התוכנית החדשה של הממשלה לסבסוד החינוך לגיל הרך היא אולי עם כוונה טובה, אך מלאה בחורים ובשאלות שאין עליהן לפי שעה תשובות ברורות. נראה שהוכנה בחופזה, כשברקע הירידה החדה בסקרים של הליכוד ומפלגות הקואליציה. מה שברור הוא שהיא נוצרה מתוך לחץ שהממשלה צריכה להציג תוכנית כלכלית כלשהי, על רקע החידלון המתמשך במאבק ביוקר המחיה, אך כזאת שלא תעלה כסף גדול מדי לתקציב המדינה כבר השנה, כאשר "החור" בתקציב הולך וגדל. זאת גם הסיבה שהתוכנית מיועדת לצאת אל הפועל חלקית רק בשנת התקציב 2024.
במה מדובר בעצם?
במערכת הבחירות הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו שממשלתו תנהיג חינוך חינם מגיל 0 עד 3. על פי חישובים שונים תוכנית מלאה שכזו הייתה עולה לפחות 20 מיליארד שקל. בקופת המדינה אין כמובן סכום גדול כל כך, ולפיכך גובשה תוכנית אחרת לחלוטין, שנראית לכלכלנים ולמומחים כ"חצי שליפה מהמותן", כפי שהגדיר זאת גורם ממשלתי שקרוב לנושא אך לא הוזמן כלל להשתתף בדיונים.
נתניהו וסמוטריץ' מציגים את תוכנית סבסוד המעונות
(צילום: אלכס גמבורג )
מה הם עיקרי התוכנית?
הסעיף העיקרי שבה הוא הענקת ארבע נקודות זיכוי ממס לשני ההורים עבור כל ילד בגיל 0 עד 3 למימון החינוך שלו בגיל הרך. יצוין שכל נקודת זיכוי ממס שווה השנה 235 שקל בחודש, דהיינו שארבע נקודות שוות 940 שקל. יש להדגיש כי החוק המוצע יאפשר לכל הורה לקבל רק 2 נקודות ולא את כל הארבע. המשמעות: אם חד הורית למשל תקבל רק 470 שקל זיכוי ממס בתנאי שהיא אכן עובדת ומשתכרת שכר המאפשר את מתן ההטבה. אם רק הורה אחד עובד – יקבל רק 470 שקל וההורה השני יקבל אפס.
ואיך זה אמור להתבצע?
נקודות זיכוי ממס ניתן להעניק רק להורים עובדים שמשלמים מס. אולם, גם כאן המשכורת חייבת להיות גבוהה יחסית. השכר החציוני בישראל הוא 7,800 שקל. דהיינו, שמחצית העובדים כלל אינם מגיעים לסף המס ולכן לא יוכלו כלל ליהנות מהנחת נקודות הזיכוי ממס שמוצעות בתוכנית כסיוע לחינוך הגיל הרך. יתרה מכך: מאחר שהורים לילדים, כמו גם נשים, מקבלים כבר נקודות זיכוי ממס על שכרם או כאישה וכאזרחי ישראל, הרי שרק מי שישתכרו יותר מ-11,000-10,000 שקל ברוטו בחודש יוכלו ליהנות מההנחה. מדובר בכרבע מההורים בלבד.
אז בעצם התוכנית הזאת תסייע יותר לעשירים מאשר לעניים?
אכן כך. למשל, ברוב המגזר הערבי ובמגזר החרדי ובערי פריפריה רבות עובד לרוב רק הורה אחד, ובמקרים רבים גם הוא לא מגיע לסף המס. לעומת זאת ביישובים ובאוכלוסייה מבוססים יזכו קרוב לוודאי שני ההורים להנחה בתשלום המס באמצעות נקודות הזיכוי.
אז זה רעיון טוב?
כן ולא. הכוונה טובה, כי כך החוק החדש ידרבן אוכלוסיות כמו הורים לפעוטות במגזר החרדי לצאת לעבודה, אולם מנגד רוב האוכלוסיות הללו לא יזכו לנקודות זיכוי אלא אם כן ישתכרו יותר מ-10,000 שקל ברוטו לחודש. המשמעות היא שרוב הכסף בתוכנית יגיע למשפחות מבוססות ולא למשפחות מרובות ילדים, שבהן לכל היותר הורה אחד עובד ומשתכר די כדי לזכות בהנחה ממס.
5 צפייה בגלריה
נתניהו מציג את התוכנית. טען שזה רק השלב הראשון בדרך לחינוך חינם
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ומה עוד כוללת התוכנית?
הכוונה היא להקים מעונות יום מפוקחים רבים נוספים ברחבי הארץ בעלות של 2.2 מיליארד שקל. בנייתם תארך ודאי שנתיים-שלוש ואולי גם יותר, וההבטחה היא לאפשר לכל הורה לשלוח את ילדיו למסגרות המפוקחות – שכיום רבות מהן מלאות עד אפס מקום – בתוך חמש שנים. לכן כאן לא מדובר בסיוע מיידי.
כמו כן יעובה מערך הפיקוח וההכשרה של המטפלות בעלות של 200 מיליון שקל. עוד יוגדל הסבסוד הממוצע לילד במעונות היום בכ-300 שקל ויגיע ל-1,700 שקל. העלות כאן תהיה 600 מיליון שקל ואולי גם יותר. מי שישלח את הילד למעון פרטי יקבל סבסוד של 940 שקל, אך ההערכה היא ששכר הלימוד יעלה, ולכן בקרוב הסכום הזה יהיה בטל בשישים.
5 צפייה בגלריה
נתניהו לצד שר האוצר סמוטריץ'. בכירים באוצר בכלל לא שמעו על התוכנית עד שנחשפה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ממתי התוכנית תהיה בתוקף, מה תהיה עלותה ומהיכן יגיע המימון?
התוכנית תצא לדרך רק מתקציב שנת 2024 ועלותה מוערכת בכ-5 מיליארד שקל. אמש לא ניתן היה לקבל תשובות מהיכן יבוא המימון, וההערכה היא שיהיה צורך לבצע קיצוץ רחב בתקציב המדינה לשנה הבאה (חלק, כמו בניית המעונות, יתוקצב ל-2025-26) או להעלות מיסים כלשהם, בתמורה לאובדן הכנסות של מיליארדי שקלים, כאשר ממילא הגירעון בתקציב המדינה כבר הולך וגדל.
מי השתתף בגיבוש התוכנית?
רק מעט מבכירי משרדי ראש הממשלה, האוצר והחינוך. מוזר למדי שהגורם העיקרי שאמור להיות מעורב בתוכנית, אנשי רשות המסים, כלל לא שותפו בהכנתה ונציגיה לא השתתפו גם במסיבת העיתונאים אמש. גם בכירים באגפים השונים באוצר שמעו על התוכנית רק כאשר כונסה מסיבת העיתונאים ואחד הבכירים אמר כי מדובר ב"גיבוש תוכנית מאולתרת ללא הכנה מספקת".
מה אמרו נתניהו וסמוטריץ'?
נתניהו טען אמש במסיבת העיתונאים שכינס כי התוכנית המוצעת היא רק "השלב הראשון" בדרך ליישום הבטחת הבחירות שלו לחינוך חינם מלא לגיל הרך, ולדבריו הוא קשוב ל"זעקת האמת" של ההורים שמתקשים להתמודד עם יוקר המחיה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שדיבר אחריו, טען שהממשלה פועלת נמרצות להיאבק ביוקר המחיה – בצל הביקורת על הורדת סעיפים מרכזיים בתחום מתקציב המדינה המוצע. הוא הזכיר בין היתר את מאמציו למנוע את העליות במחירי הדלק ואת ההסכם מול ההסתדרות: "עשינו לא מעט בזמן קצר, ויש עוד הרבה עבודה ונמשיך לפעול בנושא לילות כימים, זו מחויבות אישית שלי".
מבטיחים "מטפלות איכותיות יותר", כיצד?
התוכנית המוצעת כוללת כאמור גם הבטחה לשיפור מערך ההכשרה של המטפלות – ושר החינוך יואב קיש הצהיר כי המטרה היא שהמטפלות יהיו "איכותיות יותר". בנוסף לשיפור ההכשרה התוכנית כוללת הבטחה להעלות בספטמבר את שכרן ב-20% (העלאה שתכלול מענק התמדה של 6,000 שקלים למטפלת שתישאר בתפקידה שנה שלמה). אולם אף שמדובר בהעלאה מכובדת יחסית ארגוני המעונות מתחו על התוכנית ביקורת קשה – והדגישו כי היא לא נותנת להם מענה לשנה הנוכחית.
בפורום מסגרות החינוך לגיל הרך טענו כי ה"שחיקה" בשכר המטפלות רק תימשך אם התוכנית תיושם: "תוכנית הממשלה כפי שהוצגה תביא לקריסת מערך המעונות לגיל הרך. התנהלות חד צדדית וחסרת אחריות מצד משרדי הממשלה, פוגעת באופן ישיר בהורים, במטפלות-מחנכות ובמעונות היום", תקפו בפורום – ואיימו לצאת למאבק. "נותרנו ללא מענה לשנת הלימודים הנוכחית ומעונות היום המפוקחים על סף קריסה".
האם יש בשורה לגנים הפרטיים?
כאמור, גם הורים לפעוטות במעונות הפרטיים ייהנו מנקודות הזיכוי, אבל המעונות עצמם נותרו מחוץ לתוכנית. כיום רק כ-25% עד 30% מהפעוטות הולכים למעונות המפוקחים (המכונים "מעונות סמל"), והשאר נמצאים במעונות פרטיים או נותרים בבית.
בפורום הגנים הפרטיים מתחו ביקורת קשה וטענו לאפליה: "ראש הממשלה מפלה בין ילד לילד ובין משפחות בישראל. מדובר בפתרון לא מקצועי, חלקי, שאינו נותן מענה ל-80% מהפעוטות בישראל ולהוריהם, מעמד הביניים, רוב הציבור בישראל שנאנק תחת יוקר המחיה".
מה אומרים תומכי התוכנית?
על אף סימני השאלה וה"חורים" בתוכנית, יש כמובן כאלו שמברכים עליה – ועל עצם העיקרון של הרחבת המימון שמעניקה המדינה לחינוך בגיל הרך. "אני מברכת על השגת תוספת התקציב לגיל הרך, המהווה הכרה בחשיבותן של השנים הראשונות, ובעיקר הכרה בחשיבותו של חינוך איכותי לגיל הרך", אמרה פרופ' אסתר עדי-יפה, מומחית לגיל הרך מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
גם ד"ר כרמל בלנק, חוקרת במכון טאוב, אמרה שהתוכנית היא בסופו של דבר חלק מ"מהלך חיובי", שלדבריה החל כבר בכנסת הקודמת – ובמסגרתו "המדינה לוקחת אחריות על החינוך והטיפול בילדים בגילים הקריטיים של לידה עד שלוש".
מה עוד צריך לשפר?
ד"ר עדי-יפהצילום: רעות יפהבשיחה עם ynet ציינה פרופ' עדי-יפה כי לצד הסבסוד יש צורך להבטיח את איכות החינוך שיקבלו הפעוטות – בעיקר באמצעות חיזוק "התשתיות האנושיות". לדבריה, הכרחי שלצד בניית כיתות מעון חדשות כדי לענות על הביקוש הגובר, כל תוספת תקציבית תופנה בחלקה ל"שיפור מהותי" של איכות המסגרות, ובכלל זאת שיפור התקינה כדי לצמצם את תפוסת הילדים בכיתות ושיפור שכר המטפלות.
"התוכנית המוצעת משפרת את התקינה במעט, אך אינה מצמצמת את תפוסת הילדים", היא אמרה. "צעדים אלו הם צעדים בכיוון הנכון, שיש להרחיבם. עם זאת, אל לנו לשכוח כי לילדים עדיפה התחלה בטוחה עם הוריהם, לפני הכניסה למעון, ואני קוראת להארכת חופשת הלידה בתשלום, כדי לאפשר זאת".
ד"ר בלנקד"ר בלנק ציינה גם היא את הצורך בהפחתת מספר הילדים לכל מטפלת, באמצעות הגדלת התקינה. "נדרשת העלאה מיידית של השכר ושיפור גדול בתנאי העבודה של צוותי החינוך, אשר נמצאים במחסור גדול. לצד הכוונה לבנות כתות מעון חדשות ולנסות להדביק את קצב הילודה, יש לוודא כי כוח אדם איכותי מגיע ונשאר במערכת ולתעדף פעולה זו כבסיס להרחבתה, ולא כמהלך הדרגתי עתידי. יש כאן בהחלט בשורה אמיתית לקידום החינוך לגיל הרך, נותר רק לוודא כי כל המהלכים ייצאו לפועל כשהם מלווים בתהליך מדידה והערכה סדור שיאפשר לקבל מידע אמין על הצלחת המהלך".
בוועד מעונות היום השיקומיים, שבהם כ-4,000 ילדים, מתחו אמש ביקורת על התוכנית המוצעת – וטענו ששכחו אותם לחלוטין: "הדהים אותנו לראות את מסיבת העיתונאים, במהלכה מדברים נציגי הממשלה בשבחים והודיה בזמן שילדים עם מוגבלויות נשכחו ומעונות היום השיקומיים נותרו ללא כל התייחסות, ללא בשורה ובסכנת סגירה מיידית".
פורסם לראשונה: 23:05, 30.04.23
