ב-24 במאי 2018 נתן בג"ץ פסק דין חלוט בעניין חאן אל-אחמר, וקבע כי המתחם במישור אדומים נבנה באופן בלתי חוקי על אדמות מדינה ועל כן על המדינה לפנותו. צווי הריסה הוצאו לכפר הבדואי הבלתי חוקי כבר ב-2009 אך לא מומשו, ותנועת "רגבים" עתרה לבג"ץ בדרישה לאכוף אותם. מאז החל מצעד של תירוצים מטעם המדינה, שמבקשת בכל פעם לדחות את מתן התשובה - בין אם להשאיר את תושבי המקום בשטח, להעבירם לקרקע סמוכה ולהעניק להם פתרון מגורים אחר או לפנותם.
בחמש העתירות הראשונות ביקשה המדינה למחוק את העתירות בין היתר בטענה כי במקום פועל בית ספר ויש להמתין עם מימוש צווי ההריסה עד לסיום שנת הלימודים. נימוקים נוספים לדחיית התשובה היו מתווה למיקום חלופי של תושבי החאן סמוך ליריחו, וגם ביקור קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בישראל באוקטובר 2018. בין לבין הכשירה המדינה מגרשים עבור תשובי החאן סמוך לאבו דיס והקימה עבורם בית ספר, אך ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הקפיא את הפינוי ב-2018 אף ששר הביטחון אביגדור ליברמן היה מוכן עם הכלים.
כעת עוסקת המדינה בעתירה השישית. בנובמבר 2019 ביקשה המדינה לעכב את מתן תשובתה בשל המצב הפליטי והעובדה שבית המשפט נתן לדרג המדיני להחליט מתי להוציא לפועל את ההחלטה. "המדינה תשוב על עמדתה כי עניינה של העתירה נעוץ בהפעלת סמכות המסורה לשיקול דעתם הרחב של המשיבים (משרד הביטחון) והגורמים המוסמכים בעניין לרבות הדרג המדיני", נכתב אז בבקשת המדינה לדחות את מתן תשובתה בחצי שנה.
עוד נכתב כי "הארכת מועד מטעם המדינה ביחס למתחם זה אינה מכתיבה את מועד מימוש הצווים וקובעת כי סוגיה זו היא כולה בסמכות ובאחריות בלעדית של המשיבים. נכון למועד זה טרם הורכבה ממשלה ואף ככל שתיכון ממשלה בימים הקרובים הרי שלא יהיה סיפק בידי המשיבים על מנת להביא את הדברים בפני הגורמים הרלוונטיים".
הימים חלפו, הורכבה ממשלה, אבל המדינה מצאה תירוץ אחר. הפעם, כמו בפעמים קודמות הזכירה המדינה את העבודה כי בית המשפט העניק לה את הזכות לקבוע את מועד הפינוי או ביצוע פסק הדין וגם הוסיפה שני נימוקים נוספים. "כידוע, ביום 2.3.20 נערכו הבחירות לכנסת ה-23 בתום שלוש מערכות בחירות רצופות, כאשר הממשלה החדשה הושבעה רק ב-17.5.20 במה שתואר בהקשרים אחרים כתקופה מורכבת ורגישה שאין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו", נכתב אז בבקשת הדחייה.
"עוד כידוע, הממשלה החדשה החלה את כהונתה על רקע התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה על כל ההשלכות הנגזרות מכך על פעילותה ועל התשומות השונות המופנות כולן לטובת מטרה לאומית חשובה זו", נכתב עוד בבקשה לדחייה נוספת של חצי שנה.
בספטמבר האחרון נימקה המדינה את הבקשה בדחייה נוספת בגיבוש מתווה מוסכם. "עודכן בית המשפט הנכבד כי הוחלט על ידי ראש הממשלה, בתיאום משרד הביטחון, לעשות מאמץ ולקדם מהלכים לבחינת אפשרות לגיבוש מתווה למימוש מוסכם של צווי ההריסה במקום", נכתב. המדינה ביקשה להגיש מסמך חסוי המלמד על התקדמות משמעותית במימוש מתווה שעליו סוכם.
אתמול הגישה המדינה את בקשתה השביעית לדחיית ההכרעה בנושא, בשל מעורבותו של ראש הממשלה נפתלי בנט בניסיונות התיווך בין רוסיה לאוקראינה. "לצורך השלמת גיבוש הודעות התכנון, עדיין נדרשת התייחסותם של גורמים בכירים ביותר ובכללם ראש הממשלה. בשים לב לנסיבות השעה בזירה המדינית העולמית ובכלל עיסוקו של ראש הממשלה במשבר הלחימה באירופה וכדי לאפשר לראש הממשלה להידרש לעניין מתבקש בית המשפט לתת ארכה נוספת בת 30 יום להגשת הודעת עדכון".
