ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים שהוא רוצה לתת להם אגרוף כדי "להלום" במפגינים נגד המהפכה המשפטית, והבוקר (יום שבת) השיבו מארגני המחאה כי "מי שרוצה לתת אגרוף להלום בנו יגלה הערב את עוצמתנו ואחדותנו". ובעוד ההפגנות נגד התוכנית להחלשת מערכת המשפט יימשכו זו השבת השמינית ברציפות בעשרות מוקדים, השבוע יימשך בליץ החקיקה בכנסת - כשביום רביעי צפויים שיבושים קשים וחסימות ברחבי הארץ במחאה על כך.
כמדי שבוע, ההפגנה המרכזית תתקיים במוצאי שבת ברחוב קפלן בתל אביב. הערב ינאמו בה בין השאר ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ונשיא התנועה הרפורמית העולמית, ריק ג'ייקובס. לפני ההפגנה תתקיים צעדת מחאה שתצא בשעה 18:00 מכיכר דיזנגוף עד ותימשך עד לקפלן. בסיום ההפגנה מתכוונים פעילי "הדגלים השחורים" לחסום את איילון.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ינאם בהפגנה בחיפה, השר לשעבר מהליכוד מאיר שטרית יגיע להפגנה בראשון לציון ואחד ממובילי המחאה - שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון ינאם לצד השר לשעבר חילי טרופר בהפגנה בכפר סבא. הפגנות צפויות גם בירושלים, כרמיאל, באר שבע, אשדוד, נתניה וערים נוספות. בינתיים, עשרות הגיעו הבוקר לקיסריה כדי להחתים עוברי אורח על מגילת העצמאות - כשלצידם מיצג של טנק, שיצר אביטל גבע מקיבוץ עין שמר. אתמול קיימו משתתפים במרתון תל אביב מרוץ למען הדמוקרטיה, ואחרים הפגינו מחוץ לבתים של שרים מהליכוד.
בנוסף להפגנות הודיעו מארגני המאבק כי ביום רביעי הקרוב יהיו מאות מוקדי פעילות ברחבי הארץ, כלשונם, ש"ישבשו את התנועה והכלכלה כאות מאבק והתנגדות לניסיון ההפיכה". השיבושים, שיכללו בין היתר חסימות, צעדות ושיירות, יתקיימו לאורך כל היום - במקומות שונים.
מבקרי המהפכה המשפטית - ובהם שופטים, מדענים וכלכלנים - טוענים שגם אם נדרשים שינויים במערכת המשפט, ה"תיקונים" שמציעה התוכנית הם לא הפתרון. הם מצביעים על ההשלכות הקשות שעלולות להיות למהפכה המשפטית על שלטון החוק, שכן היא תוביל למצב שאין כל גורם שמאזן את כוחה של הרשות המבצעת - הממשלה, ששולטת בפועל גם ברשות המחוקקת - הכנסת. ללא ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למשל, תוכל הקואליציה להעביר חוקים שיפגעו בזכויות בסיסיות או ישנו את שיטת הבחירות - וגם אם אין לממשלה הנוכחית כוונה כזו, אין כל מניעה שממשלות אחרות יעשו זאת בעתיד. פרופ' יובל נח הררי ציין בטור מיוחד ל-ynet כי המהפכה המשפטית היא "רגע של בהירות מבעיתה" לעתיד הדמוקרטיה הישראלית.
לאזהרות מצד משפטנים ואקדמאים הצטרפו בשבועות האחרונים גם כלכלנים ויזמי הייטק, שמבהירים כי שינוי חד וקיצוני בשיטת המשטר במדינה דמוקרטית - במיוחד כזה שפוגע בעצמאות מערכת המשפט שלה - מציף תחושה של אי-ודאות בשווקים ועלול להוביל למשיכת כספים של משקיעים. ראשי הבנקים כבר הזהירו כי הם מזהים משיכות מפיקדונות, ובחודש האחרון נחלש השקל משמעותית לעומת הדולר, היורו והפאונד. עוד לפני שכל זה קרה, נגיד בנק ישראל אמר לנתניהו שסוכנויות דירוג האשראי ומשקיעים הביעו בפניו דאגה מהמצב.
שר הכלכלה ניר ברקת מהליכוד הבהיר בישיבת התקציב כי בכירי ההייטק הזהירו אותו מפני מפולת כלכלית אם הממשלה תקדם את החוקים ללא הידברות - אך למרות זאת, בקואליציה לא עושים בינתיים סימנים של עצירת החקיקה. שר המשפטים יריב לוין אמר כי "למרות המתקפות מצד האופוזיציה, למרות ה-BDS הפנימי, הקואליציה כולה, כאיש אחד, תמכה ברפורמה. אנחנו נחושים להמשיך. אני שב וקורא לחבריי באופוזיציה - בואו לדבר ללא דיחוי, אפשר ובוודאי שחייבים לנסות להגיע להסכמות. דלתי פתוחה בכל עת".
באופוזיציה קוראים להידברות גם כן אך מתנים זאת בעצירת החקיקה - ואומרים שממילא אם הקואליציה חושבת שיש מקום לשינוי במהפכה, היא יכולה לעשות זאת גם ללא כל הידברות עם האופוזיציה. וכך, השבוע צפויים חברי הכנסת להמשיך ולדון בסעיפי המהפכה השונים - שאליהם התווספו חוקים רבים אחרים.
בין החוקים שהתווספו לסעיפים המקוריים שעליהם הכריז לוין ניתן למנות את "חוק דרעי 2" שכבר אושר בקריאה טרומית, שלפיו בג"ץ לא יוכל לפסול איש מלכהן כשר - גם אם הורשע בפלילים; חוק מח"ש שאושר גם הוא בטרומית, שלפיו המחלקה לחקירות שוטרים תהפוך לגוף עצמאי תחת שר המשפטים; וחוק הנבצרות, שיעלה לקריאה טרומית במליאה ברביעי, שלפיו ניתן יהיה להכריז על נבצרות רה"מ בהחלטה של 90 ח"כים בלבד - ורק במקרה של אי-מסוגלות נפשית או פיזית.
רוטמן לח"כים: מתוכננים דיונים ארוכים
ועדת החוקה תדון השבוע במקביל הן בחוק יסוד: השפיטה והן בחוק יסוד ההתגברות, כשיו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מתכוון לאחד את שתי ההצעות הללו להצעת חוק אחת - מה שיקצר את משך זמן החקיקה. דיוני הוועדה יחלו כל בוקר מיום ראשון ועד רביעי, כדי להמשיך בהכנות החוק לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה. רוטמן הודיע לחברי הוועדה כי מתוכננים דיונים ארוכים, אך בשלב זה נראה שלא צפויות הצבעות.
לפי הצעות החוק של הקואליציה, בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים רגילים של הכנסת רק פה אחד - בתמיכתם של 15 שופטי ההרכב מתוך 15 - ורק בתנאי שהחוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד. שופטי העליון, אגב, לא יוכלו לדון בחוקי יסוד כלל. הכנסת, לפי הצעתם של רוטמן ושר המשפטים יריב לוין, תוכל לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ.
רוטמן מתכוון להציג בשבוע הבא חלופה אפשרית לפסקת ההתגברות - בדמות מה שהוא מכנה "ביקורת שיפוטית רכה", בדומה למודל שקיים בבריטניה. לפי המודל הבריטי, בית המשפט העליון לא יכול לבטל חוק, אלא רק להביע את עמדתו - והכנסת תחליט. "אם בית המשפט יחשוב שחוק מסוים סותר חוק יסוד הוא יצהיר על אי תאימות, והכנסת תדון בנושא ותחליט אם היא מקבלת או לא, או מתקנת את החקיקה", אמר בדיונים השבוע. "זה מודל המוריד מתחים מבית המשפט, שיוכל להיות עם אצבע קלה יותר על ההדק, כי בסופו של דבר אין נשק אטומי של פסילה אלא הצהרת אי תאימות רכה. גם הכנסת תיענה יותר להצעות מאשר לדרישות".
חבר הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד) השיב לו כי "רק בזכות פסילה כלשהי נמנע מצב שבו המדינה תעמוד בפני בית משפט בין-לאומי. כל מומחי הדין הבין-לאומי הבכירים ביותר של 20 השנים האחרונות אמרו זאת גם בפורום הפתוח".
במקביל לכל אלה, ועדת הכנסת תקבע בשבוע הבא באילו ועדות ידונו בחוקים שעברו ביום רביעי בקריאה טרומית, בהם כאמור "חוק דרעי 2" - שימנע מהעליון לפסול מינוי שרים - גם אם הורשעו בפלילים. על סדר היום ישנו גם חוק מח"ש של משה סעדה וחוק החמץ של משה גפני מיהדות התורה, הקובע שמנהל בית חולים יוכל להורות על חיפוש בתיקים של מבקרים במהלך חג הפסח.
למעשה, ארבעת החלקים המרכזיים של המהפכה המשפטית כבר נמצאים בהליך חקיקה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, מניעת התערבות בג"ץ בחוקי יסוד, הגבלת בג"ץ מפסילת חוקים ופסקת ההתגברות. הצעת החוק הבאה שתעלה היא כנראה צמצום עילת הסבירות, כך ששופטים לא יוכלו להשתמש בה בהחלטות הנוגעות לנבחרי ציבור. לפי נוסח הרפורמה של לוין, השופטים לא יוכלו להתערב במינויים והחלטות של נבחרי ציבור כמו הממשלה ושריה בטענה לחוסר סבירות. את ההצעות הללו רוטמן טרם הציג לחברי הוועדה, אך זה צפוי לקרות בקרוב.
בינתיים, מי שלא ויתר על הניסיונות להידברות הוא הנשיא יצחק הרצוג - שגם ביטל נסיעה מתוכננת ליפן ב-21 במרץ, בצעד שמעיד כי הוא לא מאמין שהמשבר ייפתר עד אז. בהודעה שהעבירו מבית הנשיא לאנשי עסקים שהיו אמורים להתלוות לנסיעה נכתב כי "בשל המשבר החוקתי והחברתי שבו נתונה ישראל ועקב מאמציו הבלתי פוסקים של הנשיא לקדם הידברות שתוביל להסכמה רחבה ותימנע את המשך הקרע בעם, נאלץ הנשיא לדחות את ביקורו ביפן".
הנשיא ספג בתקופה האחרונה ביקורת על כך שהוא קורא לשני הצדדים ללכת להידברות - בעוד רק צד אחד, הקואליציה, אחראי על קידום המהפכה וחוקיה, ויכול לשנות אותם אם הוא מאמין שיש ממש באזהרות. השבוע פנה יעלון להרצוג, ואמר לו כי "מי שקרא לעצור ורואה שהתהליך לא נעצר, צריך להתייצב עם הרוב שדורש מדינה דמוקרטית ולא לנסות להגיע למשא ומתן".