רבים מתושבי דירבורן אדישים לכל הדרמה וכלל לא שמעו על המאמר שכינה את העיר שלהם "בירת הטרור של אמריקה". אחרים שמעו עליו במעומעם, או קראו רק את הכותרת. חלק לא הכירו את המושג ג'יהאד. בקבלה במלון אני שואל את פארידה, העטויה בחיג'אב, איפה תחנת הדלק הקרובה, הכספומט, איפה אפשר למצוא מקום טוב לעבוד בו עם הלפטופ, ואיפה מוצאים ג'יהאד. "אה, בוודאי", היא עונה בלבביות על השאלה האחרונה. "יש לנו קהילה מוסלמית גדולה ותוססת, הכי גדולה. לא לעקוב אחרי דברי ההסתה האלה".
(צילום: דניאל אדלסון)
אני בכל זאת יוצא לכיוון "המרכז האיסלאמי של אמריקה" - המסגד הגדול ביותר בארצות-הברית, שמכונה כאן כמובן "המסגד על שם פורד", ומוזכר במאמר של "וול סטריט ג'ורנל" כמקום שבו אימאמים קראו בדרישותיהם לג'יהאד וערכו במקום טקס זיכרון למחבלים שנהרגו בתקיפות אוויר ישראליות. כשאני מתקרב עם הרכב אני מרגיש קצת מרומה. מרחוק הוא נראה כמו אגרבה, מקרוב - רמאללה.
המסגד תחום בין שתי כנסיות גרנדיוזיות לא פחות, אבל רק לפניו עומדת ניידת משטרה. אף אחד לא מתשאל אותי בכניסה, ואני מצטרף לנשים, זקנים וטף שעסוקים כאן בשלהם, מנהלים שיחות נמרצות או סתם רובצים במתחם בין תפילה לתפילה ולוגמים תה. אחרי הצהרת ראש העיר בעקבות פרסום המאמר, הוועד הדתי של המסגד אסר על חבריו להתראיין לתקשורת, אבל מנהל המתחם חאג' הילאל אומר לי לא לטעות: "כולם בקהילה מכירים את הפרשה. אלה הזמנים הגרועים ביותר שחווינו מאז פיגועי 11.9. בדרך כלל אחרי אירוע השנאה כלפינו עוברת בתוך שבוע-שבועיים. הפעם לא נראה שזה הולך להיגמר".
1 צפייה בגלריה
המרכז האסלאמי של אמריקה בדירבורן. "הזמנים הגרועים ביותר שחווינו מאז פיגועי 9.11"
(צילום: Matthew G Eddy / Shutterstock.com)
הוא מודה, עם זאת, שלא נרשמה עלייה באיומים איסלאמופוביים ספציפית אחרי פרסום המאמר, או תגבורת של נוכחות משטרתית: "לא אצלנו. השוטרים נמצאים כאן גם ככה כל שבוע, כדי לעשות סדר ולתת תחושת ביטחון למתפללים. זה לא חריג. אבל ראש העיר לא משקר. הוא אדם צנוע. מספיק אדם אחד מטורף כדי שמשהו יקרה".
אם מביאים לך הוכחה שמדובר במחבל עם דם על הידיים, האם עדיין תסכים לארח אצלך אירוע זיכרון לכבודו?
"השאלה, מי הוא 'טרוריסט'? הם קוראים 'טרוריסט' עקרונית גם לתינוק או אזרח. יש כאן מאבק. אתה מביא אנשים, הצד השני מביא אנשים, וכולם קוראים לכולם טרוריסטים. הצביעות מגיעה ברגע שזה נוגע למוסלמים. כל חיי הייתי בתפקידים ממשלתיים, ואני אומר לך שמבחינה מערכתית אם משוגע פותח בירי על חפים מפשע וקוראים לו ג׳ון - זה לא טרוריסט; אם זה מוחמד - פתאום הוא נחשב טרוריסט. פתאום יתחילו לשאול אותנו כל כך הרבה שאלות. זה מתחיל ברמות הגבוהות ביותר, וכן - זה מכיוון שיהודים שולטים בארצות-הברית. הם שולטים בתקשורת, הם שולטים בהוליווד, הם שולטים בוול סטריט, הם שולטים בבית הלבן. יש לנו בכלל נשיא? זה כיסא ריק. ביידן הוא בובה על חוט. בגלל זה הרבה חברים מהקהילה כאן מתכוונים להחרים את הבחירות. אין למי להצביע".
הכתבה המלאה זמינה עכשיו למנויי "ynet+".
