שלושה ימים בלבד לאחר שרשת ישרוטל הודיעה כי היא חוזרת בה, ומפונים לא יוכרחו לעזוב את חדריהם במלונות הרשת באילת בסוף החודש, מפונים רבים דיווחו אמש (ראשון) כי קיבלו הודעת פינוי - והפעם מהמלון. כך נודע ל-ynet.
במלונות ישרוטל ואסטרל טוענים כי המדינה עד כה לא האריכה את החוזה עמם אך כפי שחשפנו אתמול, הוחלט להאריך את מתווה הפינוי לצפון ולדרום עד חודש יולי - והתושבים המפונים יוכלו להישאר במלונות ובדירות ששכרו במימון המדינה. במשרד האוצר והתיירות טוענים כי אמרו למלונות שהחוזה עמם יוארך, אולם רק היום צפויה הממשלה להצביע על הארכת המתווה - ובינתיים ההודעות נשלחו.
"חייב שכל המדינה תדע שהתחושה שאין לנו שום מקום שאנחנו שייכים אליו, אין לנו בית, אפילו ארעי, קורעת אותנו מבפנים. אנחנו זקוקים לקצת יציבות שכל פעם מתערערת לנו מחדש", כתב ל-ynet מור פלג, תושב היישוב שדה ניצן שבעוטף - ששוהה כעת במלון רויאל ביץ', וסיפר כי ייאלץ להתפנות שוב. פלג הסביר כי "לצערי ולצער המשפחות שאיתי, בסוף השבוע הקרוב מעבירים אותנו שוב - כבר בפעם השלישית. נמאס. התחושה הזאת של אנשים עזובים ונטושים שנזרקים ממלון למלון".
1 צפייה בגלריה
"עד שבנינו סוג של חוסן, שוב פעם שוברים אותו". מפונים בבית מלון באילת
(צילום: לירן תמרי)
השר סמוטריץ' מגיב לטענות על כך שהמתווה טרם הוארך
המפונים שפנו בתלונות בנושא הם במקור מיישובים שמרוחקים יותר מ-4 קילומטרים מרצועת עזה, לפי מערכת הביטחון אין מניעה לשוב אליהם ורוב התושבים כבר עשו זאת. אולם לפי המתווה שאמורה הממשלה לאשר, אין הגדרות שונות ליישובים.
שובל, תושב המועצה האזורית אשכול, סיפר גם הוא כי "היום התקשרו אלינו, ואמרו לנו שעד סוף החודש אנחנו חייבים לעזוב את המלון ולעבור למלון אחר ומרוחק. מבוגרים, נכים, ילדים, תינוקות, אימהות שנמצאות כאן לבד כי הבעל במילואים. איך? איך עושים לנו את זה? לא עברנו מספיק?". לדברי שובל, "אנחנו מרוסקים נפשית. עד שבנינו סוג של חוסן, שוב פעם שוברים אותו. מרגישים כמו פח בלי בית שכל רגע מטלטלים אותו ממקום למקום".
שרה מדרכי, אם לארבעה ילדים בני ארבע עד 9 ממושב יתד שבאשכול חיזקה את דבריו, ואמרה ל-ynet כי "הרגשת התלישות וחוסר היציבות, כאילו עומדים על קרקע לא יציבה כל הזמן, קשה מאוד לנו ולילדים. כל פעם עד שמתייצבים ונכנסים לשגרה כלשהי, משהו מערער הכול מחדש. כל פעם מחדש קשה להתאפס וליצור הרגל, שגרה או אפילו הרגשת נוחות יחסית".
מרדכי ציינה כי "שוב מפנים את המפונים. חלקנו מועברים כבר בפעם השלישית, וחלקנו פעם שישית. לא רק שמפנים אותנו, גם הציעו עזרה לארוז לנו את החפצים". לדבריה, "אנחנו מודים על החודשים שעזרו והיו שם בשבילנו, אבל ההרגשה היא שסגרנו להם יפה מאוד את 'עונת המלפפונים', ועכשיו כשהמשק מתאושש וחוזרים הסמינרים והתיירות הנכנסת - הם לא זקוקים לכספי מדינה שניתנים בגין אכלוס מפונים".
כך הפכה אילת לעיר מקלט: ריאיון עם ראש העיר אלי לנקרי
(צילום: חגי דקל)
גם יפה קדוש, מניצולי הטבח במועצה אזורית אשכול, סיפרה איך הודיעו להם "שצריכים לפנות חדרים ולעבור מלון. כולנו במצב נפשי גרוע ולא מסוגלים לעבור שוב טלטלה. לא ייתכן שמתנהגים אלינו בצורה הזאת תוך התעלמות מוחלטת ממצבנו הנפשי".
קדוש, ששוהה ברויאל ביץ' באילת, אמרה כי גם מפונים ברויאל גרדן ובאגמים קיבלו הודעה שהם מחויבים לעזוב. "מתעללים בנו", אמרה, על אף שציינה כי היא גם מעריכה את מה שהרשת עשתה עבור המפונים עד כה. "אנחנו קבוצה של כמה משפחות ששרדה את הלחצים שלהם, כי היתר נשברו ועברו למלונות אחרים. אנחנו חוששים שהם ינעלו לנו את החדרים. זה הפך לבית שלנו, ורוצים לזרוק אותנו ממנו ב-29 בחודש. אני כל היום במיטה בוכה, לא מבינה איך אני מרימה את עצמי מכאן ועוברת לבית אחר. אמרתי להם, תניחו לנו, אני מבינה שאנחנו תקועים לכם ופסח מתקרב - אבל אני לא מסוגלת לעזוב".
עופר, מפונה אחר, אמר: "7 באוקטובר היה הנורא מכל, וחשבנו ששם זה ייגמר - אבל עכשיו אנחנו נחווה שוב את הניתוק מהבית ואת העקירה אל הלא נועד, בהתראה שלא תיתן את היכולת להתמודד עם טלטלה נפשית קשה". המדינה נכנעת לישרוטל, שרואה את העולם רק דרך השקל. את הזוועות שעברנו הם מתרגמים לכסף. אנו תושבי העוטף לא נתפנה ממלונות ישרוטל על אף נחישותם להעיף אותנו מהמלון בו אנו נמצאים".
פאני עמיר שיתפה את ynet: "שוב מעבירים אותנו טלטלה. אני חיה לבד, והייתי 12 שעות לבד בממ"ד כשמחבלים רצחו את בנינו. שמעתי את צרורות הירי. זה לא מגיע לנו. עברנו טראומה קשה ביותר ואין לנו מקום בנפש לעבור את זה שוב. למה המדינה מתייחסת אלינו כאל פיון שניתן להזיז? אנחנו מרגישים בית, והנפש מעט נרגעה. החדרים שלנו עמוסים ציוד וזה הבית שלנו. עכשיו צריך לאסוף הכול שוב אחרי שהגענו לפה עם שקית ולאסוף את כל מה שבנינו - ולעקור למלון אחר. אנחנו לא מוכנים להתפנות שוב".
שמרית הוכמן ממושב יתד ציינה כי במלונות "מצאנו בית בטוח ומוגן לאחר תקופה לא קלה, שם הילדים שלנו קיבלו מעט ביטחון לאחר החוויה הקשה שעברו - ועכשיו אנחנו צריכים לעזוב".
ולא רק ישרוטל: לימור לוי מהיישוב ישע שבאשכול, אם לארבעה ילדים ששוהה במלון אריאה מרשת אסטרל, סיפרה בבכי כי התבקשה לעזוב. "הציעו לנו אופציות מזעזעות", אמרה. "מתקרב הקיץ ופסח ואנחנו כבר לא כלכליים. שני הבנים של השכן שלי מהמושב נשחטו, הוא ואשתו מסתובבים כאן כמו זומבים - אז להגיד להם עכשיו שהם לא כלכליים יותר? איזו אוזלת יד. יש כאן מבוגרים וחולים, זה הבית שלנו, זה לא חדר במלון לסוף-שבוע אלא מפלט. מצאנו כאן ביטחון ויציבות, ומגרשים אותנו עם מכבסת מילים שכאילו דואגים לנו, כדי שנישאר במלון אחר ברשת שלהם, והמדינה תשלם להם.
"אנחנו לא פסולת המין האנושי, או אנשים משולי החברה שצריך להסתיר אותנו. זה מעליב כל-כך, אנחנו במשבר. הפגיעה בכבוד ובצלם שלנו היא בלתי ניתנת לתיאור. הפשע היחיד שלנו הוא ששרדנו. יש כאן ילדים קטנים עם חברים שנרצחו, חברות שנאנסו ונשחטו וחברים שנחטפו. הבת שלי מבינה שלא רוצים אותה פה, תחשבו מה היא מרגישה. במשרד התיירות אמרו לנו שאסור לרשת לעשות את זה - אבל אנחנו שקופים. לוקחים לנו את הכול. איפה הערבות ההדדית? איך יחד ננצח?".
בשבוע שעבר נחשפה ב-ynet הודעת ישרוטל לכ-600 מאורחיה, ששוהים במלונות הרשת באילת שהפכו עבורם לבתים זמניים, כי בסוף החודש עליהם להתפנות ולהעתיק את משפחותיהם והציוד שלהם למלונות אחרים או דירות אחרות. ביום חמישי, כאמור, טענה הרשת כי חזרה בה בשל הזעם וההלם שהפנו כלפיה האורחים, שלא היו מוכנים להיעקר שוב ממקומם.
מרשת ישרוטל נמסר בתגובה: "המדינה עד לרגע זה לא קיבלה החלטה על הארכת מתווה אירוח המפונים במלונות. למרות זאת, כפי שהתחייבנו אנחנו מטפלים בכל אחד מהמפונים ונמצא להם פתרון הולם באחד ממלונותינו באילת".
תגובת אסטרל: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל רשת אסטרל לוקחת חלק במאמץ הלאומי לאירוח אלפי מפונים מיישובי הדרום בכלל מלונות הרשת. לאורחי הרשת המפונים ניתנה אפשרות בחירה מבין חמישה מלונות, כולם עם סוויטות מרווחות ושבהם שהו עד כה מפונים לשביעות רצונם המלאה. המעבר בין המלונות נעשה בשיח ובשיתוף פעולה ואישור של ראשי המפונים מטעם המועצות".
