שקט, אומרים לנו. עכשיו יורים. עכשיו מלחמה ובמלחמה לא עושים פוליטיקה ולא עוסקים בה. היא מחוץ לתחום. צודקים, אבל זה צריך לחול על כולם. מהראש ולמטה.
אין ספור מילים נכתבו על אין ספור משרדים מיותרים שהומצאו כדי לחלק ג'ובים לחברים ממפלגות הקואליציה, ובהם תקציביים אינסופיים, יותר ממיליארד שקל שאפשר היה להפנות לצרכים חשובים.
אין ספור מילים נכתבו על מיליארדי שקלים, כספים קואליציוניים ששר האוצר מחזיק לעצמו בצד, כמו בעיירה, מעכב את העברתם לטובת המפונים ובני משפחותיהם ששרדו את טבח 7 באוקטובר ביישובי הנגב המערבי, אלה שנשארו ללא דבר ואלה שנאלצו להתפנות משדרות, מאשקלון, מאופקים ומיותר מ-30 ישובים בצפון ומאז חיים כפליטים בארצם.
אין ספור מילים נכתבו על ממשלת הימין מלא-מלא אשר מלאה בשרים מופרכים, חלקם משיחיים, וגם כאלה שלא שירתו בצבא, אבל מחלקים עצות כאילו היו גנרלים. עוד לא הייתה לנו ממשלה כה הזויה, כה בלתי כשירה.
על כל אלה הגדיל לעשות שר המורשת הראשון, עמיחי אליהו מעוצמה יהודית, שתקציב משרדו 150 מיליון שקל, סכום שיגדל משמעותית עם הכספים הקואליציוניים. ומה תפקידו של השר למורשת? לפי ויקיפדיה, הוא קיבל את רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים, שני גופים שהיו כפופים למשרד התרבות והספורט ולמשרד החינוך. עוד אפשר למצוא כי "המשרד אמון על פיתוח, חיזוק והעצמת המורשת הלאומית, המוחשית והבלתי מוחשית וכן על הנחלת המורשת לציבור".
ובכן, השר למורשת עמיחי אליהו לקח את המילים הריקות האלה ברצינות. בראיון לרדיו "קול ברמה" הבוקר (ראשון), הוא ניהל שיח בלתי נתפס לגבי האפשרות להשתמש בגרעין על רצועת עזה. כשנשאל אם הציפייה שלו היא להטיל "איזו פצצת אטום מחר בבוקר", מכיוון שלשיטתו אין שם בלתי מעורבים, הוא ענה: "זו דרך אחת". לא פחות.
מבינים? זאת מורשת. וזה אפילו לא הסתיים שם. כשהמראיין יקי אדמקר הזכיר לו שיש ברצועת עזה חטופים ישראלים, השיב כבודו בלי לגמגם: "למה? חיי החטופים חשובים יותר מחיי החיילים?". גם זאת מורשת.
לא רק שהשר - למה לעזאזל הוא עדיין שר - לא מבין כלל על מה הוא מדבר, ומפר את מדיניות העמימות הישראלית בת עשרות השנים, אלא שהוא גם לא מבין שמדובר בהפרה חמורה של הדין הבינלאומי. את הפיגוע ההסברתי הגלובלי שביצע למדינת ישראל קשה לראות איך ניתן יהיה לתקן.
זו, אגב, אינה הפעם הראשונה שהוא מסתבך בלשונו, אלא שבפעם הקודמת זה היה אירוע פנימי, גם אם חמור, שבמסגרתו השתלח אליהו בנגיד בנק ישראל, ואמר שהוא פוגע בדירוג האשראי, בכלכלת המדינה, שהוא פרא אדם וצריך להיות מגולגל מכל המדרגות. גם אחרי האמירה ההיא הוא התנצל, והסביר שהיה לפני הקפה של הבוקר. מורשת האספרסו.
הדרך היחידה שבה – אולי - ניתן לתקן את דבריו חסרי האחריות, החמורים והמזיקים של השר עמיחי אליהו, לפחות בין המדינות הידידותיות ואוהדינו המתמעטים ברחבי העולם, אינה על ידי השעייתו מישיבות הממשלה כפי שהודיע בנימין נתניהו. אין בכלל אפשרות כזו. ראש הממשלה אינו רשאי להשעות שרים מישיבות הממשלה, וממילא כמעט ולא מתקיימות עכשיו ישיבות כאלה והוא יודע זאת. נתניהו מנסה להתחמק מעימות עם איתמר בן גביר.
אדרבא, על ראש הממשלה לפטר את אליהו באופן מיידי. ממילא יש מספיק שרים בממשלה. אפילו יותר מדי. האם בן גביר וסיעתו יפרשו בעקבות זאת מהממשלה? שיפרשו. אל תירא ביבי. יש מי שיחליפו אותם. תעשה פעם את הדבר הנכון. שלח אותו הביתה. בלי מורא.
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il