הדרמות הבלתי נגמרות סביב המהפכה המשפטית שוב דחקו החוצה מסדר היום של הכנסת נושאים שנוגעים לחיים של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל. אתמול (רביעי), בצל הדרמה סביב בחירות נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, היו אלה הצעות דחופות לדיון בעניין האלימות והפשיעה בחברה הערבית, שבמסגרתו היה צריך להשיב לטענות נגדו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כך גם נדחו ההצעות לסדר היום בעניין הקטל בכבישים לנוכח עשרות פצועים ושני הרוגים בסוף השבוע האחרון וגם דיון דחוף על תחקיר ynet שחשף כי רשתות המזון משלימות חוסרים מכיסן של קופאיות.
אותן הצעות לסדר היום נועדו להעלות את אותם נושאים דחופים לדיון במליאה, ואלה היו אמורים לעבור לאחר מכן לטיפול בוועדות הכנסת, אך אחת אחרי השנייה הן נדחו. בעצם, החיים עצמם נדחקים הצידה, בצל ההתכתשויות סביב נציג זה או אחר בוועדה לבחירת שופטים. ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, נזכיר, נבחרה בסיוע מורדים מהקואליציה - והמליאה ננעלה מבלי שהנושאים נידונו בה. במקרה של הדיון בנושא "תחקיר הקופאיות", מדובר כבר בדחייה שנייה.
ובכלל, המהפכה המשפטית והחקיקה הפרסונלית שקידמה הקואליציה בכנס החורף הובילו לפקק חקיקה עצום שיוביל לכך שגם הכנס הנוכחי, כך מסתמן, יסתיים ללא חקיקה משמעותית בתחומים שנוגעים לחיי אזרחי מדינת ישראל. לא רק העומס הרב של חקיקה שנמצאת בהמתנה הוא זה שמשפיע, אלא גם מחלוקות בתוך הקואליציה לגבי קידום חוקים מסוימים.
כך למשל, חוק האיזוק האלקטרוני, שאחרי סאגה שלמה בכנס הקודם במרכזה עמד בן גביר, צפוי לקבל דין רציפות. המשמעות: החוק שקידמה הממשלה הקודמת ועבר בכנסת ה-24 בקריאה ראשונה, ימשיך בהליך החקיקה, אך הפעם עם שינויים שמקשיחים את התנאים שבה יורה בית המשפט על איזוק אלקטרוני לגבר אלים. רק אז הוא יובא לקריאה שנייה ושלישית.
מה שתוקע את החוק בינתיים הוא אי-ההסכמה בתוך הממשלה על המקור התקציבי לחוק, שעומד על כ-45 מיליון שקל, שבן גביר טוען שיש לחלק בין המשרדים הממשלתיים, אך אלו אומרים שאין להם אפשרות להעביר מיליונים והכספים צריכים להיות מתקציב המשרד לביטחון לאומי. בינתיים, החוק תקוע ולא מובא לוועדת שרים לחקיקה עד שיתקבלו הסכמות.
וחוק האיזוק האלקטרוני לא לבד. גם חוקים שנועדו למגר את תופעת האלימות בחברה הערבית מתקדמים בקצב איטי מאוד ומשום שהשר לביטחון לאומי לא עשה שימוש בחבילת החוקים שעליהם עבד מנכ"ל המשרד הקודם, אז לביטחון הפנים, תומר לוטן, עם השר לשעבר עמר בר-לב וסגנו יואב סגלוביץ'. בן גביר נאלץ להביא חוקים דומים מחדש, בחקיקה פרטית ולא ממשלתית, מה שלא מאפשר מתן עדיפות וזירוז של אותם חוקים.
כעת, אחרי הסערה שהתחוללה בכנסת אתמול והצהרות ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, להקפיא את השיחות בבית הנשיא עד שתכונס הוועדה לבחירת שופטים - ראש הממשלה נתניהו מחשב מסלול מחדש. יחד עם בכירי הקואליציה, נתניהו יצטרך לקבל החלטות קשות.
מצד אחד הוא צריך להתעסק בבעיות גדולות כמו המשבר ביחסים עם ארצות הברית והמגעים המתקדמים להסכם גרעין עם איראן, ומן הצד השני צריך נתניהו להתמודד עם קואליציה מפולגת, שהוא לא מצליח לשלוט בה. חברי כנסת רבים בקואליציה חשים הבוקר, אחרי ההשפלה שחוו אתמול, שעל אף שנבחרו ברוב קולות בבחירות, מי ששולט במתרחש בכנסת היא האופוזיציה. הם אומרים כי כעת נתניהו יצטרך להפגין מנהיגות ולהציג תוכנית לעתיד - גם באשר לקידומה של המהפכה המשפטית.
כזכור, מאחר שלא נבחר נציג כנסת נוסף לח"כ אלהרר, הקואליציה תצטרך להחליט על מועד חדש מטעמה לבחירות לנציג השני של הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, תוך 30 יום. בינתיים מבחינת האופוזיציה, עד שלא ייבחר נציג כנסת נוסף לוועדה, שלא כונסה כבר שנה, הם לא יגיעו לשיחות בבית הנשיא. חלקם אף לא מסתפקים בזה, ודורשים משר המשפטים יריב לוין לכנס אותה בדחיפות ברגע שבה הרכב הוועדה יתברר.
כעת על ראש הממשלה נתניהו להחליט האם הקואליציה ממשיכה לנסות לפייס את האופוזיציה, לשאוף להגיע להסכמות בבית הנשיא ולקיים מהר בחירות לנציג הקואליציה ובכך לקדם את כינוס הוועדה או בכלל ללכת לכיוון ההפוך. לאותו כיוון שאליו מכוונים גורמים רבים בקואליציה, בראשם שר המשפטים יריב לוין, והוא חקיקה חד-צדדית של חלקים רחבים במהפכה.
בראש החוקים שממתינים מעבר לפינה: חוק דרעי 2 ותיקון עילת הסבירות, ששילובם נועד להשיב את יו"ר ש"ס אריה דרעי לשולחן הממשלה. בנוסף, החוקים שעוררו סערה, וגם מחכים לקידומם הם חוק היועמ"שים וחוק המתנות שיאפשר קבלת תרומות להליך משפטי - וכמובן חוק יסוד: השפיטה, שנועד לשנות את יחסי הכוחות בוועדה לבחירת שופטים - וכבר מוכן לעלות במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אם רק נתניהו ירצה בכך.
הקולות המתונים בקואליציה לוקחים בחשבון גם את צניחת השקל מול הדולר ויתר ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית, ומאמינים כי יש להמשיך באותו מסלול שבו צעדו בשלושת החודשים האחרונים: הגעה להסכמות רחבות בבית הנשיא, גם אם המשמעות היא דחיית החקיקה למושב הכנסת הבא.