גדר גבול חזקה וגדולה מול האויב המרכזי של מדינת ישראל יש לא רק משמעות מבצעית ויתרון להגנה מחדירה, אלא גם משמעות סמלית מול הצד השני של נראות, כיצד הוא רואה אותנו מדי יום".
אותה גדר מאז 1974
שני מטרים וחצי במקרה הטוב, רווח של 20 סנטימטרים בין תיל לתיל, חלודה, ושיחים קוצניים שמכסים את הברזלים הישנים, הראשונים שבהם שנקבעו כאן עוד ב-1974. שנתיים אחר כך, וגם לאחר מלחמת לבנון הראשונה והנסיגה מדרום לבנון, בוצעו שינויים קלים בגדר. כך נראית כיום גדר הגבול של ישראל מול לבנון.
טיפוס קל ומהיר בגזרה המערבית של הגדר מעלה שאפשר לחצות אותה בתוך פחות מעשר שניות, כמעט בלי קרע בבגדים. יש בה שתי מערכות התרעה מנגיעות מיושנות יחסית, שדורשות תחזוקה שוטפת ולעיתים מסוכנת.
בחודשי המתיחות בשנה שעברה, שכונו "יוצא לאור" ובמהלכן ניסה חיזבאללה לנקום את הרג פעיל הארגון בדמשק, היה קשה עד בלתי אפשרי לתקן תקלות בגדר מבלי לסכן את חיילי יחידת "קומץ" האמונים על המשימה. התראות השווא שהגדר הישנה יוצרת מעוררות תסכול ושחיקה בקרב אלפי הלוחמים שהיו בתעסוקות מבצעיות בגזרות הגבול.
אחת החיילות שאמונה על תקינות הגדר היא אנסטסיה קרמסל, טכנאית הגדרות הראשונה בגבול לבנון. "יש לנו מיגון ולוחמים שמאבטחים אותנו. זה די מלחיץ, אבל התרגלתי כבר לזה שיכולים לבוא ולצלם אותנו, ולחשוב מה הם יכולים לעשות באותו רגע".
קרמסל, חיילת בודדה שעלתה מאוקראינה, מתגוררת בנהריה, לא הרחק מהגבול. "כשאני רואה את הבתים הישראליים מאחוריי זה עוד יותר מעלה לי את המוטיבציה לשמור על הבית ולעלות על הגדר. גם בצד השני יש אנשים טובים שרוצים לעבוד ליד הגדר, ואני רואה אותם באדמה שלהם, אבל אני לא יכולה לדעת שהם לא האויב שלי".
תוך כדי השיחה היא עובדת על הסולם ומחלקת הנחיות לחבריה, בשעה שלוחמי חי"ר ניצבים על גבעה סמוכה, דרוכים עם רובים ומקלעים, ומחפים עליה. עצי אורן גבוהים וצפופים ושיחים עבותים בגובה של אדם מקיפים את שני צדי הגדר.
מעל אנסטסיה, מטרים ספורים מאיתנו, נמצאת עמדת מגדל של חיזבאללה בסמוך לחביות הכחולות עם כיתוב "או"ם" שמסמנות את הגבול הבינלאומי. גם הם רואים את גדר הלואו-טק הישראלית, מודל סבנטיז, שהחיילים מתקנים מולם.
"אנחנו עובדים ביום וגם בלילה, והכי מפחיד זה לעבוד קרוב לגדר כי אז אנשים מהצד השני יכולים ממש להגיע ולגעת בגדר תוך כדי שאני עובדת", מספרת קרמסול. "זה די נפוץ שלבנונים באים לגדר ומנסים לקלקל אותה כדי לבחון אותנו. זו גדר ישנה ויש הרבה עבודה, אבל עם טיפולים חודשיים וחצי-שנתיים אנחנו בודקים את התקשורת בעמדות לאורך הגדר ומצליחים לתחזק אותה".
מכשול במימון המועצה המקומית
רכס סולם צור הוא פינת חמד בגבול לבנון. המקום שבו יורד ההר אל הים, מסך עצום שמסתיר את דרום לבנון מהגליל המערבי. הכתם הלבן היחיד בו היה קצהו המרהיב – הנקרות שגולשות לים ומהוות את תחילת הגבול בין שתי המדינות, והמעבר היחיד ביניהן.
לאחרונה נוסף כתם לבן נוסף לרכס הסולם, ניתן להבחין בו עוד מעכו וביום טוב גם מחיפה. מכורח הנסיבות, ובתיאום עם ארגונים סביבתיים, נאלץ צה"ל לחשוף טפח גדול מהרכס בקטע שמעל שכונת הווילות הוותיקה והצפונית של שלומי. בקרוב ייבנו כאן בתים חדשים, ממש בין הרכס לבתים הקיימים.
בתוך הכתם הלבן עובר בזווית אלכסונית הגבול הבינלאומי, מלמעלה למטה, עד לוואדי קטאעיה בואכה יער חניתה. דרך הוואדי הזה חצו עשרות לבנונים את הגבול בעשורים האחרונים. זהו אחד משלושת המקומות היחידים בגדול, כ-17 קילומטרים בסך הכול, שפיקוד הצפון הקים בו מכשול ראוי עם חומה גבוהה שמגיעה לגובה של עשרה מטרים. אבל האיום של גדודי רדואן של חיזבאללה כה משמעותי שאוגדת הגליל לא יכולה להסתפק בכך.
הכתם שנחשף בצלע ההר הפך למתחם לחימה שמחכה לרגע האמת: עמדות ירי ממוגנות ללוחמים שיתפרסו במקום – חי"ר וטנקים, כדי למגר את איום הפלישה של חיזבאללה. 130 מיליון שקלים השקיעו בפיקוד הצפון, מתקציבים פנימיים, בשיפור המכשול בשלושת האזורים המאוימים הללו. באזור שלומי נעזרו גם בתקציבים מהמועצה המקומית כדי לחזק את הגדר עם עוד פירמידות תלתליות וגדרות פנימיות.
"גם את המכשול החדש יהיה אפשר לחדור"
"קראנו לזה 'שעון זול' – על משקל פרויקט 'שעון חול' לביצור יתר הגבולות", העיר ספק בציניות מפקד הגזרה, סגן-אלוף אבשלום דדון, שמפקד על גדוד ההנדסה 603. "לפני שנתיים חצה פה את הגבול מסתנן סודני שחדר מלבנון כדי למצוא עבודה בישראל ועבר בין הגדר לפילבוקס. אז סגרנו את הפרצה שם והוספנו חומר מיוחד מאדמה וגיר לזיהוי טוב יותר של עקבות. היום יש פה ארבע גדרות 'טיפשות' ואחת, הישנה, עם מערכת התראה".
לפני כחודש וחצי, בחדירת המסתננים הטורקים, הוא הוקפץ לגזרה מהברית של בנו. "לקח לנו הרבה זמן לתפוס אותם, 18 שעות, אבל סגרנו מהר את היישוב עם כוחות שהיו שם ברגע האירוע. בסוף מצאתי אותם בתוך הסבך מחוץ ליישוב, והבנתי מההתחלה שהם לא ביישוב".
"ככל שהמכשול יהיה גבוה ורובוטי יותר, יהיה לחודרים קשה יותר להיכנס, אין על זה מחלוקת", אמר סא"ל דדון. "ועדיין, יהיה אפשר לחדור גם דרך המכשול החדש. הרי לפני רגע טיפסו לבנונים על החומה במטולה. גם בגדר הישנה תפסנו 99% מהאירועים, ורק אצלי בחודשים האחרונים היו 40-30 אירועים שבכולם הגענו לפני המסתננים ותפסנו אותם. באירוע עם הטורקים היה כשל טכני מסוים בהתראה, אבל זה לא היה קשור לגדר".
לטענתו, "כשאתה מאמין בגדר הזו, גם אם בזו הישנה, אתה מצליח במשימה. אומרים לי 'אלה המרכיבים שיש לך ותעשה עם זה הכי טוב שיש'. גם אם נחלום שתהיה חומה שתעצור כל דבר - זה לא יקרה, אבל זה כן ייעל את המענה המבצעי. בסופו של דבר, גם מול החומה, חדות, ערנות והכרת השטח עולות על הכול".
בעשור האחרון כיהן סא"ל דדון בכמה תפקידים בגבול לבנון. לדבריו, המכשול בין המדינות זכה לחיזוק, בין היתר באמצעות סדרה של מיצוקים ומכשולים שפרצו כלי ההנדסה של צה"ל במטרה לבלום או להאט פלישה אפשרית של היחידות המובחרות של חיזבאללה. "מתחמי הלחימה שהקמנו מטמטמים את הצד השני. אבל יש עוד הרבה מה לעשות, תיכף ניכנס גם לאזור נטועה".
"הקרקע לא משתנה, ואדי קטעיה יהיה פה עוד עשרים שנה, וגם אז ינסו לחצות דרכו", הוא הוסיף. "במשאבים הגזרתיים שיש לי כמג"ד, הכוחות שלנו 24/7 בחוץ. יש פה סבך מטורף, שאנחנו מכנים סבך תקרה, שבו הסתתרו הטורקים. אחרי שתפסנו אותם הם סיפרו שהם שמעו וראו אותנו עשרות מטרים מהם".
"בקו צפון אני לא ישן, כי זו גזרה מתעתעת עם כל הנחמדות של התושבים, השקט והירוק", סיכם סא"ל דדון. "אנחנו עושים לעיתים קרובות הערכות מצב כדי לדעת מה דרך הפעולה של האויב היום – לא מחר או בעוד חודש".
לא רק גדר, גם מובלעות
חבילה של 250 מטרים תלתלית עולה 50 אלף שקלים, ולכן בצה"ל בוחרים בקפידה היכן לפרוס אותה לאורך גבול לבנון. פירמידת התלתליות, כמו הגדר, היא רק רכיב אחד במכשול שבין המדינות. באוגדת הגליל יש מערכת תצפיות חזקה המשלבת ניתוח אלגוריתמי של תוצרי המכ"מים והמצלמות לזיהוי מהיר של איתורים חשודים, איסוף מודיעיני רציף באמצעי צילום אוויריים וכוחות סדירים, עם טנקים ותותחים, לצד כוננות קרובה של כלי טיס.
אבל לחיזוק המענה המבצעי, בטח ביחס לגדר הישנה שמוגדרת על-ידי קצינים כ"מצ'וקמקת", הגבירו באוגדת הגליל את הפעילות במובלעות – שטחים ישראליים שנמצאים מעבר לגדר. הפעילויות הללו מגדילות את הסיכון לחיכוך עם הצבא הלבנוני, אבל מחזקות את ההרתעה.
פעילויות חוצות גדר מתרחשות גם מעבר לגדר החדשה בגבול סוריה, ויש להן גם חשיבות פסיכולוגית קריטית. אחד החסרונות של גדר אימתנית או חומה גבוהה נוגע לשגרת הבט"ש השוחקת. הגדר או החומה גורמת ללוחם לחשוב שאי אפשר לחצות אותה, שאנחנו פה והאויב שם, עם קו הפרדה רצוף. התריע על כך מפקד חטיבת 769, החולשת על גזרת הר דב, אל"מ יהודה ואך.
"החשיפה שאנחנו עושים במובלעות מסייעת לתצפיתניות לפעול טוב יותר", תיאר רב-סרן דניאל חשאי, קצין ההנדסה החטיבתי של הגזרה המערבית באוגדת הגליל. "חיזקנו את התשתית המבצעית, פרצנו דרכים נסתרות ושיפרנו את התנאים המבצעיים ללוחמים לפעול במובלעות. אנחנו עובדים גם בשיא החורף, כשסחף מים מהגשמים פוגע בגדר וסותם מעברי מים".
חומת הגליל שתיירט גם רקטות
אביו של מפקד פיקוד הצפון הנוכחי, אלוף אמיר ברעם, זכה להגן כמג"ד בשנות ה-70 על אותה גדר המערכת שעליה אחראי כיום בנו, ולצדו תשרת בקרוב גם נכדתו המאומצת, לוחמת בתותחנים. למעשה, כל מקבלי ההחלטות בצמרת הביטחונית הנוכחית מכירים לפרטי פרטים את נקודות התורפה של הגדר בגבול לבנון. שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי ומפקד זרוע היבשה אלוף יואל סטריק – פיקדו על פיקוד הצפון. סגן הרמטכ"ל הטרי, אלוף הרצי הלוי, פיקד על אוגדת הגליל.
למרות זאת, בצמרת הביטחונית הסתפקו במיזם קטנטן לחיזוק מקומי שיבוצע באמצעות הסטת תקציבים פנימיים למוקדים מאוימים. התוכנית הגדולה גובשה בשנים האחרונות לפרטי פרטים, ולפי מדרגות, והוצגה לקבינט המדיני-ביטחוני, שסירב לאשרה.
17 צפייה בגלריה
שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי, בוגרי פיקוד הצפון ומודעים לנקודת התורפה
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
גרסתה הרזה של התוכנית דיברה על השקעה של כ-800 מיליון שקלים, ללא הר דב. גרסאות רחבות יותר, עם תוספת של חידושים טכנולוגיים והנדסיים לביצור הגבול, כרוכות בתקציב שנע בין מיליארד לשני מיליארד שקלים, שם כבר היה ברור שמדובר בתקציב חיצוני ייעודי, כמו בגבולות עם עזה וסיני. אבל בשנה האחרונה עברה התוכנית שינוי דרמטי, קפיצה של ממש לעתיד.
חומת הגליל – כך ניתן לכנות את המכשול החדש והענק שיוקם במקום הגדר הישנה בגבול לבנון, אם אכן יאושר על ידי הממשלה. התוכנית עברה בעשור האחרון כמה גלגולים – ותמיד נותרה על הנייר. אבל בשנה וחצי האחרונות "תרגמו" אותה בפיקוד הצפון לעתיד.
מהתוכניות שהגיעו לידי ynet עולה כי מדובר ב-145 קילומטרים של חומה גבוהה, בגובה של לפחות שמונה מטרים, שתחצוץ בין שתי המדינות מראש הנקרה ועד להר דב. הגזרה היחידה שבה לא תעבור החומה היא הר דב, שם אין כיום גדר ואין יישובים ישראליים.
במסגרת עבודת המטה סיירו קציני פיקוד הצפון בין מיזמים דומים ברחבי הארץ. החל ממיזם "החטמ"ר החכם" בחטיבה המרחבית שומרון, דרך "גבול חכם וקטלני" במכשול עם רצועת עזה ועד לגדר האימתנית בגבול סיני.
מעבר לכל היכולות שנלמדו מהמיזמים השונים, החומה החדשה תכלול רכיבי הגנה קטלניים. בין היתר ייפרסו עליה סנסורים ומכשירי זיהוי מיוחדים שיאתרו ויפילו באופן "רך" (לוחמה אלקטרונית) רחפנים שחיזבאללה ינסה להחדיר לישראל, ויהיו עליה אמצעי נשק ואש לשליטה מרחוק.
יכולות נוספות, שחלקן עדיין בפיתוח, יוכלו למנוע פגיעת נ"ט וייתכן שאף ליירט רקטות ופצמ"רים על בסיס מערכת הלייזר נגד רקטות, כתוספת למערכת כיפת ברזל. מערכת הלייזר הזו נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים כעת בגזרה הדרומית מול עזה.
בנוסף, פתחים ייעודיים יאפשרו בעת הצורך זינוק מהיר וכניסה לצד הלבנוני לטנקים ולכוחות חי"ר. "חשבנו לא רק על האיומים הקיימים או יכולות וטכנולוגיות שנמצאות אצלנו בפיתוח, אלא גם על יכולות עתידיות שיהיו לאויב, ולכן החומה הזו תהיה קולב שנלביש עליו אמצעי הגנה קטלניים רבים", אמר ל-ynet קצין בכיר בפיקוד הצפון.
"הסיכוי לפשיטות קרקעיות רק עלה"
"אנחנו לא מחכים והתוכנית לא תישאר על הנייר", הוסיף הקצין הבכיר. "כבר בקרוב נלביש חלק משמעותי מהרכיבים הללו על קטעני החומה שכבר מוצבים בגבול, יחד עם מפא"ת והתעשיות הביטחוניות, כדי שיהיה מודל מבצעי מוכן ואבולוציה בשלה לרגע שבו התוכנית הגדולה תאושר".
התוכנית עצמה חולקה לפי גזרות וסדרי עדיפויות, והיא יכולה להתפרס לשלבים. העבודות עצמן בשטח יותאמו לסימונים המוסדרים של פקחי יוניפ"ל כדי לא להגדיל עוד יותר את מחלוקות הגבול הקיימות עם לבנון. גם אחרי בניית החומה החדשה בצה"ל מתכננים להמשיך לפעול במובלעות הישראליות, שיישארו מעבר לחומה, זאת כדי לממש את הריבונות הישראלית במלואה.
סנסורים חכמים ימשיכו לפעול על הקרקע בקרבת החומה במטרה לזהות פעולות חפירה, אם חיזבאללה יחדש את ניסיונותיו להקים מנהרות לישראל. עם זאת, בשל חוסר בצורך, לא יוקם קיר תת-קרקעי נגד מנהרות בגבול לבנון, כפי שהוקם מול רצועת עזה.
"החומה החדשה תיתן תחושה של שכבת מגן לתושבים, ובתקופות של התרעה לפיגועים, כפי שהיה בשנה שעברה, נוכל לפעול אחרת, בצורה יותר חופשית ובטוחה", אמר הקצין הבכיר. "יהיו הרבה פחות התראות שווא והקפצות מיותרות של הכוחות, כי החומה תהיה מנוטרת כולה".
בינתיים, תא"ל במילואים בן לולו, הציב כמה תמרורי אזהרה למצב בשטח בגבול הצפון. "בניגוד לרמה המישורית בגולן ולשטחים הנמוכים באוגדת עזה ובסיני, אוגדת הגליל מתאפיינת בסבך עצום, בטופוגרפיה הררית קשה ובמסתורים רבים, קשה להגנה, בטח בלילה ערפילי".
"כיום יש גדר מערכת שמזכירה גדר באצטדיון כדורגל במקרה הטוב, וצריך לזכור שחומה לא משמשת רק לאירוע מלחמתי, אלא גם לבט"ש, למניעת ירי צלפים או נ"ט", הוסיף. "אחרי שהשמדנו לחיזבאללה את המנהרות הוא לא נטש את תוכנית המתקפה שלו על הגליל, והסיכוי לפשיטות קרקעיות רק עלה".
