בעוד מעט יותר משבוע נציין חצי שנה של מלחמה, ובמקביל נמשכת המלחמה הקבועה, זו שבה יש רק מפסידים - המלחמה בתאונות הדרכים. שלושה ימים לפני תום הרבעון הראשון של השנה, המספרים נראים קשים, קשים מאוד. לא פחות מ-100 משפחות נכנסו רק השנה למשפחת השכול השנייה של ישראל, זו שפחות מדברים עליה בימים אלו.
כבר עכשיו, יומיים לפני שהסתיים, אפשר לומר כי חודש מרץ הוא אחד הקטלניים ביותר בשנים האחרונות. לא פחות מ-41 בני אדם נהרגו במהלכו עד כה - הכי הרבה מאז אפריל 2021, לפני 36 חודשים, אז נהרגו בכבישים 47 איש.
מבט מעמיק יותר בנתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) מגלה כי בשבע השנים האחרונות היו רק שני חודשים שבהם מספר ההרוגים היה גבוה יותר - אותו אפריל 2021 ואוקטובר 2018 (44 הרוגים בחודש זה).
17 מבין ההרוגים החודש נהרגו ברכב פרטי, עשרה היו רוכבי אופנוע וקטנוע ומספר זהה היו הולכי רגל. בנוסף נהרג אדם אחד בתאונה במעורבות משאית, אחד נוסף בתאונה במעורבות טרקטור, רוכב אופניים חשמליים אחד וכך גם רוכב קורקינט חשמלי.
מתחילת השנה נהרגו 100 בני אדם בכבישים - הכי הרבה זה יותר מעשור. בשנה שעברה, שהסתיימה עם 361 הרוגים בכבישי ישראל, נהרגו עד אותו יום 90 איש. בהשוואה לשנים קודמות הפער רק הולך וגדל - 84 הרוגים בשנת 2022, 70 הרוגים ב-2021 ורק 61 הרוגים עד סוף מרץ 2020. בהתייחס לשנה זו חשוב לציין כי נתונים אלו הגיעו עוד לפני סגר הקורונה הראשון שהונהג בישראל, בתקופה שלאחר התפרצות המגפה.
תאונה קטלנית ליד שפרעם, החודש
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
מבט רחב יותר על הנתונים מראה על מגמה שמתחזקת מאז חודש אוקטובר האחרון - הישראלים שבחודש הראשון של המלחמה נטו ככל הנראה להישאר יותר בבית, קרוב לממ"ד, ולא להיתפס במכוניתם בזמן אזעקה, שבו לנהוג כרגיל. ההוכחות לכך אינן רק הפקקים, אלא גם העלייה החדה במספר ההרוגים מאוקטובר.
חודש זה הסתיים עם 25 הרוגים בכבישים, שבעה פחות מבאוקטובר בשנה שלפני כן, ואילו בשלושה מחמשת חודשי המלחמה הבאים מספר ההרוגים בכבישי ישראל עלה על מספר ההרוגים בשנה הקודמת. בנובמבר נהרגו 30 איש בכבישים לעומת 29 בנובמבר 2022, בינואר 33 הרוגים (5 יותר מבינואר 2023) ובמרץ כבר עתה מספר ההרוגים גדול ב-11 מבמרץ אשתקד.
על פי נתוני הרלב"ד, 67 מההרוגים השנה נהרגו בתאונות בכבישים בינעירוניים, 28 בתאונות בתוך ערים וחמישה נוספים בנסיעה בשטח. 54 מבין ההרוגים הם יהודים ו-41 מהם מהחברה הערבית - מספר גבוה בהרבה מהשיעור באוכלוסייה.
תאונה בכביש 6, באמצע החודש
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
22 מההרוגים משתייכים לאוכלוסייה המבוגרת של ישראל, בני 65 ומעלה. 17 מהם הם צעירים בני 20 ל-24 ואילו 14 מההרוגים - בני 25 עד 34. שמונה ילדים עד גיל 14 נהרגו בתאונות ואילו קבוצת הגיל הכי זהירה - לפחות לפי הנתונים הללו - היא בני 55 עד 64: ארבעה הרוגים עד כה.
מניתוח נתוני השנה עולה כי מרבית ההרוגים עד כה (35) השנה נהרגו ברכב פרטי. לאחר שבשנה שעברה ראינו שנת שיא שלילית בקרב הולכי הרגל עם מאה הרוגים, גם תחילת השנה הנוכחית אינה מבשרת טובות, כשעד כה נהרגו 28 הולכי רגל. גם במספר ההרוגים מבין רוכבי האופנועים והקטנועים יש עלייה מדאיגה - 18 לעומת 16 אשתקד.
הנתונים הקשים הללו מגיעים על רקע הקיצוץ התקציבי הרוחבי בממשלה, שבמסגרתו הוחלט לקצץ בתקציב הקרוב 7 מיליון שקלים מבסיס תקציבה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
"נפגעי התאונות הם שקופים, איש בממשלה לא נלחם עליהם או עבורם", אומר עו״ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "בכל שנה אותן אוכלוסיות נפגעות בתאונות דרכים, אבל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים עדיין גוררים רגליים בכל הקשור לאישור תכנית לאומית רב שנתית שתוביל לירידה של 50% בהרוגים בשנים הבאות.
"האדישות הזאת מובילה את ישראל לתחתית המדינות הבטוחות בדרכים באירופה וכולנו משלמים את המחיר הכבד. תאונות הדרכים הן לא גורל משמים, אלא מחדל ארוך שנים, כזה שכולנו חייבים לעצור אותו".
