עימות חריף התפתח היום (שלישי) בוועדת הכנסת, שדנה בהצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים, לאחר שח"כ עופר כסיף אמר לאימו של לוחם "תסתמי את הפה". ח"כ אלמוג כהן התפרץ, וקרא: "מה זה? אוי ואבוי לך! יא אפס, מי אתה בכלל? תכבד את האזרחים".
סערה בוועדת הכנסת: עימות חריף בין ח"כ כסיף לחברי הליכוד ועוצמה יהודית
(צילום: ועדת הכנסת)
התגרה בין חברי הוועדה התחילה כבר עם כניסתו של כסיף לדיון, אז ח"כ אריאל קלנר מהליכוד קרא לו: "הנה נכנס האויב. נציג הטרור הגיע. מסתבר שיש גם תומכי טרור יהודים", אמר. ח"כ חנוך מילביצקי הוסיף: "תלך מנוול, תומך טרור!" - והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כינה אותו "נציג משפחות המחבלים".
ח"כ כסיף השיב לשר, וצעק לעברו "אתה תומך טרור מורשע!", השר קרא "אתה מחבל יהודי", וח"כ כהן קרא להוציא את כסיף מהדיון. ח"כ לימור סון הר-מלך אמרה: "הבן שלה לוחם כבר שנה, הוא (כסיף - ס"ח) עוכר ישראל". בתיעוד המהומה נראה ח"כ מילביצקי מכנה את כסיף "תומך טרור עלוב, הוא מטמא את המקום", וח"כ קלנר הוסיף: "הוא אמר דברים גרועים יותר לאזרחים. הוא איחל לאנשים למות, 'תסתמי את הפה' זה קטן עליו".
כסיף אמר בתגובה: "קשקוש מוחלט, עוד שקר מאוסף השקרים של הימין. אינני מכיר את האישה. כשנכנסתי לוועדה, היא יצאה עליי עם גידופים ובין השאר קראה לי 'יהודון', ועל זה אמרתי לה לסתום את הפה. יו"ר הוועדה עודכן על כך בידי הסדרנים ואף הורה להם להזהיר אותה".
ח"כ ביטן לדודה של חטופה שנרצחה: "תקצרי, תקצרי"
סערה נרשמה גם אתמול, עם חזרתה של הכנסת מפגרה, לאחר שח"כ דוד ביטן מהליכוד זירז את שרי גת מקיבוץ בארי, שאחייניתה כרמל גת נחטפה ונרצחה בשבי. הוא קרא לעברה "תקצרי, תקצרי" בזלזול, והיא השיבה: "שנה הם שם, אי-אפשר לקצר, אתם לא מבינים".
ח"כ ביטן לדודתה של כרמל גת: "תקצרי, תקצרי"
(צילום: ועדת הכלכלה)
הדיון היום עסק כאמור בהצעה לגירוש משפחות מחבלים, שעברה בקריאה טרומית כבר בראשית ימיה של הכנסת ה-25, לאחר שהוגשה פעמיים בעבר: בכנסת ה-23, ובזו שאחריה. ההצעה עברה מאז שלל שינויים בשל ההתנגדות שהיא מעוררת במערכת הביטחון והמשפט, וכיום היא קובעת ששר הפנים יוכל להורות על גירוש בן משפחתו של מחבל לעזה - או ליעד אחר - אם התרשם שידע מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא פעל כדי למנוע זאת, או אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור.
על-פי החוק, אם יעבור, השר יזמן תחילה את בן המשפחה לשימוע שייערך בתוך עשרה ימים מקבלת ההודעה על עריכתו. במהלך השימוע תינתן לבן המשפחה האפשרות להציג את טיעוניו, והוא יהיה זכאי לייצוג משפטי. בתוך 14 יום על השר יהיה למסור את החלטתו, ומשטרת ישראל תהיה רשאית להשתמש בכוח סביר במידת הצורך כדי ליישמו.
תוקף צו הגירוש לבן משפחה עם אזרחות ישראל לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על 15. אם למגורש אין אזרחות ישראלית, והוא מחזיק ברישיון לישיבה ארעית או ישיבת קבע בישראל, תוקף הצו לא יפחת מ-10 שנים ולא יעלה על 20 שנים.
במהלך דיון חסוי שנערך הבוקר עם גורמים במערכת הביטחון, ביקשו נציגי שב"כ לשנות את הנוסח. הם דרשו כי השר יוכל להורות על גירושם של הורי המחבל בלבד, שכן הם האחראים לחינוך שלו. בנוסף, עלתה הסוגיה כי ייתכן שבני המשפחה לא מחזיקים באזרחות נוספות מלבד הישראלית (או פלסטינית). גם הביקורת הקשה הצפויה נגד ישראל בעקבות החקיקה הועלתה בדיון, שכן היא קובעת את השארת ההחלטה בידיו של שר, המחזיק בעמדות פוליטיות, ללא אישור משפטי חיצוני.
יו"ר הוועדה אופיר כץ מחה על כך שנציגי מערכת הביטחון הציגו את עמדתם בדיון החסוי ולא בדיון הפומבי, ואמר כי "זה לא מקובל". ח"כ מילביצקי אמר כי "המטרה היא למנוע את הפיגוע הבא. זה כלי שנועד לייצר הרתעה. בשבוע הבא נצביע על החוק במליאה, להערכתי הוא יעבור ברוב גדול - גם על-ידי מפלגות שלא בקואליציה". הוא ציין כי על הכנסת לעקוב אחרי יישומו של החוק, והזכיר את החוק לגירוש מחבלים: "חלפו שנתיים, השמות ידועים, ולא נפתח אפילו הליך גירוש אחד כי מערכת הביטחון לא העבירה אותם לשר הפנים".
נציג משרד המשפטים עו"ד נדב גולן אמר כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ביקשה לקבל את עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו לחוק, אך זו טרם התקבלה. בשל כך, טען, אין ביכולתם להציג את עמדת משרד המשפטים. יו"ר הוועדה כץ תקף: "אתם משרד פוליטי. בנוסח הראשון נתתמה עמדה מדויקת, מה קרה שעכשיו רוצים את עמדת ראש הממשלה? היא יועצת משפטית, לא פוליטית. היא מגלגלת את זה לראש הממשלה? לא ניתן לכם לקשור לנו את הידיים".
ח"כ אלמוג כהן אמר כי "החוק הזה הוא תיקון עוול היסטורי. זה כלי שיכול ליצור שינוי משוואה, יש לגביו קונצנזוס ציבורי כמעט מלא". השר בן גביר חיזק: "אסור שהחוק הזה יישאר על המדף. אם זה יהיה אצל משרד הפנים יהיה קשה יותר ליישם אותו. אם זה יהיה אצל המשטרה והשב"ס, הם יוכלו ליישם את הדברים. זה חוק מוסרי וצודק, אני מקווה שבית המשפט העליון לא יעז להתערב בו - מי שידע על פיגוע ולא דיווח, שיצא מכאן".
במפלגות הערביות התנגדו, כצפוי, לחוק. ח"כ יאסר חוג'יראת (רע"ם) אמר: "החוק קובע ענישה קולקטיבית. אנחנו לא בעד זה - לא בחברה היהודית ולא בחברה הערבית". בן גביר האשים: "תגיד שאתה מאמין שלא צריך להעניש את מי שתמך בטרור", וח"כ אופיר כץ שאל: "אתה מסכים שמי שתומך בביצוע טרור צריך להיענש?". ח"כ חוג'יראת הסכים - אך הדגיש שהחוק צריך להיות תקף גם ליהודים. בן גביר, נזכיר, הורשע בעברו בתמיכה בארגון טרור.
