לקראת חג סוכות, פחות משבוע וחצי לפני מתקפת חמאס של 7 באוקטובר, מצא דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי זמן פנוי בלו"ז כדי להתראיין לפודקאסט בהנחיית קובי פינקלר, עיתונאי ופרשן ערוץ 7. הוא נשאל שם על ההשוואה בין מלחמת יום הכיפורים, שאז צוינו 50 שנה לפריצתה, לבין המצב בישראל היום. "אני רוצה לשים דברים בפרספקטיבה", אמר הגרי בקולו השליו. "הטרור הוא דבר נוראי, אבל יהיה פה טרור. אנחנו לא חיים בשוויץ. פה זה לא אירופה הקלאסית. גם שם, דרך אגב, יש מלחמות. אנחנו חיים במזרח התיכון ואנחנו צריכים להבין שהלחימה בטרור היא חלק ממה שילווה את החיים שלנו".
אחרי המסר הפסימי היא ביקש מעט להרגיע. "צריך לשים את זה בתוך תמונת המצב. אני מסתכל לא על 50 שנה אחורה, אלא לתקופה שאני הייתי סרן בשייטת", אמר הגרי והתכוון לאינתיפאדה השנייה בתחילת שנות ה-2000. "כולם זוכרים כמה הרוגים היו כל שבוע כשאריק שרון החליט לצאת למבצע חומת מגן. היום יש לנו גל טרור נוראי, (אבל) זה לא מתקרב למספרים האלה. המצב הביטחוני היום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני 20 שנה. אנחנו עם זיכרון קצר. אז זרקו בקבוק תבערה על הגדר. יש לנו צה"ל גדול וחזק לזה. זה קרה גם לפני 30, 40, 50 שנה, רק שאז היו הרבה יותר הרוגים".
בהמשך הוא ציין ש"השתפרנו מאוד מלפני 20 שנה ברמת המודיעין שלנו", והתייחס גם למשימה שצה"ל התמודד איתה בתקופת החגים: "אנחנו נמצאים היום ביהודה ושומרון עם היקף כוחות אדיר, לעיתים גם עם פחות להתאמן למלחמה, כי אנחנו מבינים שזה איום מרכזי ואנחנו צריכים לתת תחושת ביטחון לאזרחים".
הוא אפילו שיתף בסיפור אישי: "בטבעי אני קצת שתקן. ביום הכיפורים אשתי אמרה שכל אחד צריך להגיד במה הוא רוצה להשתפר, מה היעדים שהוא מציב לעצמו. ואז היה תורי. אמרתי שאני מקווה שאני אשתף יותר. זה התפקיד שלקחתי על עצמי להשתפר בו. אני מאמין ששיח צריך להיות האתוס שלנו. אתוס של שיח והקשבה. זה צריך להתחיל בתא המשפחתי".
שלא מבחירה, הגרי עמד במילה שלו לבני משפחתו. הוא משתף, והרבה. ליתר דיוק, פעמיים ביום - בבוקר ובערב. קצת יותר משבוע אחרי אותו פודקאסט עלה השחר על השבת השחורה, שבה נרצחו כ-1,400 ישראלים ונחטפו לעזה לפחות 224 בני אדם.
דובר צה"ל בעולם החדש
הפעם הראשונה שבה הציבור הישראלי נחשף באמת למי שנכנס לתפקיד דובר צה"ל רק במרץ האחרון הייתה בשבת, 7 באוקטובר, בשעה 11:45, כשהטבח, הקרבות והחטיפות עדיין התנהלו במלוא העוצמה. הוא היה הגורם הישראלי הרשמי הראשון שפנה אל מיליוני אזרחים מבועתים, מבולבלים ופעורי עיניים שחזו בהתרחשויות שהן האיומות שבסיוטיהם.
בנסיבות הטרגיות הללו הפך תא"ל הגרי לדמות מוכרת בכל בית בישראל, לא רק בזכות ההופעה הדו-יומית, אלא גם על רקע נפח השיח שהוא תופס ברשתות החברתיות ובעקבותיהן כדמות המתבקשת בארץ נהדרת. אמנם משווים אותו לנחמן שי, דובר צה"ל בתקופת מלחמת המפרץ והמרגיע הלאומי המקורי, אבל הפעם המקרה שונה מן היסוד. המחיר ששילמה ישראל, כמו אובדן האמון של חלקים נרחבים בציבור הישראלי במנהיגיו ובנציגי רשויות המדינה, הוא אדיר.
בפעם האחרונה שהאמון הציבורי נפגע כך, ברקע המחדלים שהובילו למלחמת יום הכיפורים, היו בישראל ארבע תחנות רדיו, עוד כמה מערכות עיתונים, ערוץ טלוויזיה אחד - וצנזורה ששלטה במידע שמשתחרר. גם הסיקור התקשורתי העולמי היה מצומצם בהתאם. היום את כלי התקשורת הישראלים אי אפשר לספור, היקף העיתונאים הבינלאומיים הוא בארבע ספרות, והרשתות החברתיות מכל הצדדים, כולל אלה של חמאס, יצרו זירה אחרת לחלוטין.
הגרי שבוע וחצי לפני המלחמה: "השתפרנו במודיעין"
הגרי – שבחצי השנה שלו בתפקיד התמודד עם נושאים כמו הפולמוס סביב המהפכה המשפטית, עימותים בין מתנחלים ופלסטינים ביהודה ושומרון ופרסום תחקיר הירי בעיתונאית שירין אבו עאקלה - עבר לקצב אירועים שבמסגרתו דיווחים על פיצוץ בבית חולים בעזה מתנהלים בשידור חי וישראלית ששוחררה מחמאס מדברת במסיבת עיתונאים מול כל העולם. הקרב בזירה התקשורתית הוא בעל השפעה אדירה ומיידית על מיליוני אזרחים בישראל ועל גורלם של מאות חטופים ברצועה.
מי הוא האיש שאחראי על ההיבט התקשורתי באחת התקופות הקשות ביותר של ישראל מאז הקמתה, ובמידה רבה מהווה עבור העולם את הקשר הישיר למהלכי המדינה? הביוגרפיה הוויקיפדית שלו צפויה – לוחם עז ומעוטר, מפקד שייטת 13, ועוד כמה תפקידי עומק ורוחב בצה"ל. למרות זאת, אלה המכירים אותו מתעקשים שלא מדובר במאצ'ו מחוספס. קר רוח? כן. שקול? בוודאי. אבל גם אנושי, עם סיפור משפחתי מיוחד, וכזה שההתעקשות שלו על האמת כבר התנגשה בעבודה שלו. תא"ל דניאל הגרי אמור להיות הפנים של ישראל בעולם במלחמה הזאת. האם הוא יכול לנצח בה?
להקת ברבורים שחורים
יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף (מיל') דורון אלמוג, שילם מחיר משפחתי כבד בטבח 7 באוקטובר. אחייניתו חן אלמוג-גולדשטיין נחטפה לעזה עם שלושה מילדיה אגם, גל וטל. בעלה של חן, נדב, ובתם ים נרצחו בבית בכפר עזה. אלמוג זוכר היטב את הפעם הראשונה שפגש בהגרי. "באתי לטקס סיום מסלול השייטת של בן אחי, עמית אברוצקי", הוא נזכר באחיינו שלימים נהרג בהתרסקות מטוס קל. "בשלב מסוים דני ניגש אלי, לחץ לי את היד ואמר: 'יש לי אח בכפר. הוא חולק חדר עם הבן שלך'".
הכפר הוא "עדי נגב - נחלת ערן", מעון ובית חולים שיקומי לאנשים עם מוגבלויות שהקים אלמוג וקרוי על שם בנו, ערן, שנולד עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה והלך לעולמו בגיל 23. הגרי התייחס לאחיו הקטן, יוני, שנולד גם הוא עם מוגבלות שכלית וגופנית. אלמוג: "יוני יפה תואר. יותר גבוה מדני, עיני תכלת. יש ביניהם אהבה גדולה. דני הוא איש מיוחד בין השאר כי יש לו אח כזה. כמו שערן עיצב אותי, יוני עיצב את דני - באנושיותו, בחוכמתו וברגישותו. גם בזמן המלחמה דני ביקר את אחיו".
הגרי (47) נולד וגדל בתל אביב והוא הבכור מבין שלושה בנים. הוא נשוי ואב לארבעה, שהקטן בהם בן שנה. כיום מתגוררת המשפחה באזור השרון. להגרי תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בדיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת תל אביב. הוא התגייס לקומנדו הימי ב-1995 והתקדם לאורך השנים עד שב-2011 מונה לסגן מפקד היחידה. שנה לאחר מכן מונה לראש לשכת הרמטכ"ל בני גנץ, ולאחר מכן חזר לחיל הים לתפקיד ראש מחלקת המבצעים. בהמשך שירת שלוש שנים כעוזרו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט. את שני מפקדיו לשעבר במטכ"ל הוא פוגש כיום כחברים בקבינט מלחמת חרבות ברזל.
ב-2019 מונה הגרי למפקד שייטת 13. אחד מקודמיו בתפקיד סיפר השבוע ל-ynet: "היחידה בתקופתו הגיעה להישגים מבצעיים משמעותיים קרוב לחופי ישראל וגם רחוק מהם. על רובם אסור לדבר. דני שונה מאיתנו המפקדים הקודמים. רובנו הביטחוניסטים משדרים כוחנות וקשיחות, ואצלו יש בנוסף לזה גם רגישות ואנושיות. הוא מיוחד בעניין הזה".
עוד בטרם נכנס לתפקידו כרמטכ"ל קרא הרצי הלוי להגרי למשרדו והציע לו את תפקיד דובר צה"ל. "הייתה לו התלבטות לא פשוטה אם לעבור לתפקיד לא-קרבי", אומר אלמוג. "דני הוא קודם כל לוחם".
דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, מסביר שהעובדה שהגרי היה גם רל"ש רמטכ"ל וגם עוזר רמטכ"ל מסייעת לו בתפקיד הנוכחי משום שהוא רואה טוב יותר את התמונה הרחבה. "בתפקידים האלה הוא היה מעורב מאוד בעבודת דובר צה"ל", אומר בניהו. "הוא מכיר את המרחב של צה"ל מול הממשלה, התקשורת והחברה הישראלית. אדם שהיה מפקד השייטת ואחרי זה ראש מספן הים, ואז הולך להיות דובר צה"ל, עושה את זה מתוך הבנה שזה אחד התפקידים הרגישים והחשובים בצבא, במיוחד בעידן של הרשתות החברתיות.
"הוא לא ידע שמצפה לו גל כזה. מרגע שנכנס לתפקיד הוא היה צריך להתמודד עם המהפכה המשפטית, ועם הסרבנות ועם שרים שתוקפים את הרמטכ"ל. רוב קודמיו לא נאלצו להתמודד עם רמטכ"ל תחת אש, צבא מפוצל או ויכוח פוליטי שחודר גם לצבא. ועכשיו באה המלחמה ושטפה הכול".
איך אירוע כזה תופס את יחידת דובר צה"ל?
"כמו יתר היחידות, היא הייתה בשגרה וחלק בחופשות. זה הכה אותם בתדהמה. להקת ברבורים שחורים נחתה על צה"ל".
יש ביקורת על ההופעה שלו מול מצלמה. הקריאה שלו היא לפעמים רובוטית.
"עזבי. הוא מדבר לעניין ונוסך תחושת ביטחון. זה לא משנה שהוא קורא מטלפרומפטר. חשוב מה שהוא אומר ושהוא משדר ביטחון".
התגובה לפיצוץ בבית החולים
את המאמץ התקשורתי במלחמת חרבות ברזל מנהלת יחידת דובר צה"ל מבור בצפון תל אביב. הגרי מגיע לשם לפחות פעם ביום להערכת מצב עם אנשיו ומתקשר בווידאו עם דוברי היחידות השונות שפרוסים בשטח. "יש לו יחידה של כמעט 700 איש ועוד 500 אנשי מילואים", מסביר בניהו. "יש לו מחלקות של סקרים ושל מחקר ושל אסטרטגיה ושל תקשורת בינלאומית, ויש גרפיקה וצילום ועוד ועוד. הוא השפיץ. הוא מתווה את המדיניות הדוברותית של צה"ל אחרי שהוא יושב על כל החומר. אצלו כל הידע, הצילומים, ההקלטות והוא זה שמספק אותם החוצה. אין היום גוף הסברה אחר בישראל עם עוצמות כמו של דובר צה"ל. חבל שהמדינה לא מצליחה לתרגם את זה לתחום האזרחי".
קצינה המשרתת בבור של דובר צה"ל מוסיפה: "יש לו סדר יום מדויק. כמה שעות לפני כל הצהרה שלו לציבור מביאים לו את הטקסט והוא יושב עליו ומתקן. עד לפני שהוא עולה עוד מדייקים את ההצהרה בהתאם להתפתחויות. ביום שישי האחרון הוא היה אמור לתת הצהרה ב-21:00, אבל שעה קודם החלו הדיווחים על שחרור החטופות יהודית ונטלי רענן, ודחינו לשעה 22:00 כדי לארגן את המידע".
הביקורת העיקרית על הגרי מתחילת המלחמה התמקדה באירוע הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה, בטענה שהוא לא הגיב מהר מספיק להתרחשויות. חמאס מיהר לדווח שמדובר בתוצאות תקיפה של צה"ל ושמניין ההרוגים עומד על 500 בני אדם. לדיווח כזה יש השלכות אדירות – מבצעיות, אסטרטגיות ותדמיתיות. התקשורת העולמית מיהרה לאמץ את הגרסה הראשונית, הרחוב הערבי במזרח התיכון החל לבעור והפגנות התגברו גם במערב. הגרי לא הכחיש מיידית אלא טען שהנושא ייבדק, ובמשך יותר מחצי יממה – נצח בעידן המודרני – התנהל מרוץ נגד השעון כדי לבסס הוכחות שמדובר היה בשיגור כושל של טיל הג'יהאד האסלאמי, ולהציג אותן לעולם כולו ולנשיא ארה"ב בפרט.
לאורך השעות האלה הופעל לחץ על דובר צה"ל להכחיש אבל הגרי סירב. למחרת, עד שהנשיא ביידן נחת בישראל, כבר היו אצלו צילומים וניתוחים שזיכו את ישראל ממעורבות באירוע. לציבור הציג הגרי הקלטת שיחה בין אנשי חמאס לכאורה, שבה הם נשמעים אומרים כי מדובר בשיגור של הג'יהאד האסלאמי.
ההקפדה על דיוק במצבים כאלה חריגה בקרב דוברי צה"ל ודוברים בכלל. "היה מאמץ שנמשך כל הלילה להוציא את ההקלטה הזאת", מוסיפה הקצינה המשרתת ביחידה. "כל המערכת נרתמה כדי לאפשר להוכיח לעולם שלא תקפנו. יכול להיות שאפשר היה לעשות בזמן קצר יותר, אבל הגרי מדויק והוא מעדיף לחכות. זה הבנאדם".
אלמוג היה נוכח במקרה דומה שבו היה מעורב הגרי. במהלך מבצע מגן וחץ במאי האחרון נהרגה אינגה אברמיאן מרחובות מפגיעת טיל משוגר מעזה, ו-13 בני אדם נפצעו. אלמוג: "הייתי איתו אז בפורום של קצינים בכירים והוא הצהיר שהייתה תקלה במערכת כיפת ברזל ושהיא תיבדק. מישהו העיר על התגובה הזאת ודני ענה לו: 'חינכו אותי לדווח אמת'".
להיות דובר בשעת משבר
בימים אלה מדבר אלמוג עם הגרי באופן יום-יומי. "הוא חזק וצלול והוא חושב נכון", הוא אומר. "נכון, הוא לא חלם שיהיה ככה בפרונט, אבל הוא הבין היטב לאן הוא הולך. הוא ידע שהזירה התקשורתית היא קשה ומחייבת תגובה מהירה. הוא עשה הכנה יסודית לתפקיד ולמד את עולם התקשורת אף שהוא בכלל לא בא משם".
הגרי הולך ותופס מקום בציבוריות הישראלית, וסביר שימשיך ויתפוס ככל שתימשך המלחמה. קשה להגדיר אותו "מרגיע לאומי", כי מרגוע רחוק שנות אור מהציבור הישראלי בימים אלה, אבל רבים עדיין מוצאים נחמה מסוימת בקצין עם היד הקפוצה. "כשיש מלחמה, הציבור לוטש עיניים אל לובשי מדים יותר מאשר לפוליטיקאים", אומר בניהו. "ועכשיו קל וחומר, כי יש משבר אמון עם הפוליטיקאים".
יש משבר אמון קשה גם מול צה"ל.
"נכון, אבל בסוף, לפני שאנחנו הולכים לישון, אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו סומכים על מישהו. וזה על הצבא. גם ביום כיפור הופתענו קשות ושילמנו מחיר כבד, אבל הלוחמים בעוז רוחם בלמו את האויב והביאו לניצחון. אז למרות הקושי, אין לנו על מי לסמוך חוץ מצה"ל".
פוליטיקאי לשעבר, בעל עבר במערכת הביטחון שמכיר את הגרי באופן אישי, מסכם: "אני מסתכל על הגרי כל בוקר וערב כי הוא נכנס לוואקום המנהיגותי. הציבור שבור ומוכה זעזוע וייקח לנו שנים להשתקם. אבל אם זה יקרה, דני ייזכר כאחד מאלה שברגעים של הלם מוחלט פנה לציבור באופן שקול ורציונלי גם כשהאמת כואבת. זה בדיוק מה שישראל צריכה היום".