מספר ההרוגים באסון רעידת האדמה ממשיך לטפס, ואחר הצהריים (יום ה') הגיע ליותר מ-19,000. בטורקיה, מוקד הרעש, נמנו עד כה 16,546 הרוגים. סוריה השכנה ספגה אף היא מכה קשה, ובה נמנו עד כה יותר מ-3,100 הרוגים. כבר כעת עקף מניין הקורבנות את אסון הרעש ב-1999, אז נהרגו בטורקיה בין 17 ל-18 אלף בני אדם, והוא הקטלני ביותר בעולם מאז אסון הרעש והצונאמי ביפן ב-2011, שגבה את חייהם של כ-20 אלף איש.
רעידת האדמה בטורקיה – עוד כותרות:
• רחוב שנעלם, גג שנותר שלם ועיר אוהלים באצטדיון | תמונות החורבן, לפני ואחרי
• מאלכ מסוריה מחפש 30 מקרוביו בין ההריסות: "אנחנו מקוללים"
• הטעויות של טורקיה: ארדואן הבטיח להילחם בעברייני בנייה, ואז נתן חנינה
• תיעוד דרמטי מחילוץ אחרי 72 שעות בין ההריסות. רבים עדיין לכודים: "הנכד שם"
האסון הכבד מגיע בתזמון בעייתי במיוחד מבחינתו של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, שבעוד שלושה חודשים בלבד יעמוד בפני בחירות לנשיאות ולפרלמנט. עוד לפני רעידת האדמה נחשבו הבחירות הללו למאתגרות ביותר עבורו ב-20 שנות שלטונו, בעקבות הפיחות המשמעותי במעמדו הציבורי, שנגרם בין השאר מההידרדרות במצב הכלכלי של טורקיה. כעת מתמודד ארדואן עם טענות למחדל בהיערכות לרעידת האדמה ועם זעם של תושבים על העיכובים בפעולות החילוץ.
הבחירות אמורות היו להיערך במקור ביוני, אבל רק בחודש שעבר הודיע ארדואן על הקדמתן בחודש, ל-14 במאי. ההחלטה להקדים את הבחירות הוסברה בכך שביוני המוני טורקים ייצאו לחופשות ולא יהיו באזור מגוריהם, אבל כעת, לאחר האסון, מאותתים בממשלת ארדואן שמועד הבחירות עשוי להשתנות מחדש. גורם טורקי רשמי אמר בצהריים לסוכנות הידיעות רויטרס כי מוקדם מדי לדבר על הבחירות בשעה שמיליוני טורקים, כ-15% מאזרחי המדינה, מושפעים מהאסון – אבל הוסיף כי רעידת האדמה יוצרת "קשיים חמורים מאוד" בקיום הבחירות במועדן המתוכנן.
ארדואן בן ה-68, נזכיר, שולט בטורקיה מאז 2003, תחילה כראש ממשלה ולאחר מכן כנשיא (תפקיד ששונה מסמלי לביצועי), ועומד בראש מפלגת "הצדק והפיתוח" האיסלאמיסטית. הוא נהנה מתמיכה אדירה של הציבור לאורך שנים ארוכות, תמיכה שהתבטאה בין היתר במוכנותם לצאת לרחובות ולהקריב עצמם כדי לסכל את ניסיון ההפיכה נגדו ב-2016.
אולם בשנים האחרונות הפופולריות של ארדואן ספגה כאמור מכה, בין היתר בשל האינפלציה החמורה שממנה סובלת טורקיה, אינפלציה שהביאה בשנה שעברה לזינוק של 85% במחירי המוצרים ושלטענת כלכלנים הוחמרה בשל טעויות במדיניותו של ארדואן. האסון הנוכחי יסב כנראה מכה נוספת לכלכלה הטורקית, ומעבר לעלויות האדירות של שיקום הנזק הוא צפוי לצמצם את הצמיחה שלה. לצד הסוגיה הכלכלית, ממשלת ארדואן ספגה גם האשמות בשחיתות, מתן הטבות ומינויים למקורבים ותגובה לקויה לאסונות טבע אחרים, כגון שריפות היער שהשתוללו בטורקיה ב-2021.
"ברבור שחור" שמשנה הכול
ארדואן מבין היטב את האתגר שנשקף לו, ולצד ניהול פעולות החילוץ מוביל גם מה שנראה כמו קמפיין תקשורתי. תוך שעות מרעידת האדמה שאירעה בלילה שבין ראשון לשני כינס מסיבת עיתונאים ראשונה, אחת מבין כמה בשלושת הימים האחרונים. אתמול הגיע לביקור ראשון בכמה ממוקדי האסון, בקרמנמרש ובהטאי, והצטלם מתחבק עם ילדים ונשים שנפגעו מהרעש. היום ביקר בעיר נוספת שניזוקה קשות, גזיאנטפ. בביקור שערך אתמול הוא הודה ב"כשלים" בתגובה הראשונית של הרשויות, אבל טען שהסיבה לכך הייתה נזקים שנגרמו לכבישים ולנמלי תעופה, והדגיש כי "אי-אפשר היה להיערך לאסון כזה". הוא גם תקף את מבקריו: "זה זמן לאחדות וסולידריות. אני לא סובל אנשים שעושים קמפיינים שליליים למטרות פוליטיות".
את הדברים השמיע שעות לאחר שמי שצפוי להתמודד מולו בבחירות לנשיאות, כמאל קיליצ'דראולו שעומד בראש איחוד של שש מפלגות אופוזיציה, האשים שארדואן "לא התכונן לרעידת אדמה" במשך כל תקופת שלטונו, וטען שהנשיא עסוק מאז הרעש בעיקר ב"יחסי ציבור". ההאשמה הזו נאמרה על רקע אזהרות המומחים לאורך השנים ולפיהן טורקיה לא ערוכה לרעידות אדמה, שכן המוני מבנים בה נבנו בניגוד לתקנות הבטיחות שנקבעו לאחר אסון הרעש של 1999. ארדואן אמנם הכיר בסכנה הגדולה של רעידות אדמה, ואחרי אחת כזו שגבתה את חייהם של 500 איש ב-2011 השווה בין רשלנות של יזמי בנייה לרצח, אבל ממשלתו היא שקידמה תוכנית שהעניקה הכשר חוקי, תמורת תשלום, לעשרות אלפי מבנים לא-חוקיים.
למרות הביקורת הנשמעת על ההתנהלות בעבר, נראה שלתגובה המיידית של השלטונות לאסון תהיה השפעה גדולה יותר על סיכוייו של ארדואן להיבחר לכהונה נוספת: אם ממשלתו לא תדע להתמודד עם האתגר של שיקום נזקי הרעש, ואם הטורקים לא יהיו שבעי רצון מהתפקוד של כוחות הסיוע – יהיו לכך כנראה השלכות על המצביעים בקלפי. מאידך, פרשנים מדגישים שתגובה מוצלחת מצד ארדואן והשלטונות עשויה דווקא לחזק את מעמדו ולשאת אותו אל עבר ניצחון נוסף. אטילה יסילדה, מחברת הייעוץ GlobalSource Partners, מגדיר בשיחה עם סוכנות רויטרס את רעידת האדמה כ"ברבור השחור" של אדרואן – אירוע בלתי צפוי ש"מאתחל מחדש" את הבחירות ושקשה להעריך את השלכותיו.
לרעידות אדמה כבר היו השלכות פוליטיות בטורקיה: זו של 1999 הובילה לכעס רב על ראש הממשלה דאז, בולנט אג'וויט מ"מפלגת העם הרפובליקנית", שנטען כי נכשל בתגובתו לאסון ההוא. מפלגתו של ארדואן הבטיחה אז התנהלות ממשלתית נכונה יותר, ועל רקע הזעם הציבורי ניצחה בבחירות של 2002. אם ברצונו למנוע גורל דומה לזה של אג'וויט, על ארדואן לוודא שהתגובה של ממשלתו לאסון לכל הפחות תיתפס כחיובית: "תגובה יעילה עשויה אפילו לחזק אותו ואת מפלגתו באמצעות יצירת תחושת סולידריות עממית תחת הנהגתו", אמר לסוכנות AFP וולפנגו פיקולו ממכון הייעוץ הבריטי Teneo. "עם זאת, ההיקף הגדול של רעידת האדמה – עשרה מחוזות נפגעו – מעמיד אתגר משמעותי בפני הממשלה".
התקשורת אוהדת: "ארדואן שולט בנרטיב"
בינתיים לא נראה שתגובת כוחות החירום אכן נתפסת כיעילה, והזעם של התושבים במוקדי האסון בדרום טורקיה הולך וגדל. בימים האחרונים נשמעו עוד ועוד עדויות על תושבים ששמעו את קולות יקיריהם שנלכדו מתחת להריסות, אבל לא יכלו לחלץ אותם ללא ציוד כבד והמתינו בחוסר אונים לכוחות החילוץ – שבוששו לבוא, וכשהגיעו כבר היה מאוחר מדי. בנוסף, מאות אלפי טורקים איבדו את בתיהם ורבים מתלוננים על היעדר סיוע בסיסי כגון מזון או מקלט.
האנליסט גונול טול, חוקר מהמכון לחקר המזרח התיכון בארה"ב – שהיה בטורקיה בזמן האסון ואיבד בו כמה מבני משפחתו – אמר כי במחוז הטאי, אחד האזורים שנפגעו יותר מכול ברעש, הכעס של התושבים מורגש היטב. "אני לא יכול לדמיין מצב שבו ארדואן לא מושפע מזה. בגלל רמת התסכול, ראיתי את זה במו עיניי. אני בטוח שתהיה לכך השפעה".
טול מאשים גם שמבצע הדיכוי הנרחב נגד מבקרי ארדואן, שהנשיא הוביל אחרי ניסיון ההפיכה הכושל ב-2016, פגע גם הוא בתגובה לאסון. לדבריו באותו דיכוי גרם ארדואן לסגירתם של ארגוני חברה אזרחית רבים, כאלו שבעבר סייעו לנפגעים באסונות טבע, כמו זה שאירע ב-1999. "20 שנה אחרי, ואנחנו לא במקום טוב יותר. ארדואן החליש לא רק את מוסדות המדינה אלא גם את החברה האזרחית בטורקיה".
יתרון מרכזי מבחינת ארדואן, כזה שלא היה לקודמיו, הוא התקשורת הטורקית שניצבת לצדו: כלי תקשורת מרכזיים נותרו "נאמנים" לו, ונמנעים מלמתוח ביקורת פומבית על התנהלות הממשלה. ערוצי טלוויזיה במדינה מדווחים מעט מאוד על הכשלים בענף הבנייה ועל בניינים שקרסו, אף שבנייתם הושלמה רק לפני שנה או אפילו חצי שנה, ואתמול גם הועלו טענות להשתקה של ביקורת מצד ניצולים בשידורי הטלוויזיה. ב-1999 המצב היה הפוך, והעיתונים תקפו בחריפות את הממשלה על התגובה שלה. "המשמעות של תקשורת פנימית אוהדת ברובה הגדול הוא שארדואן יכול לשלוט בנרטיב", ציינה דלין ואן הוטה, אנליסטית מחברת הייעוץ והמחקר EIU.