במשרד הבריאות אמנם מכחישים לעת עתה את הפרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" השבוע, שלפיו ביטול או שינוי בתו הירוק על הפרק - אך בשיחות סגורות גורמים במשרד מאשרים שהתו עומד בפני שינוי. ישנם שלושה תרחישים: ביטול התו, הארכת תוקפו או התנייתו בחיסון הרביעי. שר האוצר אביגדור ליברמן כבר אמר שיקדם את ביטול התו הירוק לחלוטין, מכיוון שבגל הנוכחי מחוסנים מדביקים ונדבקים גם כן, ומומחים רבים הצטרפו לקריאתו - בטענה ש"לתו הירוק אין משמעות מול האומיקרון".
התרחיש בעל הסבירות הנמוכה ביותר הוא תו ירוק למחוסנים במנה רביעית, שכן ההחלטה בשלב זה היא לא להמליץ על החיסון הרביעי לכלל האוכלוסייה. הלחץ הציבורי ועמדת המומחים מושכים גם הוא לכיוון ביטול התו הירוק, אך לאור ביטול הבידודים הצפוי במערכת החינוך החשש הוא מצעד שייתפס כמהיר ופזיז מדי. לכן, ההערכה במערכת הבריאות כרגע היא שלאחר סיום הבידודים בבתי הספר, ביטול התו יהיה האירוע המשמעותי הבא.
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, הסביר כי בעידן האומיקרון לתו הירוק יש פחות משמעות. "המטרה של התו הירוק במקור הייתה לנסות ולייצר איזושהי סביבה מוגנת יותר לאנשים מחוסנים, בעיקר כשמדובר במחלה קשה", אמר. "התו הירוק גם עודד אנשים להתחסן. היום אין לו משמעות כי האומיקרון מדביק בשיעור דומה מחוסנים ולא-מחוסנים. בנוגע לעידוד חיסון, מי שרצה להתחסן, התחסן, ומי שלא רצה, לא התחסן".
"בכלל, ברגע שאין אכיפה אמיתית לתו הירוק, אין לזה משמעות", הוסיף כהן. "לכן אפשר להקל כאן. עם זאת, צריך להגיד לאנשים להישמר בכל זאת. בעיתים של אי ודאות מבחינת עומס על בתי החולים והמון הדבקות, כל דבר קטן שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע הידרדרות של המצב - מבורך".
פרופ' דורון גזית מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית בירושלים חושב גם כן שצריך לבטל את התו הירוק. "אין ספק שעבור האומיקרון התו הירוק לא מועיל כלום ואולי כנראה רק מזיק, כי הוא גורם למחוסנים להרגיש יותר בטוחים למרות שהם נדבקים ומידבקים כמו לא-מחוסנים", אמר. "לגבי ביטול של התו הירוק באופן כללי, כדאי שהמדינה לא תדון על זה בנפרד אלא בעוד כמה שבועות, כשתחשוב על אסטרטגיית הטיפול בהמשך המגפה. מתוך זה אפשר לגזור את התו הירוק, אבל עבור האומיקרון אין לו שום משמעות".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, אמרה כי "הדבקה של מחוסנים ולא-מחוסנים היא די דומה. יש המון אנשים שנדבקו למרות שהם מחוסנים בבוסטר השלישי, ולכן אני לא רואה היגיון בלהבדיל ביניהם".
"היום, חצי שנה אחרי הבוסטר, החיסון לא מגן כל-כך מפני הדבקה", הוסיפה פרופ' רהב. "זו התנהלות בת יענה להשאיר את המצב כפי שהוא. נכון מאוד לבטל אותו כרגע כי כשרואים שמחוסנים ולא מחוסנים נדבקים, אז ההפרדה לא נכונה, כי אלה שנדבקו הם גם מדבקים ולא משנה אם הם מחוסנים או לא. רוב האנשים שנדבקו הם מחוסנים. זו לא הפרדה כמו שהייתה פעם. פעם התו הירוק היה יעיל אבל היום באומיקרון התו הירוק לא מפריד. הייתי הולכת על תו סגול בשבועיים הקרובים ובדיקות מהירות בבתי ספר".
פרופסור סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור לשעבר וכיום באוניברסיטת תל אביב הסבירה גם היא: "הגבלות ההתקהלות צריכות להיות במסגרת התו הסגול, בגלל שיש הדבקה גם בקרב מחוסנים. אני לא חושב שצריך לנהוג לפי מדיניות התו הירוק כרגע".
מנגד, לא כולם מסכימים שיש צורך בביטול גורף של התו הירוק. פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה באפידימילוגיה ובריאות הציבור, לא קרא לבטל את התו - אך אמר הבוקר באולפן ynet כי "צריך להתאים את התו הירוק, לצמצם ולהוסיף לו אלמנטים של התו הסגול. אני מאוד מקווה שבשבועות הקרובים נחזור לחיים נורמליים, אבל פערי ההתחסנות בעולם עדיין מסכנים אותנו בהקשר של וריאנטים נוספים".
בנוסף, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' חזי לוי, אמר אתמול באולפן ynet כי "אני עדיין חושב שיש מקום לתו הירוק. גם אם הוא לא מגן לחלוטין, הוא עדיין מצמצם את ההדבקה, בוודאי בקרב אנשים שקיבלו את כל החיסונים. יש בו היגיון. אני לא חושב שאנחנו צריכים לפרוץ את הגבולות שהצבנו לעצמנו בשנתיים האחרונות".
במקביל, בכירים בממשלה אמרו כי למרות נתוני התחלואה הגבוהים - אופציית הסגר ירדה סופית מהפרק. לדברי הבכירים, לפי החישובים נגיע השבוע לשיא התחלואה, ואחר כך נתחיל לראות ירידה משמעותית. הם ציינו עוד כי התחזיות לתקופה זו של הגל דיברו על 700 עד 800 חולי קורונה במצב קשה, אולם בבתי החולים מאושפזים כעת יותר מ-500 חולים במצב קשה - נתון מעודד לדבריהם שמעיד על הצלחה של המדיניות הנוכחית.