"במקרה שיהיה מידע על כוח חיזבאללה המאיים על אזרחי או חיילי ישראל, נשמרת לנו זכות התגובה המקדימה", הבהיר ראש הממשלה אהוד אולמרט ב-13 באוגוסט 2006, לאחר שהממשלה אישרה את הפסקת האש בדרום לבנון בהתאם להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם. גם אז, כמו היום, כל שרי הממשלה הצביעו בעד, למעט אחד.
"ההחלטה הזאת טובה לישראל והתוצאה מקובלת על עם ישראל", סיכמה שרת החוץ ציפי לבני במסיבת עיתונאים שכינסה מיד לאחר ההצבעה. שלושה ימים לאחר מכן הוסיפה, בפגישה עם מזכ"ל האו"ם בניו יורק, שההסכם למעשה כבר הופר, מאחר שחיזבאללה לא שחרר את החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב. שלוש שנים חלפו, ואפילו במועצת הביטחון של האו"ם הכירו בכך שחיזבאללה מפר את ההחלטה שהביאה לסיומה של מלחמת לבנון השנייה.
מי שהתנגד ב-2006 להפסקת האש היה ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד, חבר הכנסת בנימין נתניהו. 18 שנים לפני שסגר הסכם ברוח דומה, הזהיר נתניהו שהחלטה 1701 מסוכנת וטען שאסור להיענות לה. בשנת 2014 הוא אמר כי "עד היום מתגאה ציפי לבני, משום מה, בקבלת החלטה 1701 של האו"ם ש'בזכותה' נכנסו עשרות אלפי טילים ורקטות ללבנון". ואולם, הוא "שכח" להזכיר שההתעצמות המסוכנת של חיזבאללה התרחשה תחת המשמרת שלו, וכך גם ההחלטה שלא לסכלה. מאז מונה לתפקיד, ובמיוחד בשנים שקדמו למלחמה, ניהל נתניהו מאמצים אדירים לקנות שקט - כשהשיא היה בהבלגה על האוהלים שהציב חיזבאללה בשטח ישראל, הפיגוע בצומת מגידו והניסיון לחסל את השר לשעבר משה (בוגי) יעלון.
ההרס בשתולה וזרעית אחרי הפסקת האש עם לבנון
(צילום: אביהו שפירא)
20 צפייה בגלריה
"נתנו לנו לנסוע בכבישים ולישון פה עם הילדים, בידיעה שיש תוכנית מטורפת כזו". מנרה
(צילום: אפי שריר)
בחסות השקט המדומה, חיזבאללה הקים תשתית צבאית חדשה במקום זו שנפגעה במלחמת לבנון השנייה, והפך לארגון הלא-צבאי החמוש ביותר בעולם - עם ארסנל משודרג של כטב"מים וטילים. הוא עשה זאת מדרום ומצפון לליטני, תוך שהוא מתגאה בתוכנית ל"כיבוש הגליל", אל מול עיניהם הפקוחות של לוחמי צה"ל ותושבי היישובים הסמוכים לגבול. בשנת 2018 יצא צה"ל למבצע "מגן צפוני" שבו חשף את מנהרות התקיפה חוצות הגדר שהקים חיזבאללה, אך גם אז נמנע מלפגוע בתשתיות שבתוך שטח לבנון - מטרים ספורים מהגבול. אלה נחשפו לציבור במלואן רק בחודשיים האחרונים, עם כניסת צה"ל לדרום לבנון, תמרון ששם קץ לשקט הקטלני שהמית אסון על עשרות יישובים שהפכו לערי רפאים
כפר אחר כפר, שיח אחר שיח, חשפו הכוחות שתמרנו בדרום לבנון את המערך ההתקפי האדיר שבנו כוחות רדואן בחסות הצמחייה העבותה בדרום לבנון. מטרים ספורים מהיישובים הישראליים, בעשרות עמדות שונות וגם בבתים, הוסלקו אמצעי לחימה, אפודים מצוידים, כלי נשק ומשגרים שתכליתם אחת: פלישה לגליל, וטבח בתושביו. ישראל ידעה, חתרה לשקט, ולא פעלה. אם מחבלי רדואן היו מקבלים פקודה להצטרף לחמאס אחרי 7 באוקטובר 2023, התוצאה הייתה עלולה להיות אסון גדול עשרות מונים מזה שאירע בפועל - שבעצמו היה האסון הגדול ביותר בתולדות ישראל.
השבוע, 18 שנים לאחר אותה החלטה במועצת הביטחון, שוב בחרה ישראל בהפסקת אש, הפעם אחרי הישגים משמעותיים שכללו את חיסול רוב צמרת חיזבאללה וסיכול התשתיות שבנה לאורך הגבול. ואולם, ארגון הטרור עצמו לא חוסל, ובהנחה שזה לא יקרה מבפנים - ישראל תצטרך לפעול נגדו בשיטתיות או להשלים עם התעצמותו המחודשת, כפי שעשתה אחרי כל סבב לחימה מול חמאס ברצועת עזה לפני 7 באוקטובר.
"כל קו ההגנה של צה"ל היה מופקר"
בבוקר 7 באוקטובר 2023, בשעה שרקד עם חבריו לרגל חג שמחת תורה, הגיעה נורית, אשתו של ראש מועצת שלומי גבי נעמן, בריצה אל בית הכנסת - ובידה הטלפון של בעלה. הוא היה מופתע לראות אותה מחללת את החג, והיא הסבירה לו שפיקוד הצפון מחפש אותו בדחיפות. "כשהבנתי מה קורה בדרום, דרשתי מיד שישלחו חיילים בדחיפות לשלומי", הוא אומר. "דיברתי עם מפקד החטיבה ומפקד האוגדה, אבל הלוחמים הגיעו לכאן אחרי שמונה שעות. היינו מופקרים. התברר לי שהוציאו אותם לחופש".
נעמן, שהיה ראש מועצה גם ב-2006, אומר כי "מה שקרה ב-7 באוקטובר זעזע את כולנו, וכעת כשהמלחמה מסתיימת זה מכניס אותנו לחששות ומחשבות. אי אפשר להתנתק מזה, גם אם רוצים. אני מקווה שצה"ל יוכיח לנו שאין יותר חשש לחדירת מחבלים, בין אם במנהרות, במצנחים או בכל דרך אחרת. המשימה של הצבא היא להחזיר את האמון ולשכנע אותנו שאנחנו שבים הביתה בבטחה".
במשך שנים התריע נעמן, כמו רבים בהנהגות היישובים והרשויות בגבול לבנון, מפני התעצמות חיזבאללה. אך גם אם כל אלו לא יודו בכך, לרוב הם ביכרו את השקט והעדיפו לפתח את התיירות ואת היישובים מאשר להיכנס לעוד מערכה צבאית שאחריתה לעולם לא ידועה מראש. "הדבר שהכי מטריד אותי הוא שהסיסמה של פיקוד הצפון - 'המטרה: ביטחון ליישובים' - לא התקיימה אפילו ביסודות שלה", אומר נעמן. "למשל בנושא המנהרות, שלגביהן התרענו במשך שנים. לא ידעו לומר לנו בשום שלב שאין מנהרות לכיוון שלומי, והשאירו אותנו בעלטה של מידע החיוני לקיומנו".
היום כבר מתקשה נעמן להאמין שאכן אין מנהרות חודרות לישראל, על אף שהרמטכ"ל עצמו אמר לו שככל הידוע אין כאלה. נעמן מסביר גם עד כמה המומים היו התושבים אל מול גילוי המערך ההתקפי האדיר שהיה מוכן לפעולה מטרים ספורים מהם מעבר לגדר, בחסות יוניפי"ל וצבא לבנון שהיו אמורים לאכוף את החלטה 1701, ובזמן שישראל עמדה מנגד. "אם בצה"ל ידעו על כל זה - זה חמור מאוד", מסביר, "ואם לא ידעו - זה עוד יותר חמור". לדבריו, "הדברים האלה צריכים להדהד בכל מקום. בפיקוד הצפון, אצל שר הביטחון החדש ואצל הרמטכ"ל. אמרתי לו שהוא צריך לדאוג לביטחוננו כדי שלעולם לא יהיה שוב כדבר הזה".
לאורך השנים האחרונות, חיזבאללה בחן שוב ושב את הפתיל של ישראל, שדגלה באסטרטגיית המב"ם - המערכה שבין המלחמות - שבפועל נועדה לדחות את המלחמה הבלתי-נמנעת עד אין קץ. אל מול "המשוואות" של נסראללה, נתניהו נמנע מליזום מהלך נרחב, ודגל במדיניות שבה ישראל תוקפת בסוריה - אך לא פוגעת בפעילי חיזבאללה, ולא תוקפת בלבנון. גם כשהתחלף ראש הממשלה לזמן קצר, המדיניות לא השתנתה מהותית. ההערכה הייתה שאם חיזבאללה יחליט לתקוף, לצה"ל תהיה התרעה מודיעינית שלושה ימים קודם לכן, לכל הפחות; ב-7 באוקטובר 2023 התברר עד כמה מדובר היה בסיכון לא-מחושב.
באוגוסט 2021 לקח חיזבאללה אחריות על ירי רקטות לישראל, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה (בשנים ואף בימים שלפני כן, ארגונים אחרים לקחו אחריות על ירי לישראל, באישור חיזבאללה). הוא נענה בגל תקיפות של צה"ל, אך בכירי הצבא הודו כבר אז כי "אין לנו עניין להסלים או להגיע למלחמה, אבל גם לא נהפוך את הגבול לקו עימות". לפי פרסומים שונים, ארה"ב לחצה אז על ראש הממשלה נפתלי בנט שלא להגיב באופן לא-פרופורציונלי ולהביא לפתיחת מלחמה, וכך אכן היה. "כל הצדדים לא רוצים מלחמה, בטח לא באמצע הקיץ", הוסיפו אז בכירי הצבא. "אך מצד שני, לא נרצה להמשיך במשוואה הזאת". חצי שנה קודם לכן, תחת נתניהו, העריך אמ"ן כי חיזבאללה ייזום "הסלמות מוגבלות" - ולא נעשה דבר.
"כל קו ההגנה של צה"ל היה מופקר", מאשים נעמן. "ב-2020, שנה שלפני הירי הזה, נכנסו שני סודנים לשלומי דרך הגדרות. החיפושים נמשכו לילה ויום עד שמצאו אותם בצינור ניקוז בפינה ביער. אלו אנשים שבאו לחפש אוכל, או שנשלחו לבדוק עירנות ועד כמה הגבול חדיר. זו הייתה הפקרות. עכשיו יצטרכו לספק לנו קו הגנה שאין בו יותר תירוצים של 'יהיה בסדר, ואם יקרה משהו נהיה בשטח'. מי שחושב כך, סופו שתושבי ישראל ייפגעו".
מה תכנן צה"ל
התוכנית של חיזבאללה, כאמור, כלל לא הייתה סודית. רון בן ישי, הפרשן הצבאי של ynet, כתב בשלהי 2015 כי "אף שהיא שקועה עמוק בבוץ הסורי, ולמרות אינטרס חזק להימנע מעימות עם ישראל, זה יותר משנה שהנהגת חיזבאללה מתכוננת למלחמת לבנון השלישית כאילו היא עומדת לפרוץ מחר. זה נובע בעיקר מהחלטה על שינוי אסטרטגיה כלפי ישראל שקיבלו נסראללה ואנשי כוח קודס האיראנים לפני כשנה".
בן ישי הצביע על שלושה אתגרים מרכזיים שאיתם צה"ל יצטרך להתמודד: "ירי תלול מסלול כבד ומדויק מבעבר. כוחות מיוחדים של חיזבאללה שינסו לחצות את הגבול לשטח ישראל במטרה לכבוש יישובים, לחטוף בני ערובה ולחסום עורקי תחבורה ראשיים בצפון. וירי אינטנסיבי של פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, במטרה לבצע הרג והרס המוניים ביישובים הישראליים צמודי הגדר (פחות מקילומטר מהגבול) וסמוכי הגדר שלא נכבשו". בן ישי ציין כי בחיזבאללה "מתכוונים לנצל זאת כדי להעצים את מספר האבידות בקרב האזרחים, ולגרום לנטישת יישובים ולדה-מורליזציה".
כמה חודשים לאחר שכתב רון בן ישי את המאמר שלו, אישרו גורמים בכירים בצה"ל כי "חיזבאללה הפך את רוב 200 כפריו השיעיים בדרום לבנון למוצבים גדולים. הם משקיעים יותר בדיוק הרקטות ובגודל ראשי הקרב, והולכים יותר ללחימה תת-קרקעית ולהעברת המלחמה לשטחנו".
ואולם, הבהירו בצה"ל, "יש לנו ידע ויכולת לפגוע בחיזבאללה. הכפרים הללו ייפגעו ויובילו לפליטים רבים". שנה לאחר מכן, בספטמבר 2017, המשיכו בצה"ל בהיערכות לקראת המלחמה ויצאו ל"תרגיל מלחמה ענק – הגדול זה 19 שנים". עשרות אלפי אנשי צבא, כולל חיילי מילואים, מכמה אוגדות ועשרות חטיבות השתתפו בו. הם נערכו לתרחיש הגרוע ביותר שציפו לו אז: פלישה של עשרות מחבלי רדואן לשטח הישראלי, וחדירה לאחד היישובים סמוכי הגבול.
בן ישי מסביר היום כי אי-הפעולה של צה"ל נובע מהרתעה הדדית שנוצרה בין חיזבאללה לישראל; נסראללה, בהסתמך על ההרתעה האסטרטגית הזו, צבר ביטחון עצמי, יצר את ה"משוואות" וגיבש את תוכנית "כיבוש הגליל". צה"ל ידע שהתוכנית נכנסה לשלבים מעשיים מואצים של אימונים ושכוח רדואן מכין תשתיות סמוך לגבול, אחרי שחזר עתיר ניסיון וביטחון ממלחמת האזרחים בסוריה. אבל צה"ל, כנראה בהנחיית הדרג המדיני, נערך בשטח להגנה. הרעיון היה להכיל את ההכנות ואת הנוכחות של חיזבאללה (בכסות של "שומרי הסביבה") סמוך לגבול, אבל "לעצב" את השטח באמצעות מצוקים מלאכותיים, חומה, גדרות ואמצעי תצפית שיקשו על כוח רדואן להסתער לתוך שטחנו.
כך, הוכנו בצד הישראלי מוצבים ומערכי הגנה חפורים מוכנים לתפיסה על-ידי שלוש אוגדות, שיגויסו בהתרעה קצרה ויגיעו במהירות לשטח. בנוסף, הוכנו תוכניות וצירי תנועה מיוחדים לפינוי אוכלוסייה אזרחית מהישובים הסמוכים לגדר, וחיל האוויר הכין - על בסיס מידע ומיזמים של קהילת המודיעין - את מהלומות האש. הכול אמור היה לעבוד יחד, אבל הבעיה הגדולה הייתה שהתוכנית התבססה על ההנחה שתהיה התרעה מודיעינית לפני שחיזבאללה יתקוף. האמת היא, שב-7 באוקטובר כוחות המילואים באמת התגייסו במהירות שיא והתייצבו על הגבול תוך 36 שעות, אבל אם נסראללה היה תוקף במקביל לחמאס ב-7 באוקטובר - זה לא היה עוזר. בן ישי מציין כי היו בצה"ל קצינים שהזהירו שתוכנית המגננה עלולה לא לעבוד, ודרשו התקפה ישראלית יזומה על חיזבאללה ותשתיות לבנון. הדרג המדיני פסל את הרעיון.
ראש המועצה שהתפכח
היבט נוסף של המחדל הוא פארסת המנהרות. תושבי הצפון התלוננו שוב ושבו על רעשי חפירות, כשמנגד צה"ל - עד למבצע "מגן צפוני" - סירב לאשר שישנן מנהרות של חיזבאללה בשטח ישראל. מירה איילון מכפר יובל התריעה אז ב-2014 כי "זה קורה בשנה האחרונה, ואני מרגישה את זה בעיקר באזורים של הבית שנמצאים על עמודים". בינואר 2024, היא ובנה שחר נרצחו מירי טיל נ"ט מדויק שנורה לעבר ביתם בזמן שאכלו ארוחת צהריים.
סיור עצוב במטולה, החודש
(צילום: יאיר קראוס)
בריאיון ל-ynet אז, זמן קצר אחרי מבצע "צוק איתן" שבו נחשפו המנהרות שחדרו לישראל מרצועת עזה, הסבירה איילון כי היא מרגישה זרמים כשהיא הולכת יחפה: "בהתחלה חשבתי שמדובר בסוג של רעידת אדמה, אבל בעקבות החשיפה של המנהרות בדרום יש יותר מחשש שמדובר במשהו אחר. חשש ממשי שיום אחד ייצאו מחבלים מתוך האדמה בחצר שלי ויעשו פיגועים". רק עם סיכול שש מנהרות הטרור ב-2019 התברר שצדקה. אבל, כפי שעשה בסופו של דבר חמאס, חיזבאללה נערך לכיבוש היישובים גם באמצעות פיצוץ חומות הגבול הבצורות.
ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, השתחרר מצה"ל בשנת 2010 - אחרי ששירת כקצין ההנדסה הראשי של אוגדת 91 הצפונית. באותה כתבה בשנת 2014, הוא תואר כמי שבונה את ביתו 100 מטרים מהגבול, וניסה להרגיע את התושבים. הוא הסביר כי אופי הקרקע בגליל, "למרות שהיא נראית קלה לחפירה, הרי שיש בה סלע שמחייב חציבה באמצעים כבדים - ואת זה ניתן לאתר". הוא סמך אז על כך שהצבא "בודק כל הזמן וסורק את האזור בכל מקום שבו יש חשש לחפירת מנהרה". רק חמש שנים לאחר מכן, כאמור, נחשפו המנהרות, ומי יודע מה היה קורה אם חיזבאללה היה עושה בהן שימוש לפני כן.
מאז, אחרי כמה שנים באזרחות, אזולאי התפכח. לדבריו, מכלול ההכנות של חיזבאללה לכיבוש היישובים לא הפתיעו אותו. "ידענו שאלו התוכניות שלהם וגם צה"ל ידע", הוא אומר. "גם הממשלה ידעה ובחרו להתעלם, לשתוק ולטמון את הראש בחול - ולומר שזה לא יקרה".
בסיור בין בתי מטולה היפה והחרבה מצביע אזולאי שוב ושוב לעבר בתים שחטפו טילי נ"ט, רקטות בורקאן וקטיושות ונושך את שפתיו בכאב ותסכול. "היה פה פעם אלוף פיקוד הצפון, היום הוא סגן הרמטכ"ל (אמיר ברעם, י"ק)", אומר אזולאי. "הוא אמר לי 'אין מצב שיקרה משהו בלי שנדע מראש וניערך אליו, 99.9%'. וראינו מה קרה בדרום".
לדברי אזולאי, "זו יהירות של חלק מקציני צה"ל, שחשבו שאנחנו הכי חזקים וחטפנו. זו יהירות של ממשלת הכי ימין שהייתה לנו אי פעם. זה פשע של ממשלות ישראל לדורותיהם ב-20 שנה האחרונות". כעת הוא נשמע אחרת לגמרי מאותה כתבה ב-2014, ומסביר כי לא יתפלא אם ישנן עוד מנהרות שחיזבאללה חפר לשטח ישראל ולא התגלו. "זה ברור לי", הוא אומר, "הרי מה חיזבאללה ואיראן רוצים? להשמיד את מדינת ישראל. איך הם עושים את זה? חמאס, חיזבאללה, חות'ים. כל הגורמים".
אזולאי מוסיף כי "אם חיזבאללה היו מוציא לאור את התוכניות שלו ב-7 באוקטובר, אנחנו לא היינו מדברים פה כרגע, זה בוודאות. חמאס וחיזבאללה היו נפגשים איפה שהוא בין חדרה לגדרה – אין לי ספק. זה לא היה איום קיומי אמנם, אבל אחרי השואה של 7 באוקטובר אסור לנו להסכים עם שום פשרות. אין איתם חוזים או הסכמים".
לפני עשור נבחר אזולאי לכהן בראשות המועצה במטולה. הוא ראה את התהליך הזוחל והמחריד שבמהלכו אנשי חיזבאללה "תפסו אומץ", הציקו יותר ויותר לתושבים והראו שאין בהם פחד או חשש מפני ישראל. "שנים רבות התרענו, אבל בכל פעם אמרו לנו ש'הכול בסדר והצבא בשליטה. אנחנו יודעים ואנחנו שולטים. זה לא יקרה בלי שנדע על זה מראש'", אומר אזולאי. "זה הסיפור של מלחמת יום הכיפורים שחזר על עצמו".
על רקע הפסקת האש הוא אומר כי למרות היקפי ההרס בכפר הטרור כילא הצמוד למטולה, "השאלה היא איפה נהיה ביום שאחרי? עוד 100 בתים או 500 ייהרסו, זה לא יעזור בכלום אם ניתן להם לחזור והם ישתקמו מיד. לאיראנים יש מספיק כסף לתת להם. כמו שפה ישקמו, גם שם ישקמו. אבל אסור לאפשר להם. זה צריך להיות כמו בקוניטרה בסוריה, אזור חיץ".
באוקטובר, שנה בדיוק לפרוץ המלחמה, חשף צה"ל כי לראשונה מאז מבצע "מגן צפוני" שהסתיים ב-2019, אותרה מנהרה שחדרה לשטח הישראלי בגבול לבנון. התוואי התת-קרקעי חדר כ-10 מטרים מעבר לגדר, בסמוך למפעל הפטריות בזרעית שבגליל המערבי, תחת שביל הטשטוש. החפירות נמשכו גם בחודשים הראשונים של פתיחת המערכה, אך לא הושלמו. בסמוך לפתח הכניסה בצד הלבנוני נמצא מוצב יוניפי"ל, שאמור גם היום לאכוף שכללי הפסקת האש מיושמים.
"אצלנו נחשפה גם מנהרת הדגל ב-2019", מזכיר איציק בן מוחה, יו"ר ועד המושב זרעית. 600 משאיות מלאות בטון הובאו אז כדי לחסום את המנהרה שהתגלתה בעומק של כ-80 מטרים (כ-22 קומות). אורכה היה כקילומטר, והיא חדרה עשרות מטרים לתוך שטח ישראל. "אני לא מאמין יותר לשום גוף והמציאות מדברת בעד עצמה", אומר בן מוחה. "מאז שנולדתי יש פה חיילי יוניפי"ל ואין להם שום כוח להתמודד עם חיזבאללה. הם לא עשו את זה והמציאות מדברת בעד עצמה".
לכן, כשאותרה המנהרה באוקטובר 2024, הוא לא הופתע. "אני מאמין שיש עוד מנהרות שצה"ל לא גילה, או שחשף ועדיין לא פרסם", הוא אומר. חשוב להדגיש שצה"ל אמנם לא התעלם מתלונות התושבים, אך זה לא הרגיע את חששותיהם: "לפני כעשור, חיילים ישנו אצלי בחצר בלילה כדי לבדוק אם יש מנהרות. הרגשתי את החפירות והרעידות בבית. גם חקלאים הגיעו וטענו שהם שומעים ורואים תנועות של עבודות עפר מהצד השני של הגבול. היו לנו צילומים והוכחות שמשהו מתבשל וקורה ואף אחד לא התייחס". בן מוחה גם מאשים כי בשלב מסויים החלו בצה"ל לזלזל בתלונות הרבות: "נפנפנו אותנו. אמרו שאנחנו אנשים הזויים שמדמיינים שחופרים לנו מנהרות. לדעתי הצבא ידע כל השנים שיש מנהרות ותעלות לחימה ומה שהתברר שתושבי זרעית לא טעו והם לא אנשים הזויים או לא שפויים. זה היה אמיתי".
מוכנים לכל תרחיש?
בהערכות מצב שונות של אמ"ן, תואר חיזבאללה כמי שעלול להוביל למערכה בת כמה ימים, אך צוין כי אין לו אינטרס במלחמה רחבה. ארגון הטרור, מצידו, שהבין כי בישראל לא ששים להתמודד עם הבעיה שנוצרה בגבול הצפוני, המשיכו לאתגר את הפתיל הישראלי שהלך והתארך. ביולי 2023, שלושה חודשים לפני הטבח בדרום, תועדו פעילי ארגון הטרור כשהם חמושים ועורכים סיור סמוך לגבול. זו הייתה הפרה בוטה ופומבית של החלטה 1701 - אך המדיניות הייתה שלא להגיב להפרות החוזרות והנשנות. כמו תמיד, הכתובת הייתה על הקיר. כולם ראו אותה - והעדיפו להביט לכיוון אחר.
"אני רואה את זה בכל הגזרה שלנו. זה לא חדש, בכל יום הם מגיעים לגדר ופוגעים בה", העיד אז בשיחה עם ynet קצין ביטחון במועצה אזורית באזור הגליל המזרחי. לדבריו, "אנחנו כבר לא מופתעים לראות אותם מסיירים על הגבול כמו לפני מלחמת לבנון השנייה, אבל בחודשים האחרונים הם מתגרים בלי סוף כדי להטריד ולהקפיץ את כוחות צה"ל".
בצה"ל שמרו בעקביות על המסר כי כוחותינו "נכונים לכל אתגר ומוכנים לכל תרחיש". כך אמר בפירוש מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, בטקס הענקת "מגן כוכב הצפון" באוגוסט אשתקד. גורדין הכיר בכך שחיזבאללה מזהה את חולשה, והודה כי "ברגעים אלה האויב מעבר לגבול ממשיך לתכנן כיצד לפגוע בריבונות מדינת ישראל ולשכלל את יכולותיו בניסיון לאיים על ביטחון תושביה". אבל, דבר לא נעשה.
עם כניסתו לתפקיד של גורדין, שנה קודם לכן בספטמבר 2022, הוא אמר בריאיון ל"וואלה" כי "במקרה של מערכה בלבנון, אנחנו מדברים על קצב אש גבוה פי 10, של 4,000 שיגורים ביום. ביממות הראשונות זה מה שיהיה. וביממות אחר כך יהיה קצת פחות. 2,000-1,500 רקטות ביממה". גורדין העריך כי במלחמה מול חיזבאללה יהיו 10,000 אתרי הרס קטנים ומאות בניינים שייפגעו מרקטות ויידרש להרוס אותם. הוא העריך כי רוב כמות האש של חיזבאללה תופנה ליישובים במרחק של עד 5 קילומטרים מהגבול, ואמר כי "כמות האש שיכולה להגיע לשם היא גדולה בעשרות מונים מכל המרחבים במדינת ישראל. לכן אותם נתעדף".
גורדין הודה אז כי "יש היום סדר כוח גדול של חיזבאללה שנמצא בדרום לבנון, וערוך ומוכן לפעולה. יש סדר כוח אש מוכן ומכוון לעבר ישראל בכל רגע נתון. ויש סדר כוח שיודע גם לצאת מהמחסנים ומהמצבורים שלו ולהיות מכוון לכיוון ישראל. והדבר הזה הוא בפירוש הרבה יותר ממוצב קדמי, זה צבא קדמי, צבא טרור". אך גורדין כינה את המתקפה הצפויה כ"פשיטות" ולא מהלך המוני של אלפי לוחמים, והעריך כי חיזבאללה מורתע מישראל. אלוף הפיקוד הצפוני איים כי "אם הוא יעשה את הטעות ויפתח בהתקפה או יפתח בהפתעה - הוא ישלם מחירים מאוד כבדים. גם הארגון וגם המדינה שמארחת אותו ישלמו אותם". בפועל, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הורה הדרג המדיני לצה"ל שלא לפגוע באתרים אזרחיים לבנוניים ולפגוע בעיקר ביעדים צבאיים וכלכליים של חיזבאללה.
***
אחרי 418 ימי לחימה ו-125 הרוגים ונופלים, הפסקת האש בצפון נכנסה ביום רביעי לתוקף. לפי דיווחים זרים, לולא "מבצע הביפרים" היה בסכנה להיחשף, ככל הנראה לא הייתה מתפתחת שרשרת האירועים שהסתיימה בכניסה הקרקעית ללבנון ובפירוק מוצבי הענק, המנהרות, האמל"ח והציוד שהיה מוכן עבור אלפי מחבלי רדואן. קודם לכן, במשך חודשים, שאפה ישראל להביא להסדרה בצפון ללא הסלמת המלחמה. "אני מזועזע מכך שרצו למכור אותנו בפעם השנייה ולעשות כבר אז הפסקת אש", אומר בן מוחה, ושפתיו רועדות מכעס ועלבון. "זה אומר שכל מחסני האמל"ח שליד היישובים שלנו היו נשארים, והיינו חוטפים אירוע כמו בעוטף עזה בתוך 4-3 שנים - ובקנה מידה ועוצמה הרבה יותר חזקים".
כעת, בן מוחה דורש בתוקף להבטיח כי מותם של חללי המלחמה לא יהיה לשווא. יש לו גם ביקורת כלפי ערוצי הטלוויזיה, והוא דורש לומר אותה גם כן: "הייתי מצפה שלא יזמינו לאולפנים את כל הלשעברים למיניהם שטענו למאות הרוגים ביום, שנהיה שבועות בלי חשמל, שעשו פה מסע הפחדה מטורף שלשמחתי התברר כרחוק בעליל מהמציאות. הייתי מציע להם לשבת בביתם ולשמור את דעותיהם לעצמם. כל אלו ששוב ושוב דרשו לא להיכנס ללבנון – הם סיכנו את החיים שלנו".
בשלב זה, עתידו של הסכם הפסקת האש עדיין לוט בערפל. ביישובי הצפון לא מאמינים שאנשי חיזבאללה לא ישובו לדרום לבנון, ודורשים אזור חיץ שבו לא יוכלו התשתיות והבתים הלבנוניים שנהרסו להשתקם. הם דורשים שצה"ל ישמור על זכות מלאה, ללא מגבלות, לסכל כל איום וניסיון שיקום של משאלת המוות החבולה של כל לוחם ותומך חיזבאללה. עד אז, למשבר האמון שנוצר בין תושבי הצפון למדינה ולצה"ל ייקח עוד זמן רב להיפתר.
"אני לא מצליח להבין איך השאירו עד כה את המצב ככה במשך שנים", תוקף בן מוחה. "נתנו לנו לנסוע בכבישים ולישון פה בלילה עם הילדים והמשפחות שלנו, בידיעה שיש הכנות מטורפות ללחימה מופרעת שכזאת. זו פשוט שערורייה לשמה. זה מראה איך מדינת ישראל מתייחסת לתושבים שגרים בקו הגדר, כמו לעכברים במעבדה. חיינו פה בחלום, אבל על חבית חומר נפץ. רק בדרך נס חיזבאללה לא הוציאו לפועל את התוכניות שלו לכיבוש הגליל והצפון. אני לא יודע אם מדינת ישראל הייתה קיימת אם היו מצליחים בכך".
