אתמול (שני) לאחר 21:00 בערב נרשמו שיגורים של כמה רקטות מלבנון לעבר צפון הארץ. זאת זמן קצר לאחר שהתברר שבירי התגובה הישראלי על לבנון בעקבות חדירת המחבלים אחר הצהריים נהרגו כמה אנשי חיזבאללה. בחדירת המחבלים עצמה נהרגו שלושה מהם ועוד אחד ברח. על פי ההודעה שיצאה מלבנון, החולייה הייתה פלסטינית וחיזבאללה עצמו הבהיר שאין לו קשר אליה. אבל בשלב הנוכחי של המתיחות בצפון, קשה לשער שפעילי הארגון ואנשי "רדואן", הכוח המובחר שלו שממוקמים בעמדות סביב הגבול, לא ידעו ולא שמעו דבר על אותה חולייה "פלסטינית". ייתכן שהייתה כאן בדיקת כלים; ניסוי של הצד השני.
בינתיים לא ברור לאן פני חיזבאללה במלחמה הזו. הסימנים בשטח יכולים להעיד לכאן ולכאן. החדשות הטובות הן שעד לשעה זו, הארגון נמנע מלהצטרף רשמית בכל כוחו ואינו ממהר לפתוח חזית שנייה מול ישראל. הלילה עבר בשקט, ללא רקטות וללא חדירות, למרות הפעילים שנהרגו. אך סימן שאלה גדול עדיין מרחף לגבי מה מתכנן הארגון לעשות בהמשך. האם לא יעמוד בפיתוי וינסה לתקוף את ישראל אף הוא, בוודאי אם וכאשר תתחיל מתקפה קרקעית בעזה?
ההבהרה שהוציא חיזבאללה על כך אינו קשור לחולייה שחדרה, כמו גם הצהרת שר החוץ הלבנוני שלפיה הארגון הבטיח לא ליזום מהלך התקפי נגד ישראל, מעלות אפשרות שנסראללה לא ממהר לקפוץ לבריכה עם חמאס. לחיזבאללה יהיה קשה מאוד לגנוב את ההצגה לחמאס אחרי ההישג הצבאי הגדול שרשם בדרום, והוא יודע שממילא צה"ל ערוך בגבול הצפון בכוננות שיא. לכן, ייתכן שהצעד ההגיוני יותר מבחינתו יהיה לא להתערב בלחימה, וירי הרקטות בלילה היה בבחינת תגובה מוגבלת.
אולם ההיגיון אינו תמיד הכלי שלפיו מקבלים החלטות במזרח התיכון. חמאס דוחף את חיזבאללה להגיב להפצצות הישראליות בעזה. ראש הזרוע הצבאית מוחמד דף אמר מיד כשהחלה המלחמה בשבת כי הוא קורא לכל ארגוני "ההתנגדות" - בלבנון, עיראק וכו' - להצטרף להתקפה על הציונים. השאלה אם הייתה הבנה מוקדמת בין הארגונים שחיזבאללה אכן יצטרף בנקודה מסוימת, בוודאי אם חמאס יגיע לסכנת הישרדות ומספר הנפגעים מקרב האוכלוסייה בעזה יעלה באופן דרמטי. חמאס הוציא לפועל פעולה שידע מן הסתם שיהיו לה השלכות קשות מבחינתו, ולכן סביר שהכין "תוכנית יציאה" או גיבוי נוסח חיזבאללה. אולם שוב: זה אותו הגיון שחשב שלחמאס אין אינטרס בהסלמה במצב הנוכחי.
נסראללה וצמרת חיזבאללה מבינים גם את המחיר של הסתבכות מול ישראל, שזוכה כעת לתמיכה בינלאומית ואפילו ערבית חסרת תקדים. ההחלטה האמריקנית לשלוח לאזור כוח ימי מעבירה מסר ברור מאוד לאיראן וחיזבאללה להישאר בצד ולא להתערב. נסראללה עצמו יודע שגם אם יירה אלפי רקטות על ישראל, ואנשיו אפילו יכבשו יישוב על הגדר, אף אחד מאלה לא ישתווה למכה הצבאית שכבר הנחית חמאס על ישראל. והמחיר גם יהיה כבד, אולי אפילו כבד מנשוא. לבנון לא תשוב להיות כפי שהייתה וכך גם חיזבאללה.
וכעת השאלה היא מה מתכננת ממשלת ישראל לעשות בדרום. קו ההגנה התייצב וגם ניסיונות החדירה והפיגועים מהלילה נהדפו. המהלך הקרקעי אינו מתקדם לעת עתה ולא ברור בכלל אם יש החלטה של ממשלת ישראל לצאת אליו. חבריה נמנעים מכל שימוש במונח "מיטוט שלטון חמאס". הדבר צריך להיות ברור: תקיפות אוויריות בלבד לא ישנו את המשוואה וחמאס יישאר בשלטון.