מעצם טבעה, הכרזת עצמאות של מדינה ומגילת עקרונות המצורפת אליה הן בבחינת הצהרת כוונות מהולה במשאלת לב, ובמקרה של מדינת ישראל ההנחה הזאת נכונה שבעתיים: ההכרזה נוסחה, נחתמה ושודרה לציבור כשחרב מונפת מעל היישוב, בזמן מלחמת קיום שניצחון בה לא היה ברור כלל וכלל. וממילא, שאלת הגבולות הייתה רחוקה מפתרון, גודל האוכלוסייה והרכבה רק החלו תהליך התהוות שאיש לא ידע אם וכיצד יסתיים, מעמד המיעוטים לא היה ברור, וכך גם היחס בין הדת והמדינה ועוד סוגיות שבדיעבד מלוות אותנו עד היום. התוצאה הייתה מסמך שמהותו, לכאורה, היא יותר תקווה אוטופית מאשר תוכנית עבודה.
לכך התווספו עוד אילוצים – פוליטיים-פנימיים ובינלאומיים. נציגי היישוב היהודי כללו דתיים, חרדים ואפיקורסים, בורגנים, סוציאליסטים וקומוניסטים, עולים חדשים וחדשים יותר. כל אחד החזיק בתפיסה אחרת לגבי סוגיות כגון מהות הציונות, האופי היהודי שלה, הגבולות הרצויים והיחס למיעוטים. שלוש שנים בלבד אחרי תום מלחמת העולם השנייה והתערערות עידן האידיאולוגיות הגדולות, המונח "דמוקרטיה" עדיין לא בהיר לחלוטין ודרש ניסוח מדוקדק.
העובדה שישראל העומדת לקום התבססה על ההחלטה ב-29 בנובמבר 1947, חייבה אותה לעקרונות דמוקרטיים וליברליים של ארגון האומות המאוחדות בדבר שוויון וצדק. אבל איך מיישמים שוויון וצדק במדינה שבה צפוי לחיות מיעוט הנמצא בסכסוך לאומי אלים מול הרוב? ואיך עושים את זה במדינה שבה הדת – על חוקיה ומסורותיה - היא מרכיב זהות כה דומיננטי?
לפיכך, אחרי סקירה ההיסטוריה של הקשר בין העם היהודי לבין ארץ ישראל, ואחרי ההכרזה הרשמית, מצוינים במגילת העצמאות שבעה עקרונות שלאורם מתיימרת המדינה לתפקד: 1) מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. 2) מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. 3) מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. 4) מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. 5) מדינת ישראל תבטיח חופש דת, חופש מצפון, לשון, חינוך ותרבות. 6) מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות. 7) מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
בימים אלה, 75 שנה אחרי כתיבתה ובאמצעו של מה שנראה כמשבר החוקתי הגדול בתולדות המדינה, הפכה מגילת העצמאות לאחד מסמלי המחאה נגד המהפכה המשפטית, ועבור המפגינים מרכיבים שבעת העקרונות הללו מסגרת לחזון שעליו תתבסס חוקה עתידית. אלא שעוד לפני המבט לעתיד, יש להסתכל אחורה ולבחון: האם מדינת ישראל אכן עמדה בשבע ההתחייבויות האלה? וחשוב יותר: האם התכוונה לכך מלכתחילה? לרגל יום העצמאות, לפניכם שבעה מאמרים המנסים לתת לכך תשובות.
התחייבנו לקיבוץ גלויות, בעיקר הלבנות / אפרת ירדאי
עיקרון "קיבוץ הגלויות" המוזכר במגילת העצמאות מנוצל למימוש אינטרסים דמוגרפיים לא רק מול ערבים. סיפורן של הקהילות היהודיות מאתיופיה ומהודו מלמד כיצד צבע העור משפיע על עמדתה של מדינת ישראל בשאלה מיהו יהודי ומהי יהדות | למאמר המלא – לחצו כאן
בפריפריה מחכים להבטחה של בן גוריון / אבי דבוש
כילד באשקלון, ההתחייבות במגילת העצמאות לפיתוח הארץ לטובת כל תושביה הייתה מעלה על פניי גיחוך קל. גם 75 שנה אחרי, כשהיא כבר סמל המחאה הדמוקרטית, קשה לומר שההבטחה התממשה | למאמר המלא – לחצו כאן
ב-2023 נמשכת הטינה לנביאי ישראל / יוחנן פלסנר
הכרזת העצמאות כוללת התחייבות עמומה על חירות, צדק ושלום ברוח חזונם של הנביאים, אותן דמויות תנ"כיות סמי-טרגיות שתפקידן היה להוכיח את הציבור ומנהיגיו על התנהגותם. ובעברית עדכנית: שומרי הסף | למאמר המלא – לחצו כאן
שוויון? מגילת העצמאות היא מס שפתיים / שקיב עלי
כדי לעמוד בתנאי החלוקה התחייבה המדינה הצעירה לכונן חוקה ולהעניק שוויון ללא הבדל דת, גזע או מין. אבל הגירוש, ההפקעות, הממשל הצבאי והאפליה הבהירו לאוכלוסייה הערבית שזה לא יקרה | למאמר המלא – לחצו כאן
החופש הפך לכלי לרמיסת זכויות / תהלה פרידמן
מנסחי מגילת העצמאות התחייבו לחופש דת ואיסור כפייה, אבל לא ידעו איך ליישם זאת. מאז הפתרון נדחה ונדחה - אחרי שתוקם מדינה, אחרי שנקלוט עלייה, אחרי שיהיה ביטחון. ובינתיים? תפרנו טלאי על טלאי וסטטוס-קוו שכולל יותר חורים מגבינה | למאמר המלא – לחצו כאן
הפוליטיקה השתחלה למקומות הקדושים / שי פירון
במגילת העצמאות מופיעה התחייבות לא מפורטת לשמירה על המקומות הקדושים, אך אלה הפכו לשטחי מחלוקת, רכושנות והדרה. זה הזמן להפקיעם מהמחלוקת הפוליטית ומתלות קואליציונית | למאמר המלא – לחצו כאן
התחייבנו לאו"ם. מאז לקחנו כמה פניות / גבריאלה שלו
ניסוח הכרזת העצמאות קשור בעבותות למגילת האומות המאוחדות ולערכי השוויון והצדק שלה. אבל מההתנגשות של ה"יהודית" ב"דמוקרטית", דרך השליטה בשטחים ועד ניסיון ההפיכה המשטרית, לקחה ישראל כמה צעדים שהפכו אותה לילד הרע של העולם | למאמר המלא – לחצו כאן