אבי דמרי איבד את אשתו שמחה בפיגוע באיסטנבול ב-2016, כשהיו חלק מטיול קולינרי יחד עם קבוצה של 14 ישראלים. למעט שמחה, נרצחו בפיגוע עוד שני ישראלים ורבים אחרים נפצעו. כעת, לאור החששות מפיגוע נוסף נגד ישראלים, בריאיון ל-ynet הוא מזהיר מפני נסיעה לטורקיה: "תראו מה שקרה לי, אתם לא רוצים שזה יקרה גם לכם".
"החששות, הפחדים והאזהרות לא היו כשאני ושמחה נסענו לטורקיה", נזכר דמרי ביום הקשה בחייו. "הכל היה באווירה של ירח דבש. טיול מקסים של 14 ישראלים שיצאו למסע קולינרי בשווקים של טורקיה. טיילנו וחווינו מסעדות, טעמים וריחות", הוסיף.
"ביום האחרון של הטיול לקחו אותנו לאחת הסמטאות הצדדיות, שם אכלנו ארוחת בוקר. חזרנו לרחוב הראשי ושם אסף אותנו המדריך ואמר שיש הליכה רגלית של קילומטר וחצי, ואז נסיעה במיניבוס למסיבת סיום של הטיול במלון", הוא נזכר. "המדריך ביקש שכולנו נהיה ביחד כי מדובר ברחוב עמוס, ושנלך בקבוצה כי הוא חייב לשמור על לוח הזמנים. הוא פנה לשמחה ואמר לה 'את במיוחד צריכה להיות צמודה אליי'. יום קודם היא נעלמה לנו בשוק, כי היא אהבה קניות".
בזמן שהקבוצה התקדמה, דמרי התעכב מעט מאחור כדי לצלם תמונה, מה שבדיעבד הציל את חייו. "הקבוצה התקדמה ואני הייתי מעט אחריהם. פתאום מעבר לכביש הבחנתי בחנות גדולה שהשם שלה משך את תשומת ליבי, ורציתי לצלם אותה לילדה שלי. המצלמה לא הצליחה לקלוט את האותיות בגלל קרני השמש, אז נאלצתי לקחת כמה צעדים אחורה. כשהצלחתי לקלוט את שם החנות, באלפית השנייה שרציתי לצלם, הגיע הגיהינום", הוא נזכר. "פיצוץ נוראי נשמע, ובאותן שניות אתה עוצם את העיניים ואתה אומר לעצמך שזה חלום. היו צעקות וריח של בשר שרוף, ולא מעט חתיכות מהמחבל היו מונחות על רגליי".
אחרי ההלם הראשוני מהפיצוץ, דמרי הבין שהוא לא בחלום, ומיד חשש שמשהו קרה לאשתו שמחה: "אני מבין שזה לא חלום ואני מזהה אנשים מהקבוצה שצועקים בטירוף. אני מנסה לזוז אבל לא מצליח. אני גורר את עצמי ומגלה שהרגליים שלי מלאות ברסיסים. החולצה שלי שהייתה בצבע תכלת הפכה להיות אדומה והבנתי שיש לי רסיסים בחזה. התיישבתי על הרצפה והתפללתי שהילדים שלנו לא יישארו יתומים. המחשבות שלי היו על שמחה אשתי ומה קורה לי ברגליים. אחרי כמה דקות הגיעו כמה שוטרים ופינו אותי לבית החולים".
רק בבוקר שאחרי הפיגוע הוא התבשר כי אשתו שמחה נרצחה בפיגוע. "שני הבנים שלנו הגיעו לטורקיה. הם היו צריכים שבן משפחה יזהה את הגופה, אבל לא אמרו להם את זה", הוסיף דמרי. "רק כשהם נחתו באיסטנבול, לקחו את שניהם למקום שבו היו צריכים לזהות את הגופה. אחרי הזיהוי הם הגיעו לבית החולים, ואז הבן שלי נדב אמר לי: ׳באתי להגיד לך את מה שאתה כבר יודע׳, כי אני שאלתי כל הזמן איפה שמחה. אבל אמרתי זה לא חתול, זה בן אדם, היא בחיים?".
"בכל הדבר הזה יש קושי מרכזי אחר: חוסר היכולת להיפרד משמחה". אומר דמרי. "אתה נשוי לבן אדם 36 שנה ויש לכם ארבעה ילדים. בנינו עולם שלם סביבנו בהצלחה ואושר עילאי. במסורת שלנו, היהודית, יש את התהליך של הלוויה ואבל, תהליך שבו אתה יודע לקבל את העובדה שאיבדת מישהו קרוב, ואני לא עברתי את זה", הוא מוסיף. "זה לא מרפה ממני עד היום. אני לא נפרדתי ממנה, לא הייתי בהלוויה ולא הייתי לידה כשקרה הפיצוץ. זה הקושי הגדול".
מאז הפיגוע, דמרי לא חזר לטורקיה וממליץ לישראלים שלא לסכן את עצמם ולהגיע לשם. "אני לא רוצה להגיע לשם ולא רוצה לסגור את המעגל הזה. הם לקחו לי את הדבר הכי יקר בעולם. האווירה שם מוכתבת על ידי אדם שלא אוהב אותנו. אצל ארדואן יש שנאה".
"יש מספיק מקומות בעולם לחוות", הוא פונה לישראלים. "תראו מה שקרה לי, אתם לא רוצים שזה יקרה גם לכם. אין ביטחון במדינה כזו. היכולת של אותם אנשים רעים לפגוע בנו היא מאוד קלה. בעיר של 12 מיליון תושבים להיטמע שם זה לא דבר מסובך". לדבריו, "מספיקה מעט מאוד אינפורמציה כדי לפגוע. מסתבר שהמחבל היה במלון שלנו יום קודם. הם יכולים לעקוב ולראות ולפגוע. הערך של החיים בעיניהם הוא אפס. לא צריך להגיע לשם. הערך של החיים גבוה יותר מעוד הוזלה של 200 דולר".
מוקדם יותר היום (רביעי) הביע שר החוץ יאיר לפיד דאגה מהעובדה שלמרות אזהרות המסע החמורות לטורקיה, והקריאה לישראלים לצאת באופן מידי מהעיר איסטנבול, ישראלים ממשיכים להגיע למדינה ולנפוש שם. "אנו מודאגים מהעובדה שאנשים עדיין נוסעים לטורקיה. אני יודע שזה מסובך לוותר על טיול שכבר תכננת ויש גם אובדן כסף, אבל האזהרות הן לא סימבוליות", אמר לפיד בתדרוך לתקשורת שערך לציון שנה לכהונתו כשר החוץ.
בישראל, נזכיר, חוששים כי סוכנים מטעם משמרות המהפכה של איראן שוהים כעת בטורקיה, בפרט באיסטנבול, ומנסים לבצע פיגוע נגד ישראלים כנקמה על חיסולים בתוך איראן שמיוחסים לישראל. בישראל מדגישים כי מדובר בניסיונות ממשיים: בחודש האחרון, כולל בימים האחרונים ממש, אזרחים ישראלים שטיילו בטורקיה ניצלו מפגיעה איראנית. אנשי ביטחון ישראלים, בשיתוף המועצה לביטחון לאומי ושב"כ, הצליחו לזהות את ניסיונות הפגיעה בהם ולהצילם.