האחד שימש מפכ"ל במשך שלוש שנים, עד סוף 2018. השני סיים בתחילת החודש קדנציה בת שש שנים כיועץ המשפטי לממשלה. כעת הם שוב בעין הסערה, בפרשת הריגול המשטרתי. בשיחות עם מקורביהם שנחשפו אתמול (יום ג') והיום ב-ynet, הציגו רב-ניצב בדימוס רוני אלשיך והיועמ"ש היוצא אביחי מנדלבליט את גרסאותיהם לטענות על הריגול המשטרתי שנחשפו בשבועות האחרונים ב"כלכליסט".
אחרי התחקיר הראשוני אמר אלשיך למקורביו כי "המערכות נבנו כך שאי אפשר לתחמן אותן. אם אני רוצה לפקח על איש ציבור, אני צריך ללכת ליועמ"ש ולאשר אצלו את הבקשה שאגיש לשופט בשביל הצו. הוא יכול לבלום את המהלך עוד לפני שאני מגיע בכלל לבקש צו מהשופט".
מנגד אמר מנדלבליט בשיחות סגורות כי "יש סבב גדול מאוד לפני שזה מגיע אליי. יועמ"ש לא מתעסק בחקירות, למעט של שרים, חברי כנסת, ראש ממשלה, נשיא ושופטים. הגיוני שאם הייתה חקירה נגד מנכ"לית משרד המשפטים זה היה מגיע אליי. אבל לא הייתה שום חקירה עליה, מעולם".
(צילום: משי בן עמי)
המפכ"ל לשעבר אמר כי "אין מצב שמישהו יכול לעשות איזושהי פעולה בלי אישור. פותחים צו, כל הלוגים (תיעוד הפעולות, א"ש) נשמרים: מי השתמש בזה, מה ההרשאות שלו? רק במקרה של סכנת חיים, כמו רוצחים או מישהו שאנחנו במרדף אחריו, אפשר לומר לשופט בדיעבד שהייתה סכנת חיים ושהותקן פיקוח (האזנה)".
לעומתו מנדלבליט אמר למקורביו כי ייתכן שבמשטרה פעלו אנשי טכנולוגיה ש"השתוללו", כלשונו. "אם מישהו רימה ועקף את כל המערכות, ואפשר לעשות את זה, אז צריך לדאוג. עכשיו השאלה היא מי השתולל במשטרה. האם זה היה קצין, או שזו יחידה שלמה? אני מאוד מאוד חושש שמישהו פה איבד את הברקסים, וצריך לתפוס אותו. בכל מקרה, אין מצב שאני אישרתי מישהו מהשמות האלה שהיו שם אי פעם".
אלשיך לא נשמע כמי שחושש מלהשתמש בכלי הריגול. "מידע זה כוח. הכלים האלה הובילו לפענוח של מקרי רצח, והדו"חות האלה הולכים ליועץ המשפטי לממשלה שצוותו עורך את הביקורת", אמר כשהוא שוב מפנה את האצבע לעבר מנדלבליט. "כדי לתפוס פדופילים ורוצחים צריך מערכות טכנולוגיות מתוחכמות. גם המשטרה בגרמניה, בהולנד וצרפת משתמשת בכלים כאלה נגד אזרחים. מה, כשרוצים לתפוס ראש ארגון פשיעה שמכיר את כל הטכנולוגיות, הולכים לקו הטלפון של בזק?".
מנדלבליט, מנגד, אמר כי מדיניותו במהלך כהונתו הייתה לצמצם עד כמה שניתן באישורים להאזנות סתר: "בחקירות, מה שהגיע אליי, אני הייתי מאוד קמצן במתן אישורים להאזנות סתר. מתי יש חקירה משטרתית על הדלפה? אני לא עשיתי כמעט אף פעם חקירה כזאת, ואם הייתי עושה זה על אירוע ביטחוני חמור ביותר".
פרופ' גד ברזילי: "לתקן את חוק האזנות סתר"
(צילום: שחר גולדשטיין)
היועמ"ש היוצא הוסיף כי הוא תומך בצורך לבדוק אם היו מעקבים או האזנות לא חוקיים שבוצעו על ידי גורמי משטרה, אולם הביע הסתייגות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית - כפי שדרשו פוליטיקאים, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה: "אפשר לפרק פה את כל העסק, להרוס את המדינה והכול יהיה טוב. ימשיכו פה עם עוד ועדה ועוד ועדה, ונראה כמה משטרות נמצא, וכמה פרקליטויות נמצא וכמה יועצים נמצא. צריך לעשות בדיקה, אבל מה זו האמירה הזו שאני צריך להסביר את מה שקרה במשטרה?".
אתמול דן ראש הממשלה נפתלי בנט עם שר המשפטים גדעון סער, השר לביטחון פנים עמר בר-לב והיועמ"שית החדשה גלי בהרב-מיארה בטענות לריגול של המשטרה אחר אזרחים ללא צווי בית משפט. בתום הדיון נמסר מלשכת בנט כי הוחלט להקים צוות בהשתתפות שב"כ והמוסד שיבדוק את ממצאי תחקיר "הריגול המשטרתי" - לפני שתתקבל החלטה על הקמת ועדת חקירה זו או אחרת.
בר-לב טען אמש כי בדיקה משטרתית העלתה כי מתוך 26 השמות שהופיעו בתחקיר כלכליסט, רק שלושה "התבררו כנכונים" ואכן עקבו אחריהם באמצעות תוכנת NSO. ואולם, יש לזכור כי עם פרסום החשיפה במשטרה טענו כי היא לא נכונה כלל.
