מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש פנה היום (שלישי) במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, יממה לאחר אישור החקיקה בכנסת נגד סוכנות הפליטים של האו"ם אונר"א, וכתב לו כי ההשלכות יכולות להיות "הרסניות", כלשונו. "החוקים עלולים למנוע מאונר"א להמשיך בעבודתה החיונית בשטח הפלסטיני הכבוש, הכולל את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה, ולגרום להשלכות הרסניות עבור הפליטים הפלסטינים, בהתחשב בכך שאין כיום חלופה ריאלית שיכולה לספק את השירותים והסיוע הנדרשים", כתב גוטרש בין השאר.
מזכ"ל האו"ם ציין במכתבו כי "חובות ישראל לפי הדין הבינלאומי" לאפשר לאונר"א להמשיך לפעול בשטחים, וגם במזרח ירושלים. "על פי ההחלטות והדעות של גופי האו"ם המרכזיים המוסמכים, האו"ם רואה בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ובעזה חלק מהשטח הפלסטיני הכבוש, ואין לישראל זכות לריבונות או להפעלת סמכויות ריבוניות על שטחים אלה", כתב לראש הממשלה.
במקביל, ארה"ב הודיעה הערב כי החקיקה עשויה להביא להשלכות בהתאם לחוק האמריקני ומדיניותה של וושינגטון. "ארה"ב מוטרדת עמוקות מהחקיקה. לאונר"א יש תפקיד מיוחד בעזה, והבהרנו לישראל את הדאגות וההתנגדות שלנו לחקיקה", מסרה מחלקת המדינה האמריקנית, מבלי לפרט אילו השלכות עלולות להיות.
2 צפייה בגלריה
נתניהו וגוטרש, בשנה שעברה. "ישראל חייבת לפי הדין הבינלאומי לאפשר לאונר"א לפעול"
(צילום: KENA BETANCUR / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
לפי הצעת החוק, אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטח הריבוני של מדינת ישראל. כך למעשה הפעילות של אונר"א במזרח ירושלים תופסק וסמכויותיו של הגוף אמורות לעבור לאחריותה ולשליטתה של ישראל. בישראל כרגע לא יודעים איך יהיה אפשר ליישם את הוראות החוק, וב-90 הימים הקרובים - עד שהן ייכנסו לתוקף - יקיימו דיונים משפטיים במשרד החוץ על משמעותן המעשית.
החקיקה נגד אונר"א שזכתה לרוב עצום - 92 מול 10 - הביאה גם את נורבגיה לבקש מהעצרת הכללית של האו"ם לבקש חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בנוגע לחוק. נורבגיה תבקש מבית הדין חוות דעת על עצם חוקיות המהלך, ועל כלל ההשפעות שיכולות להיות לחקיקה בעתיד - גם על מדינות שלישיות שלהן פעילות בשטחים.
הרקע לחקיקה נגד אונר"א הוא בין השאר עצם השתתפות חלק מאנשיה במעשי הטבח ב-7 באוקטובר. בכירים במשרד החוץ הזהירו שלשום כי ישראל מסתכנת בהשעיה מהאו"ם אם תעבור החקיקה - מאחר שיש בכך הפרה של אמנת האו"ם. האמריקנים ניסו גם הם להפעיל את כובד משקלם ופנו ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, בבקשה שיסכימו לדחות את החקיקה לאחר הבחירות לנשיאות. לפיד הודיע לאמריקנים שהפעם דעתו שונה משלהם וכי החוק נכון וראוי. גם ליברמן וגנץ דחו את הבקשה האמריקנית.
דובר אונר"א בריאיון ל-ynet ביולי האחרון
(צילום: אסף חן)
התפקיד של אונר"א בגדה המערבית שונה מתפקידה בעזה. בגדה המערבית אונר"א מפעילה בתי ספר בעיקר במחנות הפליטים. לפני המלחמה ברצועה, אונר"א, שלה 20 עובדים זרים בעזה, הייתה אחראית בעיקר על תחום החינוך, ונתנה גם שירותי בריאות במרפאות, כמו מבצע חיסוני הפוליו לילדים. מפרוץ המלחמה, התחלק תפקיד הסוכנות, המתפקדת בעזה כארגון פלסטיני לגמרי, לשניים: מאחר שלאונר"א יש יכולות לוגיסטיות גדולות, היא מספקת את נהגי המשאיות המובילים את הסיוע. כל נכסיה של הסוכנות, בהם בתי ספר, מרפאות ומחסנים, משמשים למקלט.
החוקים נגד אונר"א יחריפו ללא ספק את המשבר בין מדינת ישראל לבין האו"ם, ובמיוחד נגד מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, המוביל את הקו האנטי-ישראלי בארגון. ישראל צפויה להתחיל כעת במו"מ חשאי עם הקהילה הבינלאומית על יישום החקיקה. היא הצליחה להטיל כתם על אונר"א, וגרמה למדינות רבות להבין שיש לגוון את מקורות הסיוע לעזה. ארה"ב איננה היחידה שמוטרדת מהחקיקה. ממשלות בעולם, ובהן צרפת, הודיעו כי הן מביעות צער על החקיקה - והזהירו מהמצב ההומניטרי בעזה.
