רק בשבוע שעבר הפגינה קבוצה של חרדים קיצונים בירושלים, חסמה כבישים, וחלקם התפרעו ושברו חלון ברכבת הקלה. ההפגנה פוזרה בכוח, ומהמשטרה נמסר כי היא "תמשיך לאפשר את חופש המחאה בגבולות החוק, אולם לא תאפשר את הפרת הסדר הציבורי, ונדליזם ומעשי אלימות בניגוד לחוק".
בצדק. לא ניתן לפגוע בסדר הציבורי. "תאר לעצמך", אמר לי מישהו, "שבזמן שהם חוסמים כביש מרכזי, יש מישהו שצריך להגיע באופן דחוף לבית החולים. זה ממש סיכון חיי אדם". בנימוק דומה משתמשים מתנגדי הפסקת עבודות הרכבת בשבת. רק לאחרונה הסביר מנכ"ל רכבת ישראל לשעבר, שחר איילון: "אם לא תעבוד בשבת, כשהרכבת מושבתת, תצטרך לנכס לעצמך יום אחר ממהלך השבוע ולהשבית את תנועת הרכבות. זה יהיה אסון גדול. זה היה עולה לכולנו בצפיפות בכבישים, משאיות יעלו על הכבישים במקום משאיות מסע. זה פיקוח נפש, יהיו פה הרוגים. הרכבת זה כלי בטוח, עשרות אלפים שנוסעים ברכבת לא נוסעים בכלי רכב".
דווקא מסיבה זו, לא ברור מדוע המשטרה לא מנעה מראש את "יום השיבוש" שערכו היום (שלישי) מתנגדי הרפורמה המשפטית ואת הכאוס התחבורתי שנגרם בעקבותיו. ואם כבר החלו השיבושים, לא ברור מדוע לקח זמן כה רב עד שהחל הפינוי בכוח. חסימות כבישים כבר לא מסכנות עוד חיי אדם?
כדי למנוע את המחאה על עקירת תושבי גוש קטיף וצפון השומרון ב-2005, הורה היועמ"ש דאז מני מזוז שמפגינים שיחסמו צירים מרכזיים יואשמו ב"סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה". הוא הדגיש שמדובר בעבירה שהעונש עליה הוא עד 20 שנות מאסר, והקפיד להדגיש ש"אין שום קשר בין חסימת צירי תחבורה לבין חופש הביטוי וההפגנה". בעיניי ראיתי כיצד בלילה לפני הפינוי שלפו שוטרים את אלותיהם וחבטו בעוצמה בראשיהם של בני נוער שהעזו להתיישב על כביש הגישה לכיסופים.
יאיר לפיד, אז בעל טור והיום ראש האופוזיציה, כתב על חסימת הכבישים: "מישהו עומד למות. הוא עוד לא יודע את זה, אבל הוא ימות. האמבולנס שלו ייתקע. הלב שלו יקרוס, העובר שלה ייוולד מת. אחד הצמיגים הבוערים יפוצץ את מכל הדלק שלו והוא יישרף חיים, לתפארת מדינת ישראל". היום מיהרה סיעתו לעזוב את הכנסת כדי להצטרף למוחים. מתברר שחסימת כבישים לא תמיד מסכנת חיים. תלוי מאיזה צד של המפה הפוליטית היא מגיעה.
חננאל זיינימי הגן באותה עת על אותם נערות ונערים? כאמור לא לפיד, שטען שההתנתקות נועדה "ללמד את המתנחלים שיעור בצניעות ואולי גם דמוקרטיה". גם לא שופטי העליון, אבירי הדמוקרטיה, או מערכת המשפט שתחתיהם. נערות שחסמו את כביש גהה למשך כרבע שעה ישבו במעצר במשך חמישה שבועות. אזכיר שהמחבל בן ה-13 שביצע לאחרונה פיגוע בירושלים ופצע קשה קצין צה"ל ואת אביו באופן בינוני, נשלח למעון שיקומי. הסבר לכך סיפקה קצינת הנוער הארצית לשעבר סוזי בן ברוך, כשאמרה: "המחוקק מתייחס בסלחנות לקטינים". אז למה לא לכל הקטינים?
לא הגיוני שבמדינה דמוקרטית, לא כולם יהיו שווים בפני החוק. לא מבחינת חסימת כבישים, ולא מבחינת שום דבר אחר. חוק שנעשה בו שימוש באופן חד-כיווני מבחינה פוליטית אינו דמוקרטי ואינו מוסרי.
- הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני שעל יד ישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
