ותיקי השחיינים לקראת צליחת הכנרת
(צילום: עידן וועקנין-ספידו)
משה, רינה וצביקה משועשעים מהשאלות על אתגר צליחת הכנרת. על אף שכל השלושה עברו כבר את גיל 80, הם לא מתרגשים במיוחד מכך שבעוד שבוע וחצי הם יקפצו למים לצליחה נוספת, במסלול הקשה שאורכו שלושה קילומטרים.
מה שבכל זאת תורם להתרגשות היא העובדה שבשנה שעברה הצליחה בוטלה בגלל הקורונה. אז לקראת צליחת ספידו הכנרת ה-67, שלושת הצולחים הוותיקים נפגשו לשיחה ולשחיית הכנה ביוזמת "ידיעות אחרונות" ו-ynet.
"התחלתי לצלוח את הכנרת ב-1949, לא במסגרת מאורגנת", פתח וסיפר ותיק הצולחים משה קנדל (89), סבא לשבעה נכדים מפתח תקווה. "באופן מאורגן התחלתי בשנות ה-60, וזו תהיה הצליחה ה-50 ומשהו שלי. אני אצלח השנה את המסלול הארוך. אני לא חושש מכלום, אני שוחה שלוש פעמים בשבוע, בכל פעם 120 בריכות. במלחמת השחרור שירתתי בעין גב והייתי ממקימי קיבוץ האון שעל הכנרת. בתקופה ההיא נדלקתי על הים ואני כל הזמן במים, בים. זו תחושה נעימה שאני אהיה הצולח הכי ותיק בכנרת, זה נחמד".
לרינה שרב (85) ממושב אודים יש רקורד מעט יותר צנוע. "אני אצלח השנה בפעם ה-51 את הכנרת, כבר צלחתי 50 פעמים", סיפרה. "כל השנים האתגר לא היה גדול עליי, אבל בשנים האחרונות קיבלתי התכווצויות שרירים, ולמרות זאת הצלחתי לסיים את הצליחה. מילדות אני שוחה, אבל אני לא שחיינית. אני לא שוחה במהירות ושוחה רק חזה. אף פעם לא שחיתי את המסלול הקצר, מה פתאום. בימים שהתחלתי לצלוח לא היה מסלול קצר".
"השנה זו תהיה הצליחה ה-61 שלי", הצטרף לשיחה צביקה עוז (80) מתל אביב. "בשנה שעברה לא הייתה צליחה רשמית, אבל אני הקפדתי להגיע לכנרת ולהשלים את הצליחה המסורתית שלי. אני בכלל לא חושש מהצליחה כי אני מגיע מוכן, שוחה גם בקיץ וגם בחורף. אני גם רץ חצי מרתון. נולדתי בשפת הים בתל אביב, זרקו אותי בגיל אפס לים. אני מרגיש הרבה יותר טוב במים מאשר ביבשה. יש לי חמישה נכדים וכולם שוחים, אצלי במשפחה כולם אוהבים מים".
