אתמול (יום שלישי) אמר שר הביטחון יואב גלנט כי ישראל נמצאת בשלב השני של המלחמה ואישר שמתווה הלחימה של צה"ל יימשך חודשים ארוכה ויכלול גם את דרום הרצועה.
עד כה פעולות צה"ל נעשו בחלק הצפוני שלה, מצפון לנחל הבשור (או נחל עזה בשמו העזתי). אותו אזור הוא בסך הכול 30 אחוז משטח הרצועה כולה, בעוד הדרום והמרכז הוא שטח גדול בהרבה מהצפון - שגם בו ישנם כוחות אויב. על פי הערכות גסות, כ-70 אחוז מהכוח הצבאי של ארגוני הטרור ברצועה נמצא בצפון, כששאר 30 האחוזים מהכוח של חמאס והג'יהאד האיסלאמי ממוקם במרכז והדרום.
צפון רצועת עזה נחשב לשטח החשוב ביותר ברצועה, כך שבעיר עזה נמצאים סמלי השלטון של חמאס - משרדים ומוסדות שלטון, משטרה ובתי משפט. מעבר לכך, חמאס בנה בצפון מערך גדול של מנהרות ומשגרים בשל הקרבה לעומק הישראלי, אך במרכז ובדרום, שעוד לא טופלו באופן שורשי, נמצאים גם כן מוסדות חשובים של חמאס, בהם מתקנים לאימוני שטח של הנוכבה וחמושים אחרים ומחסני תחמושת, שנטמנים בעיקר באזורים לא מאוכלסים.
הכותרת
כאב של לוחמים: היחידות ביקשו קב"ן ביום הראשון למלחמה
25:36
תיעודים מפעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
התמרון בחלק הדרומי יהיה הרבה יותר מורכב, מאחר שיש שם על פי הערכת הצבא כמעט מיליון פליטים שנטשו את צפון הרצועה. השר בני גנץ התייחס היום במענה לשאלת ynet לאתגר הפליטים הללו, ואמר כי לצד הסיוע ההומניטרי, ישראל תפעל כדי להתריע לאוכלוסיות במקום שאליו צה"ל ייכנס. "נשתדל להעביר אותן למקומות שבהם הן ייפגעו פחות", הבהיר.
בנוסף, על פי הערכות שונות, רוב החטופים והשבויים נמצאים באזור שאליו צה"ל עדיין לא נכנס.
למעשה, מי שמטרתו למוטט את חמאס חייב לפעול גם מחוץ לצפון הרצועה - מאחר שקיימים מעוזים של ארגון הטרור גם בדרום ובמחנות המרכז, בהם נוסיראת, אל בורייג', ורפיח, שהיא עיר גדולה מאוד. מחוז חאן יונס, ששוכן בדרום, נחשב למעוז חשוב מאוד של חמאס ומקום הולדתם של רבים מהנהגת הארגון, בהם יחיא סינוואר ומוחמד דף, שנולדו במחנה הפליטים חאן יונס, ושם עדיין גרים גם המשפחות שלהם.
לצד זאת, טיפול בציר פילדלפי בהכרח יהיה יעד חשוב במלחמה. הסיבה היא השימוש בו כציר הברחות מרכזי מסיני לרצועה. כך למעשה הגיעו חלק גדול מאמצעי הלחימה החדשים שחמאס עשה בהם בשימוש ב-7 באוקטובר.
אומנם מרכזי הכובד הפיקודיים, השולטים על הזרוע הצבאית של חמאס, שעליהם צה"ל השתלט וקרא להם אתמול "הקריה" ו"הבור" של הארגון, היו ברובע הביטחוני ליד ג'באליה, שנמצאת בצפון, אך גם בדרום הרצועה שוכנים יעדים חשובים. כרגע אין שום כוונה מבחינת צה"ל ומפקדיו למהר או ללחוץ על דוושת הגז בצפון הרצועה, והפעילות היא יסודית ונרחבת על מנת להשתלט, לטהר ולכבוש. זו הסיבה שבצה"ל מבקשים סבלנות וזמן. גורמים בצבא טוענים שההישגים עד עכשיו היו גדולים ובאופן יחסי עם מחירים נמוכים בסעיף הנפגעים והחללים, שהוא חשוב מאוד לציבור הישראלי, רק בזכות הלגיטימציה והסבלנות שניתנה לו לפעול. הייתה אפשרות לפעול בקצב מהיר יותר, אבל אז המחיר בחללים משני הצדדים היה גבוה בהרבה.
