במערכת המשפטית מעריכים שהייעוץ המשפטי לממשלה לא יוכל להגן על חוקתיות ההסכמה החדשה בין הליכוד למפלגת עוצמה יהודית, במסגרתה נקבע כי ישונה סעיף 7א' בחוק יסוד: הכנסת, כך ש"הסתה לגזענות" כבר לא תהיה עילה לפסילת רשימה או מועמד בבחירות. לצד זאת, גם הייעוץ המשפטי לכנסת עשוי לסרב להגן על התיקון – אף שנקודת המוצא של הייצוג בכנסת היא הגנה ככל האפשר על החקיקה במשכן.
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו, גלי בהרב-מיארה ואיתמר בן גביר. בדרך לעוד עימות?
(צילום: מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ')
נתניהו, רעייתו שרה ובן גביר מדליקים נרות אתמול במהלך המו"מ בין הצדדים
ההסכמה בין הליכוד לעוצמה יהודית, שנכללה בהסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות, נחשבת בשורה עבור מקורביו של ח"כ איתמר בן גביר שנפסלו בעבר מהתמודדות לכנסת. מדובר על מיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין וברוך מרזל – שהיו כולם שותפיו של בן גביר למפלגה בעבר, ואף עמדו בראשה. הסכמים קואליציוניים, יש לציין, אינם מחייבים מבחינה משפטית – ולא ניתן לכפות את מימושם, כך שאין הבטחה שהתיקון אכן יקודם.
ובכל זאת, במקרה שהוא כן יקודם לכדי חקיקה בכנסת – בייעוץ המשפטי יתקשו להגן עליו בעקבות כמה גורמים. הראשון נוגע לכך שהוא עומד בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמעלה למדרגה חוקתית את השוויון בין בני האדם בכל היבט (לאום, דת, קבוצה אתנית וכו').
מלבד זאת, גורם משפטי מזכיר שאף שהחוק עוסק רק בכל הקשור לעילת פסילת רשימות לכנסת, הוא גם חלק ממארג חוקי וחוקתי של חוקים הכלולים גם בחוק העונשין, חוקים נגד הסתה לגזענות שתוקנו על ידי הכנסת מאז כניסתו של מאיר כהנא למשכן.
3 צפייה בגלריה
מרזל, גופשטיין, בן ארי ובן גביר ב-2019. שלושה מהם נפסלו על ידי העליון בגין הסתה לגזענות
(צילום: אבי מועלם)
עבירת ההסתה לגזענות מוגדרת בסעיף 144א לחוק העונשין מ-1977. על פי ההגדרה, גזענות היא רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות אלימות או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלק מהאוכלוסייה בשל השתייכות לגזע או מוצא אתני מסוים, או בשל צבע עור. העונש לאדם שפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות עומד על חמש שנות מאסר, ואין הכרח שהפרסום אכן הוביל לגזענות בפועל או שהיה בו אמת. יתרה מכך, המחוקק הגדיל לעשות וקבע בסעיף 144ד כי גם אדם אשר רק מחזיק פרסום גזעני לשם הפצתו מסתכן בעבירה שדינה עד שנת מאסר.
סיבה נוספת לקושי שיעמוד בפני הייעוץ המשפטי להגן על התיקון קשורה בפסיקות העליון המעטות שבהן אושרה פסילת מועמדים או רשימות לכנסת בשל הסתה לגזענות. בכך, מאזן בית המשפט העליון את ההחלטות עם הזכות החוקתית העליונה לבחור ולהיבחר, לצד הערך של חופש הביטוי. בשנים האחרונות נפסלו מהתמודדות לכנסת בשל סעיף ההסתה לגזענות בנצי גופשטיין, ברוך מרזל ומיכאל בן ארי – כולם ממפלגת "עוצמה יהודית". גופשטיין ומרזל נפסלו בבחירות לכנסת ה-22, ובן ארי נפסל בבחירות לכנסת ה-21.
קודם לכן, בשנת 1988, פסק בית המשפט העליון כי רשימת "כך" של הרב מאיר כהנא תיפסל – ומועמדיה לא יתמודדו בבחירות לכנסת ה-12. "מטרותיה ומעשיה של 'כך' הם באופן ברור גזעניים", קבע אז העליון. השופטים נימקו את החלטתם בכך שרשימתו של כהנא "מבקשת לשלול מחלק מאזרחי המדינה, אותו היא מאבחנת על פי מוצאו הלאומי-אתני, לבחור ולהיבחר. שלילת זכויות כאמור היא פגיעה ברורה וחד משמעית בנפשה של הדמוקרטיה".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התייחסה בסוף ספטמבר האחרון לנושא פסילות המועמדים, אך בכוללנות. "נושא זה של פסילת מפלגות, ואירועי הבחירות בכלל, הם דוגמה מצוינת לצורך באיזון מתמיד בין שיקולים מתחרים. הזכות לבחור ולהיבחר וחופש הביטוי הפוליטי, הם כמובן אבני יסוד של משטר דמוקרטי באשר הוא. מבלי לגרוע מכך, על פי שיטת משפטנו, אין זכות מוחלטת. כל זכות היא יחסית", אמרה בנאום שנשאה.
היא הוסיפה: "מתוך תפיסה זו, כנסת ישראל העניקה למדינה כלים חוקיים שיש בהם להגן על מאפייני הליבה שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, על ערכיה ועל מוסדותיה. חוק יסוד הכנסת קובע 3 עילות לפסילה של מפלגות או מועמדים בגין מטרות, מעשים והתבטאויות.הראשון, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; השני, הסתה לגזענות; השלישי, תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
"בפסיקתו לאורך השנים, קבע בית המשפט העליון שורה של אמות מידה למונחים אלה. בית המשפט העליון פירש את עילות הפסילה באופן מצומצם וזהיר. רק מקרים מובהקים וקיצוניים יצדיקו פסילה של רשימה או מועמד. לאורך השנים בית המשפט העליון אישר שימוש בסמכות זו במקרים ספורים בלבד".
שופט בית המשפט העליון המנוח אליהו מצא, כאילו ניבא את המתרחש כיום. באחת מהרצאותיו שעסקה בפסק הדין שמנע את התמודדותו של הרב מאיר כהנא בבחירות, אמר מצא כי הכהניזם רחוק מלהסתיים: "סימנים ראשונים לקיומם של זרמים אנטי-דמוקרטיים בחברה הישראלית ניכרו, עם הופעת הכהניזם, לפני כעשרים שנה, ותוך שנים אחדות התעצמו. לדמוקרטיה הישראלית קמו אויבים מרים מבית. אחד מאלה טבח עשרות מתפללים מוסלמים בעת תפילה. אחר רצח את ראש ממשלת ישראל. אסור שאותות מבשרי רעות מעין אלה ירפו את אמונתנו בחוסננו המוסרי כחברה חופשית. אך גם אין להתעלם מקיומם".
פורסם לראשונה: 20:50, 22.12.22
