משלחת החילוץ של צה"ל חילצה עד אתמול (חמישי) 17 לכודים מתוך ההריסות בטורקיה, שספגה נזקים קשים ברעידת האדמה האדירה שהכתה במדינה בתחילת השבוע. "אתה מוצף ברגש - נתנו חיים לילדה בת 7", סיפר אחד מאנשי הצוות ל-ynet.
אמש, שלושה ימים לאחר האסון, מספר ההרוגים בטורקיה ובסוריה חצה את רף ה-20,000, ומניין הקורבנות בשתי המדינות עומד כעת על 20,411. בטורקיה לבדה נהרגו 17,134 בני אדם ובסוריה נהרגו עוד 3,277, אם כי גם המספר הזה צפוי לגדול משמעותית בהמשך.
גיא מנצור, קצין איתור של יחידת החילוץ וההצלה, סיפר על איתור הלכודים: "הספקתי לחלץ ארבעה אנשים בחיים - צעירה בת 20, זוג נוסף וילדה כבת 7. הגעתי לילדה אחרי שצוות טורקי קרא לנו כי הוא שמע רעשים. ישר רצתי למקום, לתוך כוך בחלק התחתון של הבניין - היינו צריכים לזחול בשביל להגיע אליה. המקום היה מאוד מסוכן, בהתחלה המהנדסים לא אישרו להיכנס, אבל נכנסנו פנימה בכל זאת".
מנצור סיפר על רגע החילוץ: " ראינו ילדה כבת 7 כלואה מתחת לאמא שלה, כשמעל שתיהן הייתה פלטת בטון ענקית שמעכה אותן. החילוץ היה די מורכב, באזור מאוד מאוד קטן וצפוף - אי אפשר היה להיות בו יותר משלושה אנשים. ישר ביקשתי שיגיע רופא. רופאה של איחוד הצלה נכנסה פנימה ונתנו לילדה נוזלים. הכנסנו את אמצעי ההרמה שלנו ולאט-לאט הצלחנו להוציא אותה. הרגל שלה הייתה תפוסה שם בתוך איזשהו ברזל, אבל הצלחנו להרים ולהוציא אותה החוצה". לדבריו, "יש לי ילדה בת 11. כשאתה מסיים את הכול והולך רגע להתארגן - אתה מוצף ברגש, סוג של שמחה שמהולה בעצב. אמא שלה נשארה שם למטה, אבל הצלחנו להוציא את הילדה ולתת לה חיים".
הוא הוסיף: "בחילוץ של בת ה-20 הייתה עבודה מאוד מורכבת שנמשכה חמש שעות וחצי. היא הייתה כלואה בתוך ההריסות, מתחת לארון. כל הזמן הזה דיברנו איתה, ליטפתי אותה. אתה מנסה לתקשר איתה, היא דיברה רק טורקית - אבל הבינה, ואמרה: 'גוד, גוד'. כשאתה עובד עם לכוד במשך כל כך הרבה זמן נוצר איזשהו קשר. אחרי שהעלו אותה לאמבולנס באתי והסתכלתי עליה. אמרתי לה: 'אני גיא', והיא הסתכלה עליי באיזשהו חיוך. זה משהו ששווה את כל מה שאנחנו עושים פה, את כל הקור המטורף הזה. הסיפוק הזה שאתה נותן חיים לאנשים, זה משהו שאי אפשר לתאר".
מנצור ציין כי במהלך החילוץ הוא משתדל להתנתק רגשית מהסיטואציה: "אני קצת רגיש, וזה קשה, אבל אתה חייב לעבוד בצורה שכלתנית. לפעמים כואב להם וקשה כי משהו תפוס להם. הם צועקים לפעמים ובוכים. צריך לדעת להתנתק לרגע מהסיטואציה, אתה בא לעשות להם טוב והם יודעים את זה. החיוך שלהם בסוף שווה את הכול".
ד"ר אור מילר, רופא ביחידת החילוץ וההצלה, סיפר גם הוא על חילוץ של שני לכודים: "חזרנו מחילוץ של אבא ובת, שהיו לכודים מאחורי שתי אחיות שחילצו אותן כמה שעות קודם. הוצאנו תחילה את הבת ובערך שעה אחר כך גם את האבא. השאר פונו לבתי חולים במצב טוב ויציב, רגע מדהים. יש לנו המון סיפורים מרגשים. אתמול הוצאנו תינוק בן שנתיים, חי, אחרי 72 שעות שהוא שרד מתחת להריסות. כעבור כמה שעות קיבלנו טלפון מבית החולים שהוא בריא לחלוטין, דבר מדהים".
בתוך כך, מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, ביקר אתמול בטורקיה וקיים הערכת מצב עם משתתפי משלחת "ענפי זית". במהלך הביקור הוצגה לו סקירה על מאמצי החילוץ בשטח ועל פעילות משלחת הסיוע הרפואית.
מפקדת החילוץ הוקמה עם הגעתה של המשלחת לפני שלושה ימים. היא כוללת 230 אנשי צוות חילוץ, רפואה, לוגיסטיקה, הנדסה, שלישות ועוד, ויושב בה גם חמ"ל אגף המבצעים שאליו מגיעים כלל הנתונים והדיווחים על אודות חילוצים ואינדיקציות למיקומי נעדרים.
כוחות צה"ל היו אמורים להקים בשטח בית חולים שדה, אך לבסוף הוחלט לחפש מבנה קיים. לאחר שנמצא בית חולים שהיה פעיל עד לרעידת האדמה, הגיעה המשלחת להסדר עם משרד הבריאות המקומי, שלפיו יפעילו את המבנה בשיתוף פעולה בעוד כמה ימים.
"המשימה העיקרית שלנו הייתה להקים בית חולים שדה", אמר שלומי סולימן, מנהל עבודה בגדוד שחר, "לנוכח שינוי המשימה, המאמץ שלנו יתרכז בהעלאת כשירות לכלל החילות הנמצאים בשטח ומתן מעטפת לוגיסטית למתחם ולמשלחת".
רעד אבו ריש, מפקד משלחת של חיל הטנ"א, סיפר: "אנחנו מקימים חדרי אוכל, בית כנסת, חמ"לים - עשרות אוהלים. אנחנו מרגישים גאווה ענקית לייצג את צה"ל והחיל במשימה בינלאומית". אחסאן מורד, מנהל לוגיסטיקה בגדוד קדם, ציין: "אנחנו מספקים שירות לכל מי שנמצא בחטיבת החילוץ, דואגים לציוד חורף, אוכל ומקום לינה לחיילים. אני מרגיש שאני עושה משהו שהוא מעבר לשגרה - אין תחושה מספקת מזו. השארתי בבית אישה וארבעה ילדים, הילדה שלי בכתה כשיצאתי לכאן".
יוסי עזריה, מנהל עבודה בגדוד קדם ואב לארבעה, ישתחרר מצה"ל בחודש הבא לאחר כ-27 שנות שירות. עזריה, שהשתתף בעברו בכמה משלחות, סיפר על תחושת השליחות: "קר בחוץ וחם בלב. יש פה את אלה שעוסקים בהצלת אנשים ואת מי שמספק את המעטפת. אנשים מכל מיני יחידות הגיעו לכאן".
גולן חסידים, אחראי מרפאה בבסיס מחווה אלון, סיפר על מתן התמיכה עבור הצוות הרפואי: "אנחנו אחראים להשלמת ציוד לחדרי ניתוח ואשפוז - עזרה פיזית באשפוז, במיון. מה שצריך מבחינת עזרה ברפואה הדחופה, גם את זה יודעים לעשות. עכשיו אנחנו מעבירים את כל הציוד לתוך מתחם בית החולים במבנה הקיים".
לדבריו, "יש פה המון גורמי רפואה שונים - החל מרפואת שיניים, שזה משהו של שגרה - דרך מערך הרנטגן, רופא נשים ומיילדות. אנחנו יודעים לתת רפואת חירום וגם רפואת שגרה. בעצם צה"ל נמצא כרגע בתוך בית חולים בטורקיה ומנהל אותו". חסידים, אב לחמישה, ציין כי הוא "חושב שכשיש לך גב ותמיכה, יש לזה ערך מאוד גדול - למדינה, לנו ולדגל".
ליאון פלדמן, מפקד מתחם ציוד רפואי בטירת הכרמל, הוסיף כי "בעיקרון כל מה שהבאנו לפה יכול לתת מענה רפואי לכל טיפול שקיים. אנחנו יכולים לטפל במאות פצועים שיכולים להגיע לבית החולים שייפתח. הצפי בשלב הזה אינו ידוע". לדבריו, "יש תחושת שליחות וגאווה לאומית. השארתי את אשתי בבית עם שלושה ילדים. נישקתי אותם במצח בזמן שהם ישנו ויצאתי, הם לא ידעו. הם יכולים להיות גאים בי ובצה"ל".
רועי יחידי, מפקח בריאות הצבא ביחידת הרפואה האווירית של חיל האוויר, סיפר: "אנחנו כאן בשביל לדאוג לבריאות החיילים, לאנשי המשלחת. אנחנו נמצאים מאחורי הקלעים ובודקים את נושא הפיקוח התברואי של המזון, המחנה והמים. רוב המזון שנמצא כאן הגיע איתנו מהארץ, אבל כמובן שאנחנו לא יודעים כמה זמן נישאר כאן. מתישהו נצטרך לרכוש מזון מגורמים בטורקיה ולוודא שכל מה שמגיע לכאן ראוי למאכל".
יחידי, נשוי ואב לשניים, סיפר שעבורו זו הגשמת חלום להשתתף במשלחת: "זו זכות גדולה וגאווה עצומה להיות כאן. עם זאת, יש כאב גדול - לא פשוט לראות את מה שקורה כאן. יש הרבה אהבה מהעם הטורקי שרואה אותנו ומעריך את זה מאוד".
פורסם לראשונה: 23:15, 09.02.23