נתניהו: "נשמור על הדמוקרטיה, אל תטיפו מוסר"
(צילום: ערוץ כנסת)
המשא ומתן הקואליציוני עם ש"ס הופסק אמש (שני) בעקבות ההידרדרות הפתאומית במצבו של מנהיגה הרוחני, הרב שמעון בעדני, אבל לאותה הפסקה קדמה מה שנראה כהעלאת הילוך בשיחות להקמת ממשלה. לאחר ימים של נתק עם הציונות הדתית, ראש הממשלה המיועד נפגש פעמיים עם יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' - ובשיחה השנייה גם נכח יו"ר ש"ס אריה דרעי.
אבל ההצעה לש"ס, שעליה דרעי עדיין לא השיב ושלפיה הוא יכהן גם כשר הפנים וגם כשר התחבורה - הכעיסה דווקא את יהדות התורה. שם אמרו כי במקרה כזה, הם ידרשו את תיק הדתות. אתמול בבוקר זעמו גם בעוצמה יהודית של איתמר בן גביר, בעקבות כוונת הליכוד לא להעניק להם את תיק הפריפריה, הנגב והגליל. ההצעה המסתמנת כעת היא לתת להם כתחליף את תיק החקלאות - אך בן גביר לא מסתפק בכך כפיצוי ולכן עוד מחפשים לו פתרון.
דרעי מתלבט מאוד בעניין התחבורה, גם כי יצטרך לכהן שם כמתכונת של "חצי משרה" כי יעשה את זה במקביל לתפקידו כשר הפנים, וגם כי יש פרויקטים שיצטרך לחתום עליהם והם עובדים בשבת.
4 צפייה בגלריה
ראשי הקואליציה העתידית. העלו הילוך בדרך לממשלה
(צילום: אלכס קולומויסקי,עמית שאבי,מוטי קמחי,AFP)
בן גביר, השר לביטחון הפנים המיועד: "לא אהיה עציץ"
(צילום: משה מזרחי )
יוזמה אחרת, שאותה העלה דרעי, כונתה על ידי גורמים משפטיים בכירים "מדאיגה ביותר". לפי אותה יוזמה, תבוטל עילת הסבירות כאחת מאמות המידה שדרכן בוחן בג"ץ החלטות של הממשלה ושל רשויות המדינה. ההערכה היא שדרעי מבקש לבטל את עילה זו כדי שאם הממשלה והכנסת יאשרו את מינויו לשר באמצעות "חוק דרעי", לא תהיה אפשרות לפסילת המינוי בבג"ץ בטיעון שהמינוי אינו סביר באורח קיצוני. בשנת 1993 פסל בג"ץ את מינוי דרעי כיוון שהושלמה נגדו טיוטת כתב אישום בעבירות שוחד, בטענה שהמשך כהונתו נגוע בחוסר סבירות קיצוני.
במשך שנים נהגו שופטי בג"ץ לבחון החלטות ממשלתיות, ובעיקר מינויים וצעדים חריגים ושנויים במחלוקת, דרך נקודת מבט מרכזית אחת - האם הן סבירות או לא. אחת הטענות נגד עילה זו הייתה שלמעשה מדובר בשיקול דעת השופטים המכריעים, שיקול דעת הנובע לא אחת מדעותיהם האישיות - שמרנים או אקטיביסטים. זו אחת מהסיבות לדרישה של חוגי הימין לגיוון ופלורליזם במינוי שופטים.
גם אם יוזמה זו תתקבל וגם אם לאו, ואף שעדיין יש אי-הסכמות בתוך הליכוד ובינו לבין כמה משותפותיו הקואליציוניות, כעת כבר אפשר לשרטט איך כנראה ייראה שולחן הממשלה.
הליכוד יקבל כמובן את מספר התיקים הגדול ביותר, וככל הנראה גם את שניים משלושת התיקים המרכזיים. יואב גלנט עשוי לכהן כשר הביטחון, לתפקיד שר החוץ מועמדים רון דרמר ואמיר אוחנה. האחרון מועמד, ביחד עם יריב לוין, גם לשר המשפטים. שר החינוך, אם התיק יישאר בידי הליכוד, יילך כנראה אל מירי רגב שהייתה מיועדת לתפקיד שרת התחבורה - אך גם שמו של אלי כהן עלה כאופציה לתפקיד זה. מיקי זוהר מועמד לתפקיד שר התרבות והספורט, שלמה קרעי עשוי להיות שר הכלכלה. משרדים נוספים שצפויים להישאר בידי מפלגת השלטון הקרובה הם התקשורת, האנרגיה, הגנת הסביבה והמודיעין.
פרט למשרד האוצר המיועד לסמוטריץ' - שב-ynet נחשף כי ממנו ייתכן ויילקחו אגפים מרכזיים - הציונות הדתית צפויה לקבל את תיק העלייה והקליטה (אם לא יינתן לליכוד) ותפקיד סגן שר במשרד הביטחון, שאמון על נושא ההתיישבות. אופיר סופר ואורית סטרוק - שתהיה כנראה אחת השרות היחידות בממשלה - הם המועמדים לתפקידי שרים מטעם המפלגה.
תפקיד אחד בממשלה היה ברור כמעט מהרגע שבו נודעו תוצאות האמת - איתמר בן גביר כשר לביטחון הפנים. "לא אהיה עציץ", אמר לשאלת ynet על החשיפה לפיה יבקש סמכויות של מפכ"ל. מלבדו, עוצמה יהודית צפויה לקבל את תיקי החקלאות והמורשת, שיילכו כפי הנראה ליצחק וסרלאוף ולעמיחי אליהו. עדיין לא ברור איזה תפקיד יקבל יו"ר נעם אבי מעוז, שרץ ברשימת הציונות הדתית-עוצמה יהודית.
ש"ס התעקשה על קבלת משרד האוצר - או לפחות על תיק בכיר יותר לדרעי מאשר לסמוטריץ' - אבל אתמול העביר דרעי מסר כי בתנאים מסוימים הוא יסכים לוותר על התפקיד. כתחליף, הוצע לו לכהן כשר התחבורה לצד תפקיד שר הפנים - שאותו יקבל בוודאות. אם דרעי לא יקבל את ההצעה, מירי רגב עשויה להיות שרת התחבורה.
בנוסף, שרים מש"ס צפויים לכהן - אם ייפתר הפלונטר עם יהדות התורה - במשרדי הדתות והתפוצות, וכן במשרד הפריפריה, הנגב והגליל. מלבד זאת, ש"ס צפויה לקבל את תיק הבריאות או את תיק הרווחה.
מספר 1 ברשימת יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, הוא המועמד היחיד לכהן כשר הבינוי והשיכון. מאיר פרוש עשוי לכהן כסגן שר לענייני ירושלים מבלי שיכהן מעליו שר, כחלק מהחלטת דגל התורה לא לקחת תפקידי שרים.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.11.22
