לאחרונה פורסמו שני מקרים שבהם הזהירו מחוקקים בכירים מהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב את מקביליהם בישראל מפני שילוב "גורמים קיצוניים" בממשלות עתידיות – כשהכוונה במוצהר או ברמיזה לח"כ איתמר בן-גביר (הציונות הדתית), המגדיר עצמו תלמיד של מאיר כהנא. האזהרה הראשונה, לפי העיתונאי ברק רביד, הגיעה מיו"ר ועדת החוץ של הסנאט רוברט מננדז (דמוקרט מניו ג'רזי), שהתריע בפני יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ששילוב של בן-גביר בממשלתו יפגע ביחסים הדו-מפלגתיים של ארה"ב עם ישראל.
האזהרה השנייה הגיעה מהטוויטר: חבר הקונגרס בראד שרמן (דמוקרט מקליפורניה) קרא למנהיגים ישראלים "מכל הקשת הפוליטית" להחרים "קיצונים כמו בן-גביר", בטענה שערכיהם עומדים בניגוד לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וש"קיצונים" מעין אלו יפגעו ביחסי ארה"ב-ישראל.
שווה להתעכב על זהותם של השניים: מננדז נחשב לסמן הניצי של המפלגה הדמוקרטית ולידיד ותיק של ישראל; שרמן אמנם חבר בשדולה הפרוגרסיבית, אבל הדבר לא הפריע לו לפעול שנים למען ישראל בקונגרס (כולל הגדלת הסיוע הכספי והעברת השגרירות לירושלים), ואף נתמך בידי הממסד הפרו-ישראלי לכהן כיו"ר ועדת החוץ של הקונגרס עם עזיבתו של אליוט אנגל (שהודח בפריימריז בניו יורק ב-2020). הן מננדז והן שרמן התנגדו להסכם הגרעין המקורי עם איראן והראשון אף סיכן את הקריירה הפוליטית שלו בעימות פומבי בנושא עם הנשיא דאז ברק אובמה.
מה משמעות האזהרות שלהם? ניתן לפרש אותן כאיום או כניסיון אמריקני לנהוג בישראל כמדינת חסות שאפשר להתערב במערכת הפוליטית שלה. להבנתי, והציוץ של שרמן מחזק זאת, הכוונה היא אחרת: השניים מגיבים למגמות והתהליכים המתרחשים אצלם בבית, ובראשם התחזקות האגף הפרוגרסיבי שבחלקים ממנו היחס לישראל נע בין חוסר סבלנות (לשיטתם שליטת ישראל בשטחים לא עומדת בערכים המצופים מבעלת ברית משמעותית) לבין עוינות של ממש.
עוד מגמה פנים-אמריקנית היא ההתחזקות של כוחות פופוליסטיים בתוך ארה"ב, שפועלים נגד המוסדות ומשתפים פעולה עם תומכי עליונות לבנה, ולמרות כל ההבדלים בין המדינות - הבדלים שמחוקקים שבקיאים במדיניות חוץ כמו מננדז ושרמן מבינים - הם מותחים קו בין מה שמכונה MAGA Republicans לבין "גורמים קיצוניים" בישראל.
בראייתם, מננדז ושרמן הם החברים שמנסים לשכנע את ישראל לא לעלות על ההגה אחרי ששתתה יותר מדי. האזהרה שלהם מגיעה, לדברי שרמן, כי חברים אומרים אמיתות קשות כשיש צורך - ודווקא כנציגי האגף הפרו-ישראלי המובהק של המפלגה הדמוקרטית, הם מעריכים שיש צורך.
מננדז ושרמן יודעים שעם כל אתגריה, ישראל היא מדינה דמוקרטית, עם בתי משפט עצמאיים ותקשורת חופשית, שמיעוטים בה הם אזרחים שווי זכויות ושעשתה בשנים האחרונות צעדים משמעותיים בתחומים כמו פלורליזם דתי, שוויון מגדרי ומאבק בשינויי האקלים. הם גם יודעים שיהיה להם קשה מאוד "להגן" על ההישגים האלו אם בממשלה הבאה ישולבו "גורמים קיצוניים", שבראייתם הם בני דמותם הישראלים של הצועדים בשארלוטסוויל, מכחישי תוצאות הבחירות והמסתערים על גבעת הקפיטול.
בשדולה הפרוגרסיבית בקונגרס חברים כמה וכמה מחוקקים שמזדהים כ"ציונים פרוגרסיביים", הטוענים שניתן לתמוך בערכים כמו צדק וזכויות אדם ובמקביל לחזק את השותפות עם ישראל. למעשה, לשיטתם, ישראל היא דמוקרטיה שנמצאת בתהליך שיפור מתמיד, ותמיכה בה היא הדבר הפרוגרסיבי לעשות.
רותם אורגמחוקקים צעירים כמו חברי הקונגרס ריצ'י טורס (ניו יורק), שונטל בראון (אוהיו) ומי שבסבירות גבוהה יצטרף אליהם בנובמבר, מקסוול פרוסט (פלורידה) הם שותפים יקרים מפז לישראל, שכדי לשמור על מעמדה הדו-מפלגתי בארה"ב חייבת לתחזק קשר עם ציונים פרוגרסיביים. ישראל יכולה לעזור להם אם תוכיח שהיא פועלת לשילוב מלא של האזרחים הערבים בישראל, להבטחת חופש דת לכולם, לשיפור השוויון המגדרי וכמובן לחתירה לשלום עם הפלסטינים (גם כאשר הוא רחוק מאוד). ישראל גם יכולה להקשות מאוד על בעלי בריתה במפלגה הדמוקרטית, ממננדז ושרמן ועד טורס ובראון, אם תקדם חקיקה ומדיניות המנוגדות לכל אלו.
הדמוקרטים אינם רק מפלגת שלטון בארה"ב, אלא גם המפלגה שזוכה לתמיכת רוב אזרחי אמריקה, רוב צעירי אמריקה ורוב יהודי אמריקה. היחסים שלהם עם ישראל נמצאים במשבר. העמקת השבר תסכן את הברית האסטרטגית של ישראל עם ארה"ב באופן שעשוי לפגוע בחיינו בארץ - מהסיוע הביטחוני לצה"ל ועד ההשקעות הזרות שמניעות את קטר ההייטק. ישראל היא מדינה ריבונית שמקבלת החלטות בעצמה, וטוב שכך, אבל כשידידיה הגדולים אומרים לה שהיא שיכורה, אולי כדאי שתזמין מונית.
- רותם אורג הוא חוקר ומרצה על פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקנית, והמייסד של הברית הישראלית-דמוקרטית הפועלת לחבר ישראלים ודמוקרטים בארה"ב על בסיס ערכים משותפים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
