כשברקע ההתמקדות הבינלאומית במשבר ההומניטרי ברצועת עזה, בכירים באו"ם האשימו ביממה האחרונה את ישראל בהטלת הגבלות מחמירות על הסיוע שמוזרם להמוני הפליטים הפלסטינים ברצועה, ודחו את האשמותיה של ישראל ולפיהן ההזרמה האיטית של הסיוע נובעת מהתנהלות כושלת שלהם. הם גם הגיבו במרומז לטענות ישראליות ל"טיוח" מצדם של חטיפת הסיוע על ידי חמאס, והזהירו מהפצה של מידע "חסר בסיס".
ראש סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), פיליפ לזריני, טען אמש (יום ו') כי "גורמים ישראלים רשמיים רמזו או הטילו על אונר"א ישירות את האחריות לפערים בהעברת הסיוע לרצועת עזה. ההצהרות הללו הועצמו עוד יותר בתקשורת הישראלית וברשתות החברתיות, ויצרו זרם של מידע מוטעה וחסר בסיס".
דבריו הגיעו אחרי שדובר הממשלה לתקשורת הזרה, אילון לוי, האשים אתמול את אונר"א בטיוח "חטיפה" כאמור של הסיוע על ידי חמאס, וטען כי מנגנון הסיוע של האו"ם "כושל למרבה הצער". לוי הזכיר כעדות לכך הקלטה שפרסם השבוע דובר צה"ל, של שיחה בין קצין בצבא לתושב בעזה שמאשים כי חמאס שולט למעשה באונר"א ומנהל בפועל את הסוכנות הזו. "המצב נורא בגלל שהאנשים ההומניטריים, אלו שאחראים על הסיוע ההומניטרי, הם גנבים", האשים אותו תושב עזתי – וטען כי חמאס דואג לכך שהסיוע יגיע קודם כל לפעיליו, לפני הפליטים הרעבים. האיש אף טען שאלו שמנהלים את אונר"א הם פעילי חמאס בעצמם, טענה שלא ברור מה אמינותה.
ההאשמות מצד ישראל מגיעות כאמור על רקע הקצב האיטי יחסית של הזרמת הסיוע לרצועה, כשלפי האו"ם אתמול נכנסו לרצועה 81 משאיות עם מזון ותרופות דרך מעבר רפיח במצרים ומעבר כרם שלום (במשולש הגבולות שבין ישראל, הרצועה ומצרים). ישראל אפשרה רק לפני שבועיים את פתיחת כרם שלום לכניסה ישירה של משאיות לעזה, בצל לחץ אמריקני ובמטרה להגדיל את מספר המשאיות הכולל שנכנס לרצועה.
לפי הודעת משרד ראש הממשלה על פתיחת כרם שלום, המהלך אמור היה להביא להגדלת מספר המשאיות שנכנסות מדי יום לעזה מ-100 ל-200. המעבר נסגר השבוע באופן זמני, מיום שני עד חמישי, אבל אתמול הוא נפתח מחדש ומספר המשאיות נותר כאמור נמוך יחסית. באו"ם טוענים כי כרם שלום נסגר זמנית בשל "תקריות ביטחוניות" שאירעו בקרבתו, בהן בין היתר מתקפת כטב"ם קטלנית ביום שני האחרון. טל היינריך, דוברת מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקשורת הזרה, אמרה מנגד כי המעבר נסגר לארבעה ימים בשל בקשה מצד האו"ם – וכי הסיבה לכך הייתה "עומס בצד העזתי" של המעבר.
בישראל טוענים שאחת הסיבות לאיטיות בהזרמת הסיוע היא התנהלות לא-יעילה במעברי הגבול מצד האו"ם. עוד לפני ההחלטה על פתיחת מעבר כרם שלום לפני שבועיים, ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) אמרו כי מערך הסיוע שהקים האו"ם "חייב להשתפר".
באו"ם טוענים מנגד להגבלות מחמירות ביותר מצד ישראל, גם אחרי פתיחת מעבר כרם שלום. ראש אונר"א לזריני האשים בהודעתו אמש כי ישראל יוצרת "עיכובים ממושכים" גם בכרם שלום וגם במעבר רפיח, ומגבילה את הגישה ההומניטרית לרצועה על ידי הפצצות ושיבוש רשתות התקשורת והאינטרנט. לדבריו, ישראל מגבילה גם את העברת הסיוע בתוך הרצועה, מחלקה הדרומי לחלקה הצפוני. "אני קורא לרשויות הישראליות, לצדדים האחרים בסכסוך ולבעלי ההשפעה לשמור על סביבה בטוחה לאספקה ללא הפרעה של הסיוע ההומניטרי", אמר לזריני. "זה לא הזמן לחילופי האשמות וקידום מידע מוטעה".
גם תת-מזכ"ל האו"ם לנושאים הומניטריים, מרטין גריפית'ס, הביע שלשום תסכול מהקצב האיטי של הזרמת הסיוע, ואמר כי המצב "בלתי אפשרי" לא רק עבור הפלסטינים ברצועה אלא גם עבור "אלו שמנסים לעזור להם". הוא מנה כמה מהאתגרים שניצבים בפני האו"ם, ובהם "הפצצות בלתי פוסקות, קשיי תקשורת, דרכים משובשות, ירי לעבר שיירות ועיכובים במעברי הבידוק". גריפית'ס ציין שהבידוק במעברים כולל שלושה שלבים וכי רשימת הפריטים שנדחים על ידי ישראל הולכת וגדלה: "אתם חושבים שקל להכניס סיוע לעזה? תחשבו שוב", כתב בציוץ ברשת X.
אמש גינה גריפית'ס תקרית שאירעה לדבריו ביום חמישי, ושבה נפתחה אש לעבר צוות סיוע של האו"ם בדרכו מצפון הרצועה לרפיח. "הצוות סומן בבהירות ונסיעתו תואמה עם הצדדים. מתקפות על צוותים הומניטריים אינן חוקיות. העימות חייב להיפסק", מסר. הוא לא ציין אם מישהו מהצוות נפגע ולא הזכיר את ישראל או צה"ל בהודעתו. בצה"ל מסרו בתגובה ל-CNN כי התקרית נבדקת: "אנחנו לעולם לא פוגעים בכוונה בארגונים הומניטריים. אם אכן הייתה טעות, וזה יאומת, אנו נצא בגלוי ונאמר את זה".