שנה חלפה מאז רוסיה פלשה לאוקראינה ופרצה אחת המלחמות העוצמתיות בשנים האחרונות. רבבות בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות הקרבות העזים, ויותר מ-15 אלף אזרחים אוקראינים זכאי חוק השבות החליטו לעלות לישראל, כמו גם עשרות אלפים נוספים מרוסיה ובלארוס.
העלייה ארצה גרמה לחלק מהעולים לרצות להתאחד מחדש עם בני משפחה שאיבדו את הקשר איתם, ובמקרים אחרים חשפה לגמרי במקרה את בני המשפחה שמעולם לא פגשו.
ילנה פיודורוב נולדה בעיר שוסטקה שבאוקראינה למציאות מורכבת. בגיל 7 אמא שלה מסרה אותה לפנימייה, ופגשה את אמה רק בחופשות. בגיל 21 היא ילדה את בנה הבכור. אבי הילד לא היה בתמונה והיא נאלצה לגדל אותו לבד עם אמה.
כשהוא היה בן 6 הבינה ילנה שלא תצליח לגדל אותו בתנאים טובים, ושלחה אותו לפנימייה יהודית בקייב. "היה לי חשוב שהוא יגדל בסביבה יהודית, שיהיו לו תנאים טובים לגדול וללמוד, בתקווה שבעתיד נעלה לישראל".
מספר שנים אחר כך, היא נישאה וילדה את בנה השני. גם הפעם היא לא שבעה נחת וסבלה מאלימות קשה מצד בעלה. אחרי גירושים מתישים ילנה מצאה את עצמה לבד עם בנה השני, וגם אותו נאלצה לשלוח לפנימייה.
5 צפייה בגלריה
ילנה עם בנה הקטן סטסיק. מצבה הכלכלי לא אפשר לה לגדל אותו ובלב שבור היא מסרה אותו לבית יתומים באודסה
(צילום: גיל נחושתן)
בגיל 40, אחרי שאמה נפטרה מסרטן, ילנה גילתה בהפתעה שהיא שוב בהיריון וילדה את בנה סטסיק. אבי הילד נפטר וילנה גידלה את סטסיק יחד עם בנה הבכור, שסיים את הפנימייה. מצבה הכלכלי לא אפשר לה לגדל את סטסיק ובלב שבור היא מסרה אותו בגיל שנתיים לבית יתומים באודסה, והבטיחה שעוד תשוב ותגדל אותו.
לאורך השנים ילנה וסטסיק התראו פעמים בודדות, ומדי פעם דיברו בטלפון, אך היא לא איבדה את התקווה שביום מן הימים היא תתאחד עם בנה הקטן.
כשפרצה המלחמה באוקראינה נמלטה ילנה מאזור הקרבות אל רומניה, ומשם עלתה לישראל. כשהגיעה, היא פנתה לרשויות שיסייעו לה להביא ארצה את בנה הקטן סטסיק. "החלום היחיד שלי כרגע זה להביא את הבן שלי לישראל", סיפרה לעו"ס קסניה קירילין, מפקחת מחוז צפון באגף הרווחה של משרד העלייה והקליטה.
"ילנה היא אמא לביאה, נכונה לכל תרחיש ולכל מה שיידרש כדי להביא את בנה לארץ ולגדלו בעצמה", סיפרה קירילין. "למרות הבריחה והקושי העצום במלחמה מדובר עבורה בהתחלה טובה. לראשונה בחייה יש לה קורת גג משלה והיא מרגישה במרחב בטוח לגדל את בנה האהוב בעצמה".
אחרי תשע שנים שלא חיו יחד, ילנה טסה לרומניה להביא את בנה לישראל. ההגעה ארצה לא הייתה פשוטה, והם נתקלו בקשיים בירוקרטיים רבים. אבל אחרי חודש של המתנה מורטת עצבים, סטסיק קיבל את כל המסמכים ולפני שבועיים הוא הגיע עם אמו לישראל כדי להתחיל מחדש את חייהם כמשפחה.
"התרגשתי כל כך לראות אותו", סיפרה ילנה. "מהרגע שהגעתי לישראל הרגשתי בבית. אמנם נולדתי באוקראינה אבל תמיד הרגשתי לא שייכת. אני לא יכולה לתאר במילים איך אני מרגישה בישראל, אני יודעת שמחכים לי פה רק דברים טובים, שילדיי ונכדיי יגדלו בישראל, אני לא צריכה יותר מזה".
מאז שהגיעה לישראל ילנה מלווה על ידי משרד העלייה והקליטה ומקבלת סיוע בכדי שהיא ובנה ישתלבו בישראל ויתחילו חיים חדשים. אביחי כהנא, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה בירך את ילנה ואמר כי "סיפורה נגע לליבי, נעשה הכל כדי שתהיה לילנה ובנה קליטה קלה ככל הניתן ונהיה פה עבורם ככל שיידרש".
"בתוך הכאב של המלחמה קרה לנו נס"
האחיות ולנטינה ומריאנה ורשבסקי מהעיר קייב שבאוקראינה לא הכירו זו את זו ומעולם לא נפגשו. מריאנה היא בתו הבכורה של בוריס ורשבסקי, והקשר עם אביה נותק לאחר גירושי הוריה. היא לא ידעה שהוא נישא בשנית ושנולדה לו בת נוספת. ולנטינה, מנגד, ידעה שיש לה אחות מאותו אב, אך מעולם לא פגשה בה.
כשפרצה המלחמה באוקראינה ברחו שתי האחיות מקייב, כל אחת בנפרד, ונקלטו במרכז החירום של הסוכנות היהודית בוורשה. כשנציגת הסוכנות הקריאה את השמות של העולים לטיסת החילוץ הקרובה שם המשפחה של שתיהן חזר על עצמו פעמיים.
5 צפייה בגלריה
ולנטינה ומריאנה בשדה התעופה בדרך לישראל. הופתעו לגלות פתאום את האחות הלא מוכרת
(צילום: אולבייה פיטוסי עבור הסוכנות היהודית)
ולנטינה ניגשה למריאנה והופתעה לגלות שמדובר באחותה הבכורה, ושהיא אוחזת בידה מסמך משפחתי שמספר על הקשר המשותף – תעודת הפטירה של האבא בוריס. ההתרגשות של שתיהן לא ידעה גבול, ולמחרת הן עלו יחד על טיסת החילוץ לישראל.
את סיפורן של האחיות ורשבסקי פרסמנו לראשונה לפני כשנה ב-ynet, וכעת, שנה אחרי שעלו יחד לישראל, הן מספרות על הקשר האמיץ שנוצר למרות כל הכאוס. "בתוך הכאב של המלחמה קרה לנו נס", אמרה ולנטינה. "אנחנו פה די לבד, אז זה טוב שיש לנו האחת את השנייה. הפכנו להיות לא רק אחיות אלא גם החברות הכי טובות".
"אנחנו כל הזמן מופתעות לגלות עד כמה אנחנו דומות בדברים מסוימים ושונות באחרים", סיפרה מריאנה. "שתינו אוהבות מאוד משחקי קופסה, טיולים בטבע וביקורים במוזיאונים. לעומת זאת, אנחנו מתעסקות בתחומים מאוד שונים – ולנטינה בכלכלה עם התמחות בבנקאות ואני עוסקת בספורט ובפסיכולוגיה".
מאז שהשתיים עלו ארצה הן מתמקדות בהתפתחות האישית שלהן ובהשתלבות משמעותית בחברה. "כל הזמן שואלים אותנו על החיים שם, אבל אנחנו כבר כאן. חשוב לי גם כאן להמשיך לממש את עצמי ולתרום", אמרה מריאנה.
"לא משנה במה אני אעסוק, חשוב לי לתרום למדינת ישראל וחשוב לי לראות את התוצאות של זה", אמרה ולנטינה, ושתיהן יחד הוסיפו: "למרות שאנחנו שונות זו מזו, שתינו רוצות לעזור לאנשים אחרים. זה מה שעשינו כל החיים שלנו".
יו"ר הסוכנות היהודית, דורון אלמוג, שיבח את האחיות ורשבסקי. "הן דוגמה למפגש אנושי מרגש. המבצע להצלת יהודי אוקראינה הוא אחד ממבצעי העלייה הגדולים ביותר. כעת, משהגיעו לארץ, מוטלת עלינו האחריות לקבלם בחום ובאהבה".
