תחלואת הקורונה במגמת ירידה ונכון לאמש (חמישי) מאושפזים בישראל פחות מ-400 חולים במצב קשה, מה שמפחית משמעותית את העומס על בתי החולים ומחלקות הקורונה, אך מנהלי המחלקות ומומחים מודאגים מפני הגל הבא לאור העובדה שעדיין מאות אלפים טרם התחסנו. "הקורונה מאוד מתעתעת. אנחנו מתכוננים לגל חמישי. הלא-מחוסנים משאירים את המגפה חיה ונושמת", הודו בשיחה עם מקא.
ד"ר איליה קגן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ קורונה בבית החולים בילינסון, טען כי העומס כעת במחלקות הקורונה נובע בעיקר מהחולים הלא-מחוסנים שנמצאים במצב קשה וזמן האשפוז שלהם ממושך יותר. "רוב החולים מונשמים ורבים מהם מתחרטים שלא התחסנו, ויש גם כאלה שמתעקשים עדיין לא להתחסן למרות מצבם", הוא מספר. "אנחנו מרחמים עליהם כי אנחנו לא מבינים למה הם לא מתחסנים. החיסון מציל חיים ואנשים עדיין לא מאמינים בו. זה ממש מוזר לנו. יש משפחות שמרגישות רגשות אשם מאוד כבדים שבני משפחתם שמאושפזים אצלנו לא התחסנו. היה לנו חולה צעיר שנפטר והמשפחה לקחה את זה מאוד קשה שלא חיסנו אותו".
ד"ר שרון אלרעי פרייס על חיסונים לילדים ולצעירים
(צילום: ערוץ כנסת)
ד"ר קגן קרא לכל מי שלא התחסן למהר ולקבוע תור: "הצעירים אומרים שזו לא מחלה קשה ולא יקרה להם כלום וזה כנראה נכון, אבל יש גם מעורבות חברתית וצריכים לחשוב על המבוגרים. החיסון זו חובה בריאותית וגם מוסרית". לקראת הגעת החורף אמר קגן כי מבחינתו הוא נערך לגל החמישי ולבאים אחריו. "אני אופטימי שאנחנו לקראת סיום הגל הרביעי, אבל פחות אופטימי שאנחנו לקראת החמישי ואני חי עם זה. אני מאוד מקווה שאני טועה אבל הקורונה מאוד מתעתעת. אנחנו מתכוננים לגל חמישי ושתהיה אפילו מחלקת קורונה קבועה".
"למגפה הזו אופי של גלים"
לדברי פרופסור אלון הרשקו, מנהל מחלקת קורונה ומחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם, בטיפול הנמרץ עדיין מרגישים את העומס. "האשפוז במחלקה הוא ממושך ולכן לוקח זמן שהמספרים ירדו. לחולה אקמו זה יכול לקחת גם שבועות עד שהוא מחלים. הרוב הגדול של החולים במחלקה לא מחוסנים, והיוצאים מהכלל זה אנשים שהתחסנו אבל יש להם בעיה חיסונית כמו מושתלי איברים שמקבלים טיפול מדכא חיסון ולכן החיסון פחות משפיע עליהם".
לדבריו, הגל הנוכחי התבטא בחולים צעירים רבים, והסיבה לכך היא התמהמהות של הצעירים להתחסן. "יש הרבה צעירים במחלקה והרבה צעירים בני 40 על אקמו. התחילו את החיסון מהמבוגרים שיש להם נטייה יותר להתחסן ולהגן על עצמם והצעירים יותר שאננים, לכן הקשישים היו יותר מוגנים בגל הזה. אני לא יודע אם הצעירים הגיעו להתחסן מאוחר בגלל שפחדו אן שיש להם דעה קדומה או שהקשיבו לכל הפייק ניוז. עבדנו צמוד עם משרד הבריאות על הבטיחות של החיסונים ואני מודע לתופעות הלוואי של החיסון וזה ממש מזערי ולא מתקרב בכלל לזוועות הנגרמות מהנגיף".
קורונה - כתבות נוספות
הרשקו הדגיש כי "הרבה חולים במחלקה מתחרטים שלא התחסנו, אבל יש חולים שיושבים עם החמצן ואומרים שהחיסון מסוכן. ישב מולי חולה שבקושי נשם ואמר שהחיסון זה דבר נוראי. יש גרעין קשה שאין מה לעשות איתם ואין עם מי לדבר".
לאור הנתונים האופטימיים, לפרופסור הרשקו יש תקווה שהגל הרביעי יגיע לסיומו בקרוב אך גם הוא כמו עמיתיו מתכונן לגלים נוספים. "למגפה הזו יש אופי של גלים. כמעט לא משנה איזו אסטרטגיה נוקטים, יש גלים שעולים ויורדים. החיסון השלישי מאוד יעיל, אבל ראינו גל משמעותי כי נשארה מסה מאוד גדולה של לא מחוסנים, וזה מה שסיפק את העבודה לכל בתי החולים והם אלה שמשאירים את המגפה חיה ונושמת".
לדבריו, העובדה שהגל הרביעי בדעיכה היא עניין צפוי, אבל הוא עדיין תוהה מה יהיה בגל הבא."אני בהחלט מודאג מזה כי עדיין יש מספיק אנשים בישראל שיכולים ליצור גל חמישי. גם עדיין נשאר עומס בלתי נסבל על המערכת כי בקורונה המחלקות פנימיות סופגות. 40% מחולי הקורונה עברו במחלקות הפנימיות. אנחנו עובדים כבר כמה שנים על קצה גבול היכולת שלנו, ואז מגיעה הקורונה ומוסיפה לנו עוד עומס של 50%. אנחנו עם אותם משאבים, ולצערי מקבלי ההחלטות לא הבינו שהקורונה נשארת איתנו".
"להקפיד על תו ירוק ומסכות - ובדיקות אנטיגן לחוזרים מחו"ל"
"הדבר העיקרי בנתונים כעת זה שיש ירידה מתמשכת", אומר פרופ' דורון גזית מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. "התייצבנו על מקדם הדבקה נמוך מאוד של 0.75, וזה אומר שבשבועיים הקרובים נמשיך לראות ירידה בבתי החולים - מה שיוביל לכניסה לחורף עם עומס נמוך יחסית בבתי החולים, בתקווה שאנחנו מוכנים לגל הבא ובתקווה שלא יגיע".
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש: לקראת סוף הגל הרביעי
(צילום: אריק מרמור, אסף חן)
מה שיכול להוות מכשול בעיני פרופסור גזית הוא החזרה לשגרה, ולכן יש צורך לעקוב אחר הנתונים ולשים לב שבתי הספר לא הופכים למדגרת קורונה. "בתי הספר חזרו ואיתם גם כל המשק, אנשים הולכים יותר לעבודה וזה יכול להעלות הדבקות, לאו דווקא בבתי הספר. ככל שיש מתווה מסודר שכולל בידודים, אנחנו לא צופים שלבתי הספר יהיה חלק משמעותי בהדבקות. אבל צריך לבדוק שאין עלייה אצל הילדים כי עד כה המתווה היה אחר לגמרי. אם מתווה הכיתה הירוקה אכן ייושם, נאלץ לעקוב אחר ההדבקות ולראות שאין התפרצויות. אם נתחיל לראות עלייה בהדבקות אצל ילדים, נצטרך לעצור ולחזור למתווה הכולל בידודים. עם זאת, באמצעות בדיקות אנטיגן גם במקרה הזה מספר ימי הבידוד יכול להתקצר משמעותית".
כדי למנוע את הגל החמישי מציע פרופסור גזית להמשיך במתווה התו הירוק ולהקפיד על עטיית מסכה. "הגל הקודם התחיל אחרי שביטלו את התו הירוק והסגול ואת חובת עטיית המסכה, במיוחד בבתי הספר. גם לא הייתה הקפדה על מי שחזר מחו"ל - וזה מה שגרם להתפרצות. אפשר ללמוד מזה שכל עוד נמשכת התפרצות בעולם, כדאי להקפיד על תו ירוק שגם מעודד התחסנות שזה מעולה. עכשיו שיהיו חיסונים לילדים יהיה הרבה יותר קל לעשות תו ירוק ולאכוף אותו גם בבתי הספר".
הוא הוסיף כי מוכרחים להמשיך בבדיקות האנטיגן כדי למנוע כניסת תחלואה מחו"ל במקביל לבדיקות ה-PCR. "זה יכול לצמצם את ההדבקה, ובמיוחד לעקוב אחר יעילות החיסונים. כשמתחילים לראות שיש ירידה ביעילות החיסונים, צריך לשנות את הטקטיקה.
"בסופו של דבר רוב הגל האחרון היה בקרב לא-מחוסנים, וככל שיש תחלואה בעולם אז גם חסינות עדר בתוך ישראל לא תגן עליהם מפני הדבקות", הזהיר גזית. "ברגע שתתחיל התפרצות נוספת, מי שלא מחוסן צריך להסתכל על המצב ולהבין שזה סיכון אמיתי ולא רק לאנשים מקבוצות הסיכון. מי שלא מחוסן - בסוף יידבק כי ייקח זמן עד שהקורונה תיעלם מהעולם".
פורסם לראשונה: 23:12, 14.10.21
