"לו אני ביבי אני מוטרד מאוד בעיקר ממה שהחשוד המרכזי יודע כי הוא יפתח עליהם, זה ברור", כך אמר בשיחה עם ynet גורם ממשלתי שההיה מיודד ועבד מקרוב עם החשוד המרכזי בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים. "הם מתנערים ממנו עכשיו – אבל זה יתהפך עליהם. ראש הממשלה מרחיק מעצמו לכלוך כי בתפיסה שלו הוא השליט וכדי לשמור על שלטונו ניתן להקריב הכול – כולל איזה עוזר שנשלח למשימות מיוחדות. מותר לשקר למען שמירת השלטון. מותר לזרוק עוזר מתחת לגלגלים".
הגורם אמר כי לא הופתע מכך שלשכת רה"מ וסביבת נתניהו התנערו לחלוטין מהחשוד המרכזי, טענו כי לא היה עובד הלשכה וכלל לא היה קרוב לנתניהו. לפי העדויות שהגיעו ל-ynet אותו חשוד החל לעבוד בלשכת רה"מ מיד אחרי פרוץ המלחמה ועוד לפני שהעסקתו הוסדרה הוא החל לתדרך כתבים צבאיים מטעם ראש הממשלה.
בחודשים הראשונים הוא עבד על תקן דובר במשרד מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, אך קיימות עדויות לכך שהחשוד תדרך כתבים צבאיים כבר ב-12 באוקטובר – 5 ימים בלבד אחרי 7 באוקטובר ושישה ימים לפני שהעסקתו הרשמית בלשכת המנכ"ל החלה ב-18 באוקטובר.
רשמית הוא הפסיק לעבוד במשרד רה"מ ב-1 באפריל, אך לפי כל העדויות החשוד המשיך לעבוד בלשכה, היה צמוד לנתניהו, טס איתו במסוקים צבאיים, נסע איתו בשיירות המאובטחות, ליווה אותו לביקורים בבור בקריה ולבסיסים מסווגים של צה"ל, כולל של יחידה 8200. הוא השתתף בדיונים סודיים, נחשף לחומרים סודיים ותדרך כתבים בשמו ומטעמו של נתניהו. בשלב מסוים הוא אף נשלח לגרמניה בשליחות נתניהו ונבחן החשד שבנסיעה הזאת המשימה שלו הייתה להפיץ את "מסמכי סינוואר".
שר התרבות מיקי זוהר נשאל הערב ב"פגוש את העיתונות" על הפרשה, ואמר כי ממה שהוא יודע "יש בחור שהסתובב בלשכת רה״מ שהיה קודם לכן דובר של מנכ״ל רה״מ, אז הגיוני שהוא גם מכיר את אנשי רה"מ, אז יצא לו אולי להסתובב בסביבה". זוהר אמר כי החשוד "לא הועסק בלשכה והוא לא קיבל ממנה שכר. אין לי מושג אם הוא עבד עבור נתניהו או לא, דבר אחד בטוח, לנתניהו אין קשר להדלפת המסמך".
בדומה למסרים שיצאו מלשכת נתניהו, הוא ביקר את גורמי אכיפת החוק על כך שחוקרים דווקא את הפרשה הזו "שלא גרמה נזק", ואמר כי הוא "קורא לרונן בר 'צאו לחקירה על מאות ההדלפות מתחילת המלחמה' מהצד השני אחרת זו אכיפה בררנית".
לדבריו, "לאורך המלחמה היו עשרות אם לא מאות הדלפות, אני הייתי לומד על המצב הביטחוני של ישראל דרך התקשורת ולא דרך הסקירות הביטחוניות שקיבלתי כשר בממשלה. בסקירות הביטחוניות הייתי אומר לאחד המפקדים שעומד ומעביר לנו אותן, 'עזוב אותך, אנחנו שמענו הכול בתקשורת'". הוא הוסיף כי ראש הממשלה היה מתריע על כך, "אבל דווקא הדבר הזה הפך לחזות הכול", וכי העיסוק דווקא בפרשה הזו הוא רדיפה אישית נגד נתניהו.
כאמור, הקו של לשכת רה"מ הוא להתנער מהחשוד המרכזי, לטעון שפעל על דעת עצמו וכראייה לא קיבל שכר ממשרד רה"מ החל מ-1 באפריל וכן לטעון שמדובר באכיפה בררנית ולהציג את הפרשה כעוד ניסיון רדיפה נגד נתניהו.
אם יורשעו העצורים - דובר בלשכה ומספר חשודים נוספים - בחשדות המיוחסים להם, אומר גורם בכיר הבקיא בפרטים, הם צפויים לבלות הרבה מאוד זמן בכלא, בעבירות שעונש המאסר על חלקן הוא 15 שנים.
לשכת רה"מ: "מגוחך לומר שהמידע גרם נזק למו"מ"
לשכת רה"מ מסרה בתגובה חדשה הערב כי "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת רה"מ מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים. ובכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא ומתן לשחרור החטופים, או לביטחון ישראל
"להיפך", אמרו בלשכה, "המסמך רק סייע למאמץ להחזרת החטופים, ובוודאי שלא פגע בו. המסמך והכתבה חשפו את שיטות חמאס להפעלת לחץ פסיכולוגי מבית ומבחוץ על הממשלה והציבור הישראלי בהאשמת ישראל בכישלון השיחות לשחרור החטופים. זאת בשעה שכולם יודעים, כפי שאושר שוב ושוב על-ידי בכירים אמריקנים, כי חמאס הוא זה שמונע את ביצוע העסקה".
גם בלשכת רה"מ רמזו לאכיפה בררנית, וטענו כי "מאז תחילת המלחמה ועד היום אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים; הדלפת הסרטון המבושל נגד חיילינו בשדה תימן, וההדלפה של ח"כ גלעד קריב מתוך ועדת החוץ והביטחון. תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".
"הניסיונות של הלשכה מזלזלים באזרחי ישראל"
בתוך כך, חברי האופוזיציה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת הגישו הערב ליו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, בקשה לדיון דחוף בעניין דליפת המידע המסווג מצה"ל. בגלל שיותר משליש מחברי הוועדה חתומים על המכתב, לפי תקנון הכנסת היו"ר מחויב להיענות לבקשה ולקיים דיון בנושא.
במכתב ששיגר ח"כ מאיר כהן מיש עתיד ועליו חתומים ח"כ גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי, ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו והח"כים רם בן ברק, ח"כ אלעזר שטרן ועידן רול מיש עתיד צוין כי "מדובר בפרשה חמורה, ובאופן שבו ראש הממשלה וסביבתו משפיעים על דעת הקהל בישראל, תוך התעלמות מוחלטת מביטחון ישראל". ח"כ כהן פנה כבר לפני חודש וחצי לאדלשטיין בעניין החשדות שעלו להדלפות של מידע ביטחוני מסווג מתוך לשכת רה"מ, אך בקשתו לא נענתה על אף שאסף את מינימום מספר החתימות הדרוש לקיום דיון.
"ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נושאת באחריות לפיקוח ובקרה על כל נושאי הביטחון הלאומי, לרבות פיקוח על פעולתה של מערכת הביטחון והבטחת התנהלותה התקינה והחוקית", צוין במכתב. "תפקידה לוודא כי מדיניות הביטחון נשמרת בהתאם לאינטרסים הלאומיים של המדינה וכי אין כשלים העלולים לפגוע בביטחון האזרחי".
לכן, מבקשים חברי הוועדה מהאופוזיציה לקיים דיון חסוי בנושא "נוכח הרגישות הרבה של המידע שנחשף והאפשרות לפגיעה חמורה בביטחון המדינה״, כלשונם, זאת מתוך כוונה "להבטיח כי כל ההשלכות האפשריות ייבחנו לעומקן ויינקטו הצעדים המתאימים למניעת מקרים דומים בעתיד".
בסיום המכתב כתב ח"כ כהן כי "ההתעסקות הבלתי פוסקת של לשכת רה"מ בשעת מלחמה, והניסיון למנוע כל קשר בין ההדלפות לראש הממשלה, היא חסרת אחריות ומזלזלת באזרחי ישראל. לצערי, התנערות מאחריות הפכה לדבר שבשגרה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיע הערב לכיכר החטופים וטען כי מטרת ההדלפות הייתה לטרפד את עסקת החטופים. "אני רוצה להזכיר שמטרת ההדלפות המזויפות והמסולפות שיצאו מלשכת רה"מ, מחדרו של ראש הממשלה, הייתה לטרפד את עסקת החטופים, להסית נגד משפחות החטופים ולהטעות את הציבור לגבי מטרות המלחמה, בזמן שהלוחמים שלנו נהרגים ונפצעים והחטופים והחטופות מתים במנהרות", אמר. "מדובר בחשדות החמורים ביותר לפגיעה בביטחון ישראל בזמן מלחמה, בדרגים הגבוהים ביותר. הניסיון למרוח ולטייח את חקירת השב"כ כבר החל. אנחנו לא ניתן לזה לקרות".
כזכור, הדובר שעבד עם לשכת ראש הממשלה, ועצור במסגרת פרשת הדלפת המסמכים שמסעירה את לשכתו של נתניהו, חשוד שהעביר לעיתון "בילד" הגרמני ולכתבים ישראלים מסמכים סודיים. החקירה שמתנהלת בימים אלו נדרשת לבחון האם בהדלפת החומרים על-ידי החשודים יש נזק ביטחוני ממשי, או אף חשש לחשיפת מקורות ושיטות של מערכת הביטחון. דבר נוסף שנבחן בחקירה הוא מי אישר את הדלפת המסמכים המסווגים, האם החשודים פעלו על דעת עצמם או שמא קיבלו הנחיות מגורמים בכירים יותר.
