מאות בני אדם ליוו היום (ב') למנוחות את רס"ל (מיל') מתן מאיר, הראשון שנקבר בבית העלמין של מושב אודם שבצפון רמת הגולן. "כאן, ורק כאן, בין עצי האלונים, אבני הבזלת ועלי השלכת מלווה בשיירה מחבקת ואוהבת ומאוד כואבת", ספדה לו אמו טובה.
הלווייתו של רס"ר במיל' מתן מאיר ז"ל
(צילום: אביהו שפירא)
"היום כולנו מביאים אותך אל אדמת אודם הישר משדה הקרב בעזה", הוסיפה. "תמיד רצית להישאר קרוב, תמיד באודם. לי היה ברור שרק כאן בבית, רק כאן ובמצב שנכפה עלינו, עצם היותך חלל, נפתחו שערי רצון ובית העלמין הזה הוקם".
מתן, לוחם בגדוד המילואים 697, נפל בסוף השבוע בצפון רצועת עזה. "לפני שנכנסתם לעזה הופעת בדלת, בערב שלישי, ואמרת 'באתי קצר, הולך למנגל. קניתי בדרך בשר'. ליוויתי אותך לאוטו עם מגשים של דבלה בידי ובבגז' היו אבטיחים. אמרתי לך שלום ומאז נעלמת", סיפרה האם.
רס"ל (מיל') מתן מאיר ז"ל צילום: נתי לוי"שלחתי הודעות, אך לא היית מחובר. ושם, בעזה, זה נגמר", הוסיפה. "בני, אני יודעת שזה היה כל כך חשוב ובאמת מוצדקת כל הלחימה הזו. מי ייתן והכל יושלם וישובו חטופינו לביתם. נוח ילד, שכב בשקט. מתן, משימות רבות שטרם השלמת יחייבו אותנו להמשיך ולעשות. הכל ימשיך כרגיל, אך שום דבר לא יהיה כרגיל".
צביקה חנוני, בן דודו של מתן, שירת יחד איתו ביחידה. הוא היה מאות מטרים מהמקום שבו מתן נפל יחד עם שלושה מחבריו לצוות. "מאז שגויסנו ראיתי אותך בכל יום. אמרת לי שאתה רוצה להיות מהכוח שנכנס ראשון. אמרתי לך שזה שטויות, וכולנו נילחם יחד. אמרתי לך את המשפט הנוראי 'אל תדאג, יש מלחמה לכולם'".
"ביום שישי האחרון הייתי קרוב אליך, אבל לא מספיק. רצית להיות מקדימה, והיית בדיוק איפה שרצית להיות – בחוד של הפלוגה. מקדימה פגשת את המוות. אני כל כך מצטער שלא הייתי איתך".
לימור אלזמי, חברתו של מתן, ספדה לו בדמעות: "בשיחה האחרונה שלנו, רגע לפני שנכנסת לעזה, כתבת לי 'אני אשמור עליך ועל כל ישראל. את תראי שכולם ייצאו חזקים ומאוחדים יותר'. מתן, היית המתנה שלי, הארת את הלב שלי".
"היה לי ברור שתחזור ואנחנו מתחתנים"
קריית שמונה הפכה לעיר רפאים, לאחר ש-90% מהתושבים פונו ועזבו את העיר. ולמרות זאת, כ-200 בני אדם ליוו הבוקר למנוחות את רס"ר במיל' סרגיי שמרקין, לוחם בגדוד המילואים 697 שנפל בצפון רצועת עזה. "האח שלי תמיד היה ראשון לכל דבר. תראה איזה כבור נותנים לך, אנחנו אוהבים ומתגעגעים אליך", ספד לו אחיו דניאל.
הלווייתו של רס"ר (מיל') סרגיי שמרקין ז"ל
(צילום: פול 12)
בת זוגו, מאיה אלבז, הספידה בבכי: "סרגיי אהוב שלי, אני לא מעכלת והלב שלי מסרב להאמין שבקושי עברו שבועיים מהמכתב ששלחתי לך. אני מודה לאבא שבשמיים על הזכות לאהוב אותך. אלה השנים הכי טובות בחיי".
"היה לי ברור שתחזור ואנחנו מתחתנים, דיברנו על הילדים שיהיו לנו. היו לנו הרבה חלומות והם נגוזו", הוסיפה. "בשבת של 7 באוקטובר לא רציתי שתלך, אבל אתה תמיד שמת את הצרכים של האחר לפניך. אתה לא מבין בכמה אנשים נגעת, כמה מעריצים אותך. אין לי שום חרטות, רק אחת – שדיברנו חצי בצחוק שנקרא לרב שיחתן אותנו כשאתה על מדים. אבל רצית שנעשה את זה הכי יפה. תקרא לרב עכשיו, אני רוצה להיות אשתך".
