בית החולים אסף הרופא עדכן בצהריים (שני) כי מצבו של אחד הלוחמים שנפצעו אתמול בפיגוע הדריסה ליד בסיס צריפין מוסיף להיות קשה מאוד. מצבו של השני שנפצע קשה, סמל יונתן לאופמן, התייצב, ומוגדר כעת בינוני. הבוקר עדכנו בבית החולים ששני החיילים האחרים שנפצעו בפיגוע, ליד צומת ניר צבי, השתחררו לבתיהם.
"מצבו של פצוע אחד שהיה בעיקר עם חבלת בטן קשה, טוב לאחר שעבר ניתוח אתמול. הוא כרגע הועבר למחלקה להמשך השגחה במצב יציב, בהכרה מלאה", עדכן ד"ר גל פחיס, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים. "הפצוע השני עדיין נמצא באשפוז בטיפול נמרץ ומצבו עדיין אנוש. הוא נכנס הבוקר לניתוח נוסף ואנחנו עדיין נלחמים על חייו".
זירת הפיגוע בצומת ניר צבי, אתמול
(צילום: עוז מועלם, מאיר תורג'מן, תיעוד מבצעי מד"א, דוברות מד"א)
נעמי, אחותו של סמל יונתן לאופמן, שנפצע כאמור קשה בפיגוע ומצבו מוגדר כעת בינוני, סיפרה ל-ynet על אודות התמודדותו של אחיה - שלדבריה התחיל לאחרונה תהליך של שיקום הנפש לאחר שאיבד חמישה מחבריו שנפלו באסון פיצוץ המבנה הממולכד ברפיח ב-11 ביוני: רס"ן טל פשבילסקי (שאולוב), סמ"ר איתן קרלסברון, סמל אלמוג שלום, סמל יאיר לוין וסמל יאיר רויטמן.
"לאחי היה קודם כל חשוב להזכיר את החברים שלו שנפלו", היא סיפרה. "אני מגלה בתוך התקופה הלא פשוטה הזו כמה חוזקות יש באחי. כמה ערכים טובים, אופטימיות ואהבה. הוא עבר חתיכת דרך, ילד בן 19 וחצי. זה התחיל בעזה - אחי משרת כחובש קרבי בסיירת גבעתי, ובמסגרת תפקידו הוא היה חלק מהתקרית. הוא הגיע אתמול מירושלים למפגש שני במרכז תעצומות חיילים כדי לעזור לעצמו".
לדבריה, "אחי מאוד דאג לצוות שלו בזמן שהיה בבית. היה לו חשוב ללכת ולבקר את חבריו הפצועים ואת בני המשפחות של החברים. משהו בחיוך של אחי היה אחר לאחר אותם ביקורים, כי הוא בעיקר מאוד שמח לראות אותם. אתמול בבוקר, כמו גם במפגש הראשון, היה חשוב לי לשלוח לו הודעה ולוודא שהוא בדרך חזרה הביתה. הוא חיכה לאוטובוס ושם זה פגש אותו שוב".
"במהלך השבועות האלה היה לו קשה", היא הוסיפה על מצבו הנפשי של אחיה יונתן. "הוא עוד לא הספיק להתאבל על החברים שלו, והנה זה פגש אותו במקום שהוא לא ציפה לזה. כלומר, לא בעזה. זה אבסורד. הוא ביקש ממני ומכולם למסור שהוא שמח שהוא כאן ושהוא חי. לאחי יש פלאשבקים והוא זוכר שהוא ראה רכב לבן, אבל עדיין לא זוכר יותר מידי. הוא נכנס לניתוח מיד לאחר שהגיע וטיפלו בו כאן באסף הרופא בצורה מדהימה. הצילו לאחי הקטן את החיים. הצוות של הרופאים יחד עם החוזקות של אחי הקטן עשו את העבודה. עכשיו מצבו לאט לאט משתפר, לפי מה שהבנו הוא יצא מכלל סכנה. זה נס שני בחודש.
"יש את השמחה ואת התודה, ויש עוד רגשות, אבל אנחנו שמים אותם בצד ומתרכזים בחיים ובהחלמה שלו. הוא אמר לאמא לפני כמה ימים שזה מבאס שהרבה פעמים כשהנפש נפצעת אז אתה שקוף ולא רואים שזו פציעה לכל דבר, ויש בזה משהו. לצערי, המוח האנושי הרבה פעמים צריך לראות את הפצעים ויזואלית כדי להכיר בפצע ובכאב, כדי להאמין שמשהו לא בסדר ולא תקין. אתמול הוא פקח עיניים, והוא יהיה בסדר. היה לו חשוב מאוד מהר להבין האם המחבל נהרג. הבנתי שהוא ראה את הפנים שלו".
נעמי סיפרה כי מצבו של אחיה ממשיך כאמור להשתפר. "כרגע הוא עם לא מעט משככי כאבים, והוא הציע למנהלת בית החולים לשתות איתו וודקה", היא התלוצצה. "אבא שלו התקשר אליו אחרי שהוא שמע שהיה פיגוע באזור, ולמרות הפציעה ולמרות שהיה במצב קשה - הוא ענה לאבא שלו. הוא לחש לו שמטפלים בו ושהוא בדרך לבית החולים. זה מאוד מאפיין את אחי הקטן, חשוב לו שנדאג כמה שפחות. חשוב לי להגיד שאיפשהו קשה להחזיק באופטימיות כרגע, וזה למרות שאני בן אדם מאוד אופטימי, אבל זה בסדר לפעמים להיות לא בסדר, והאופטימיות פה".
שלושה לוחמי מג"ב במילואים, שהיו במשימת ביטחון שוטף באזור לוד, הם שחיסלו אתמול את המחבל, תושב מזרח ירושלים. "נסענו ברכב וקצת לפני צומת ניר צבי שמעתי בום", סיפר אחד הלוחמים. "הסתכלתי שמאלה וראיתי בתחנת האוטובוס רכב עם חייל ששכוב מתחתיו. באותו הרגע הסתובבתי, ונסעתי לשם מהר. פרקנו מהרכב, הלכנו לחלק האחורי שלו ודרכנו את הנשקים. שוטר נוסף הצטרף אלינו באותו שלב.
"שמעתי ירייה, והגבתי בירי גם. היו עוד כמה יריות, ואז אמרתי לכולם לעצור. רציתי לראות שהבחור נוטרל כדי שנוכל לטפל בחייל. הורדנו את הנשקים, ואז שברתי את החלון וראיתי שהמחבל מת".
