סער מציג את הדו"ח בוועדת החוקה
(צילום: ערוץ כנסת )
שר המשפטים גדעון סער מבקש להרחיב את סמכויותיהם של בתי המשפט לעניינים כלכליים, במטרה להקל על הטיפול בעבירות הכלכליות, וכן להוסיף שישה שופטים לבתי המשפט הכלכליים - שקיימים כיום בתל אביב ובחיפה. לדבריו המהלך יסייע משמעותית למאבק בפשיעה המשתוללת בחברה הערבי.
במהלך ישיבת ועדת החוקה של הכנסת שקיימה היום (רביעי) דיון ביוזמתו להרחיב את סמכויות בתי המשפט לעניינים כלכליים בנושאי חילוט והלבנת הון, אמר סער כי "כל מי שעוסק בפשיעה כלכלית מרגיש שהשינוי הכרחי". לדבריו, החלת המהלך נדרשת בין השאר על מנת לזרז את האכיפה הכלכלית במגזר הערבי שהיא אחת מהסיבות להתגברות הפשיעה.
"בשנים האחרונות ניכרת מגמה של האטה ואף רגרסיה בהיעדר איזון הדדי של מאמצי גופי האכיפה לבין התנהלות מערכת המשפט", הוסיף סער, שציטט מדו"ח של השופט המחוזי חאלד כבוב שהוזמן על ידי הנהלת בתי המשפט.
במסגרת הצו אף מוצע לקבוע שפרקליט המדינה או פרקליט מחוז יהיו רשאים להגיש הליך כעניין כלכלי במחלקות הכלכליות בבית משפט במקרים מסוימים, ואף מוצע להסמיך את נשיא בימ"ש או סגנו להורות שהליך שהוגש לא יידון במחלקה הכלכלית אם מצא שאינו עניין כלכלי.
סער הסביר בדיון כי "יש צוואר בקבוק בכל הנוגע לטיפול של בתי המשפט בתיקי פשיעה כלכלית. אלה תיקים מורכבים עם היקף גדול של חומר חקירה. דו"ח הוועדה בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט חאלד כבוב שהתייחס לסוגיה הזאת, קבע כי הכשלים הקיימים כיום בניהול תיקי פשיעה כלכלית ובהם תיקי מס והלבנת הון פוגעים אנושות ביכולת ההרתעה של רשויות החוק, והודגש משך הזמן הארוך של הליכים אלו בהתייחס לשני צווארי בקבוק מרכזיים שקיימים היום במערכת המשפט: פרק זמן ממושך בין שלב הגשת כתב האישום ועד שמיעת תחילת הראיות בתיק - כשנתיים בתיקי פשיעה כלכלית מורכבים ושנה וחצי בתיקי מס מורכבים. הבעיה השנייה - פרק זמן ממושך בשלב תחילת שמיעת הראיות בתיק ועד קבלת הכרעה שיפוטית".
לדבריו, "כשל נוסף שהשופט כבוב מציג שפוגע בתפקוד המערכת הוא פער בין מועד התפיסה לבין מועד החילוט. למרות שהמשטרה תופסת במסגרת תיקי הלבנת ההון רכוש המיועד לחילוט בהיקפים מצטברים של מיליארדי שקלים, הרי ביחס לחילוטים שבוצעו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לא מתקבלות החלטות שיפוטיות במשך שנים ארוכות. לכן עולה המסקנה שבשנים האחרונות ניכרת מגמה של האטה ואף רגרסיה בתחום שנמצא בין היתר בהיעדר איזון הדדי של מאמצי גופי האכיפה לבין התנהלות מערכת המשפט. אנחנו צריכים לתת מענה. הגעתי למסקנה ביחד עם הרשות המבצעת והשופטת שזה הפתרון הנכון. כל מי שעוסק בפשיעה כלכלית מרגיש שהשינוי הוא הכרחי".
השופט יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט, אמר בדיון כי "מדובר במהלך חשוב ומתואם וגם מהלך מבוסס מבחינת עבודת המטה שנעשתה וגם הכיוון שאליו הולכים. מדובר על סכומים שעולים על מיליארד שקלים וטובת הציבור מחייבת טיפול בנושא הזה".
עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, הוסיפה כי "המטרה היא הקמת מחלקה ייעודית והרחבתה לטיפול בעניינים כלכליים. לא כל אחד מבין את הקריאה של דו"חות כלכליים. החוק בחיתוליו ואנחנו כל הזמן מפתחים אותו. אם נדבר על תכנוני מס, מדובר על תיקים הדורשים התמקצעות. תיקים שנוהלו 8-6 שנים, כתוצאה מההתמקצעות וההבנה, הזמן הזה נחסך. יותר מ-30% נחסך בזמן שמיעת התיקים. כחלק מהצמצום הזה, ההרחבה היא אקוטית. התבקשתי לאסוף מהמחוזות השונים תיקים כלכליים כדי שנבין למה זה הפתרון שצריך לקרות. במחוז צפון מדובר על שמונה תיקים שעוסקים בעבירות מס וחשבונות פיקטיביים, חלקם מ-2014 וחמישית מעדי התביעה עדיין לא נשמעו".
