על רקע חיסולו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהרן וההכנה לקראת תגובה מצד איראן, עולה השאלה האם ישראל תפעיל לראשונה את הבונקר התת-קרקעי בהרי ירושלים, במידה שתיפתח מלחמה עם הרפובליקה האיסלאמית ולבנון במקביל. התשובה לשאלה הזאת עדיין לא ברורה, ותלויה כנראה בהתפתחות האירועים, במקרה שההסלמה הנוכחית תביא לפריצת מלחמה אזורית.
לאחרונה נעשו הכנות להשמיש את המרכז לניהול משברים לאומיים (מנ"ל), מתחם בונקרים תת-קרקעי בירושלים שנועד לשמש את בכירי המדינה, למקרה של מתקפה משולבת של איראן וחיזבאללה. עם זאת, גורמים שמעורים בנושא העריכו שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ינהל הפעם את המתקפה הצפויה מהמנ"ל, ויותר סביר שיעשה זאת מהבור בקריה, כפי שנהג במלחמה מאז טבח 7 באוקטובר.
במקביל, באתר "וואלה" דווח היום כי מקורות בסביבת ראש הממשלה אמרו שנתניהו ובני משפחתו שרה ויאיר מתכננים להיכנס למתחם התת-קרקעי במקרה של מתקפה איראנית על ישראל, בתגובה לחיסולים האחרונים. לכך מצטרפות שמועות שרעיית רה"מ שרה נצפתה לאחרונה במקום. מנגד, בלשכת נתניהו הכחישו את הדברים ומסרו כי "מדובר בפייק ניוז מוחלט, לא היו דברים מעולם".
אינדקציה נוספת לאפשרות שהמנ"ל יופעל היא האיומים שנשקפים מצד איראן וחיזבאללה לפגוע בבכירים ישראלים באמצעות טילים מדויקים, כנקמה על חיסולי בכירי חמאס וחיזבאללה. נתניהו, שהביע חשש מאיום הטילים המדויקים, מרבה להחליף בתים מאז טבח 7 באוקטובר, ונודד בין בית ראש הממשלה ברחוב עזה, הדירה ברחוב הפורצים, והווילה בקיסריה. כמו כן דווח שנתניהו התגורר לסירוגין גם בווילה של מקורבו המיליארדר סיימון פאליק בשכונת תלפיות, שלפי דיווחים יש בה בונקר אטומי; בנוסף דווח שנתניהו התגורר בבית מקורבו זאק גרטלר וגם בבתי מלון.
על רקע האיומים וחודשי הלחימה הארוכים של מלחמת "חרבות ברזל", שנתניהו עצמו הגדיר כ"מלחמת העצמאות השנייה של ישראל", ולמרות העובדה שמדובר במלחמה רב-זירתית עם פוטנציאל להתלקחות למלחמה אזורית – עולה השאלה מדוע ממשלת ישראל בחרה לנהל את המלחמה מהבור בקריה בתל אביב ולא מהבונקר התת-קרקעי בירושלים, שהוקם בהשקעה של מיליארדי שקלים ומכונה בהתאם "המרכז לניהול משברים לאומיים".
נתניהו: "נעמוד מול איראן בכל זירה"
(צילום: המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים)
גורם מדיני בכיר הסביר לפני כמה חודשים שהמנ"ל מוכן לפעולה, וכי טרם הייתה התראה בהיקף שחייבה שימוש במתקן. במילים אחרות: במערכת הביטחון לא חשבו שתמונת האיומים מחייבת להפעיל את המנ"ל. עוד הסביר הגורם המדיני הבכיר כי "מדובר בשיקול מקצועי מובהק", וכן כי "חלק מהמנ"ל עובד ומוכן למקרה שיידרש להפעיל אותו".
ואולם, גורמים שונים תהו בשיחה עם ynet מדוע דווקא את המלחמה הנוכחית לא הוחלט לנהל מהמנ"ל, שכן ניהולה מהקריה מטשטש את הגבולות בין הניהול הצבאי של המלחמה לבין הניהול האזרחי. תפקידו של המנ"ל הוא לאפשר רציפות תפקודית אזרחית, ולכך נדרש לפעול במקביל לצבא ולא בתוך הצבא. מאז פרוץ המלחמה הופנו טענות רבות על חוסר תפקודה של הממשלה במהלך המלחמה. אחד ההסברים לכך שהמלחמה נוהלה בפריזמה צבאית ולא אזרחית – ואחד הביטויים לכך הוא אי-השימוש במנ"ל.
גורמים שביקרו במנ"ל סיפרו שהמקום מתוחזק ונמצא ברמה יחסית גבוהה, אך כל הנציגים של כל הגופים והארגונים נמנעים מלהגיע אליו, ופשוט מעדיפים להיות במשרדים שלהם במקום עמוק מתחת לאדמה.
מוגן מכל מתקפה אפשרית, "תיבת נוח" מודרנית
מתחם הבונקרים התת-קרקעיים בעומק האדמה בהרי ירושלים ממוגן מפני כל סכנה אפשרית: רעידות אדמה, איום גרעיני, קונבנציונלי, מתקפה כימית או ביולוגית, וכמובן מתקפת סייבר. לפני כ-6 שנים כינס נתניהו את הקבינט כמה פעמים במנ"ל, – אך הדבר התקיים בעיתות שלום ולא במהלך מלחמה. על הקמת המנ"ל הוחלט במסגרת לקחי מלחמת לבנון השנייה. ביצוע הפרויקט הענק, שעלותו נאמדת כאמור במיליארדי שקלים, הוטל אז על משרד הביטחון, וכלל בניית אולמות וחדרי דיונים בבטן האדמה – את העומק המדויק נאסר לפרסם – שמהם תנהל הממשלה את המדינה בעיתות חירום.
בנוסף, הדלפות לתקשורת מדיונים חסויים, שעליהן התלונן נתניהו לא אחת, אינן אפשריות במנ"ל: זאת מאחר שמתחת לאדמה אין קליטה סלולרית, וממילא מי שיורד לבונקר התת-קרקעי נדרש להשאיר את הטלפון הנייד שלו בכניסה למתחם. הבונקר גם אינו חדיר לשידור, ולכן אין יכולת לצותת לדיונים. מבחינת גורמי הביטחון, הבונקר סטרילי ב-100%.
במנ"ל אמורים לשבת ממשלת ישראל וגופים אזרחיים שונים בעת מלחמה כוללת – כאשר ישראל תהיה תחת מתקפת טילים, או חלילה בעת מלחמה גרעינית. הבונקר האטומי נחשף ב-2007 ב"ידיעות אחרונות", ומאז הוטל סביבו איפול מוחלט. תכנון התשתית בהרי ירושלים, שאמורה לשמש כ"תיבת נוח" מודרנית, לקח שנים. החציבה הנרחבת בהר התבססה בעיקרה על "ערי ביטחון" תת-קרקעיות דומות בארה"ב. המקום יכול להכיל את מאות האנשים שנועדו להיכנס אליו בעיתות חירום – השרים ובעלי תפקידים מוגדרים – וכן את כל הפונקציות הנחוצות, מחדרי שינה, דרך חללי עבודה רחבי ידיים ועד חדר אוכל גדול.
"זה מקום שמסתובבים בו בתחושת יראה", אמר אחד המעטים שראו את הבונקר המוגמר. "מכאן יפקדו על מדינה בוערת". ראוי לציין כי כבר במהלך מבצע "צוק איתן" נוהלו מהמנ"ל כמה מהמתקפות המשמעותיות יותר. מי שביקר בעבר במנ"ל מספר שמדובר במבנה מאוד מרשים, שנראה כמו חדר מלחמה משוכלל עם הרבה מסכים ועמדות שליטה. לממשלה ולקבינט יש חדרי דיונים עם כיסאות נוחים, ולראש הממשלה ולשר הביטחון יש לשכות שצמודות לחדרי הדיונים. מעבר לכך, יש במקום עוד עשרות משרדים לשימושים שונים.
כאמור, יותר מ-95% מהמרכז לניהול משברים לאומיים בנויים מתחת לאדמה, כך שהכניסה אליו מתבצעת באמצעות מעליות רחבות ידיים. "מדובר במעליות מהירות מאוד", מספר גורם שנכח במתחם. "כשאתה יורד בהן לבטן האדמה, יש ממש תחושה של סרט מדע בדיוני. בתוך הבונקר התחושה היא של ניתוק מוחלט מהעולם, אבל בלי מחנק או קלסטרופוביה". בנוסף, בניגוד לקבינט במשרד ראש הממשלה, לבונקר לא יוכלו השרים להביא עוזרים ויועצים, "אז שם אתה לבד, לגמרי".
שר הביטחון יואב גלנט היה זה שעליו הוטל לפני 20 שנים, כששימש כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, לנסח את האפיונים של הבונקר ולקבוע את התצורה ואת שיווי המשקל בין המערכות השונות, ובראשן הממשלה וגופי הביטחון. "לא פלא", אומר אחד השרים, "שהתוצאה הסופית מזכירה סוג של צוללת – גלנט הרי מגיע משייטת 13 – שבה צריך לעשות אופטימיזציה לשטח מצומצם".
