במשך חצי שנה עבדה סיגל בת ה-52 בתור סייעת במסגרת חינוכית המיועדת לגילי לידה עד שלוש. במשך חודשים היא נחשפה לאלימות, הזנחה ושיח פוגעני כלפי הילדים, אולם כשפנתה למנהלת הגן ודיווחה - היא פוטרה מעבודתה. לאחרונה, ארבע שנים לאחר שהועזבה, הוגש כתב אישום על התעללות בפעוטות נגד אותן סייעות שעליהן דיווחה, כשבזמן זה הן הספיקו לטפל בעוד עשרות תינוקות ופעוטות חסרי ישע.
"היה שם גיהינום", היא מספרת. "צעקות ואיומים כל היום, מסתובבות במעון עם סיגריות דולקות. מטיחות את הילדים, מושכות אותם בידיים, זורקות אותם על מזרנים, משכיבות בכוח לישון. לא היה אכפת שתינוקות מחליקים ונופלים, הן לא היו משגיחות על הילדים. הייתי מבקשת מהן שישימו לב שהם לא מכניסים דברים לפה, היו עונות לי - שיכניסו. הן היו מוזגות לעצמן לאכול כשתינוקות סביבן בוכים מרעב, ובסוף היום מספרים להורים שלהם שהם אכלו וישנו טוב".
"היה ילד אחד שהיה הבדיחה היומית שלהן, כל הזמן היו מעליבות אותו, מתעלמות מהצרכים שלו - היו מקימות אותו מהשולחן גם אם הוא לא אכל. זה עשה לי טראומה נוראית. הייתי חוזרת בוכה כל יום. לא יכולתי לקבל את זה, אני אמא לילדים בעצמי. ביקשתי שיחה עם המנהלת ואמרתי לה שאני מרגישה שהילדים פה בסכנת חיים. היא אמרה לי שהם הגיעו לפה כדי להתחנך. אחרי שבוע אמרו לי שנאלצים להפסיק לי את העבודה כי אני לא מתאימה למקום".
מדובר בתופעה מטרידה. בחודשים האחרונים הגיעו למטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך למעלה מ-50 מקרים של סייעות שפוטרו מעבודתן במסגרות החינוך לגיל הרך כיוון שדיווחו על התנהלות אלימה או פוגענית מצד אשת צוות אחרת. יש לציין שמדובר בתינוקות ובפעוטות חסרי ישע שלא יכולים להגן על עצמם או לדווח שפוגעים בהם. מאז שנכנס לתוקפו חוק המצלמות בפעוטונים להורים אין גישה למצלמות הגן, והיחידים שרואים מה קורה ושיש ביכולתם להגן ולדווח הם אנשי הצוות.
"הגיעו אלינו מקרים של נשים ששילמו מחיר כבד מאוד על זה שהתלוננו", מספרת אלונה דניאל ממטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך. "הן גם מאבדות את העבודה שלהן, וגם מקבלות איומים על תביעת דיבה. יש פעמים שמעבירים את הפרטים שלהן לגנים אחרים ומזהירים לא להעסיק אותן כי הן 'סייעות מלשינות'. במקום לחבק את הנשים האלה, הן משלמות מחיר כבד על כך שניסו לעזור".
לירון בת ה-30 איבדה גם היא את מקום עבודתה לאחר שדיווחה על יחס אלים כלפי הילדים מצד נשות צוות שעבדו לצידה. "עבדתי בכיתת התינוקייה והיו דברים שנראו לי לא תקינים כבר בימים הראשונים", היא מספרת. "למשל שמובילת הכיתה נמצאת רק עם תינוקת אחת ואני הייתי על שבעה תינוקות בו זמנית. לא הצלחתי לתת להם את תשומת הלב והטיפול שהם זקוקים לו. זה גרם לזה שתינוקות היו צורחים מבכי ולא הייתי מספיקה לגשת אליהם. זה היה קורע לי את הלב".
"בשלב מסוים הגעתי למצב שאני רואה אגרסיביות של ממש. יום אחד ראיתי סייעת מנגבת לתינוקת את הפנים בחוזקה, היא התחילה לבכות. ואני הלכתי למנהלת ודיווחתי על זה. בפעם אחרת היא הרימה תינוק באגרסיביות, ראיתי ממש איך הראש שלו מיטלטל. היא שמה אותו בעצבים בטרמפולינה לא חגור. גם על זה דיווחתי למנהלת. שבוע לאחר מכן היא צעקה עליי מול התינוקות ובשלב מסוים זרקה עליי בקבוק חלב כשכל התינוקות מסביבי עלולים להיפגע. גם על זה דיווחתי וזמן קצר לאחר מכן פוטרתי. נכתב במכתב הפיטורים שלי שבגדתי באמון החברה".
בימים אלה עובדים על ניסוח סופי של חוק החמרת ענישה על התעללות בחסרי ישע של חבר הכנסת אופיר כץ, לקראת קריאה שנייה ושלישית. "החוק הזה הוא הרתעה ואמירה - אמירה שרואים את העבירה הזו בחומרה", מסבירה דניאל. "זה עוד צעד במיגור התופעה המחרידה הזאת".
