3 צפייה בגלריה
"דוחים את בקשותיהם בתקווה שיימלטו מישראל". מבקשי מקלט בתל אביב, ארכיון
(צילום: איתי בלומנטל)
ארץ אוכלת פליטיה: מ' גויס לצבא אריתריאה בגיל 17 בזמן חופשה מבית הספר. בבקשת המקלט שלו בישראל הוא ציין שאולץ לעבוד תחת איומים בעבודות כפייה, בתנאי עבדות, במהלך עשר שנות השירות הצבאי. כשהתנגד לביצוע פקודות, נכלא. אך בראיון שנערך לו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בשנת 2015, שארך 55 דקות בלבד, הוא לא נשאל על דברים אלה, כמו גם על הנסיבות שהובילו לכליאתו, ובשנת 2021 נדחתה בקשתו למקלט.
גם בקשתו של א' נדחתה בנסיבות דומות. במהלך שירותו הצבאי באריתריאה ביקש לצאת לחופשה מהשירות כדי לבקר את אביו שגסס מסרטן, וסורב. הוא החליט לברוח מהבסיס על מנת לבקרו, ובעקבות זאת נכלא לשלושה חודשים, במהלכם עבר עינויים קשים. מאז הוא סובל מבעיות בריאותיות. בראיון המקלט שעבר בארץ הוא לא נשאל שאלות לגבי כליאתו, או מה קרה לו כאשר חזר לבסיס. בקשתו למקלט נדחתה בהליך מקוצר בחודש פברואר 2021, תוך טענה שברח מאריתריאה כי "לא אהב להיות בצבא".
דוח חדש של המוקד לפליטים ומהגרים ושל HIAS ישראל (ארגון בינלאומי המסייע לעולים ופליטים), המבוסס על ניתוח מעמיק של כארבעים דחיות של בקשות מקלט שניתנו בשנה האחרונה, מצביע על מגמה. "גם היום, כמו במהלך כל העשור האחרון, מבקשי מקלט שהיו מוכרים כפליטים בכל מדינה מערבית אחרת בעולם נדחים בישראל בזה אחר זה", נכתב, "אזרחי אריתריאה מגויסים במדינתם לפרקי זמן בלתי מוגבלים לשירות צבאי או שירות לאומי. לפי נציבות האו"ם לפליטים, באופן זה אריתריאה פוגעת באופן שיטתי בזכויות היסוד של אזרחיה, מנצלת אותם ומשעבדת אותם בתנאי עבדות למשך כל ימי חייהם".
בדוח מצוין כי בשל כך זוכים אזרחי אריתריאה להכרה כפליטים בשיעורים גבוהים במיוחד ברחבי העולם: נכון לשנת 2021, אושרו בבריטניה 97% מבקשות המקלט שלהם, בבלגיה 85.2%, בשוויץ 71%, בשוודיה 64%, באיטליה 53%, ובכלל אירופה – ממוצע של 81%. בישראל, לעומת זאת, הוכרו פחות מחצי אחוז ממבקשי המקלט מאריתריאה כפליטים. בין השנים 2019-2011 נדחו 7,091 בקשות מקלט על הסף, 9,686 בקשות נדחו בהליך מהיר או מקוצר, רק 200 בקשות עברו למליאת הוועדה המייעצת לענייני פליטים, 161 נדחו שם, ורק 39 מבקשים קיבלו מעמד פליט.
לטענת כותבי הדוח, מערכת המשפט בישראל מוכוונת לדחיית בקשות מקלט של אריתריאים ולא לבחינתן בכנות. הקריטריונים שעל בסיסם נדחות בקשות המקלט חורגים מאמנת הפליטים ומהפרשנות המשפטית המתאימה לה, והתוצאה מדברת בעד עצמה: רוב הבקשות נדחות בסדר דין מקוצר, הליך שאמור להיות שמור רק למקרים חריגים שבהם אין בסיס מינימלי למקלט. "מרבית ההחלטות מתבססות על ראיונות מקלט רדודים ובלתי מעמיקים, בהם הרשות התעלמה ממידע רלוונטי לגבי תנאי הכליאה באריתריאה, ממעצרים מתמשכים, ומרדיפה פוליטית כלפי מי שהמשטר באריתריאה רואה בו מתנגד משטר", נכתב בדוח.
3 צפייה בגלריה
"מובילה לדחיית בקשות המקלט של פליטי הדיקטטורה הדכאנית בעולם". רשות האוכלוסין בבני ברק
(צילום: רשות האוכלוסין וההגירה)
עו"ד ענבר בראל, מנהלת המחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים ומכותבות הדוח, טוענת כי "רשות האוכלוסין וההגירה מצליחה באמצעות פרשנות שגויה, שנפסלה על ידי ערכאה שיפוטית, להוביל לדחיית בקשות המקלט של פליטי הדיקטטורה הדכאנית בעולם, המוכרים בכל העולם כפליטים. הדוח מוכיח שמטרת הרשות היא לדחות בקשות מקלט באופן המותיר את קורבנות הדחייה ללא זכויות במשך למעלה מעשור, ככל הנראה בתקווה שיימלטו גם מישראל".
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "בקשות למקלט מדיני של אזרחי מדינת אריתריאה השוהים בישראל נבחנות בהתאם למסמך אמות המידה כפי שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בדיקת הבקשה נעשית בצורה מקיפה ויסודית, באמצעות קיום ראיון וכתיבת חוות דעת המועברת לאישור יו"ר ועדת פליטים במסגרת סדר דין מקוצר. ככל שבמסגרת הריאיון עולה כי ישנן נסיבות פרטניות חריגות ויוצאות דופן, נשקלת האפשרות להעלות את התיק לדיון במליאת הוועדה המייעצת לענייני פליטים לשרת הפנים".
