הפיצול אצל החרדים וההתערבות של נתניהו: מרדכי בלוי בריאיון
(צילום: נויל האריס)
כשברקע מחלוקת פוליטית ואידיאולוגית, "דגל התורה" ו"אגודת ישראל", שתי הסיעות המרכיבות את מפלגת יהדות התורה, מאיימות להתפצל זו מזו לראשונה זה 30 שנה. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שפעל בימים האחרונים כדי להשכין שלום בין בצלאל סמוטריץ' לאיתמר בן גביר כדי למנוע אובדן קולות בציונות הדתית, הפנה את תשומת לבו גם למשבר זה. הרב מרדכי בלוי, מסיעת "דגל התורה", שוחח היום (שני) באולפן ynet על המשבר בין הסיעות.
אז כמה זה רציני בפעם הזו?
"זה משבר עקרוני ואידיאולוגי, זה לא קשור למקומות ברשימה כמו שניסו להציג את זה".
אבל זה לא שהאידיאולוגיה הזו נולדה אתמול. עד עכשיו, זה הסתדר. מה שונה הפעם הזו מהפעמים הקודמות?
"פוליטיקאים לא מעורבים בנושא הזה. רק גדולי תורה. אנחנו לא מתייחסים ליהדות התורה כבלוק טכני, אלא כשותפות. כשיש שותפות היא צריכה להיות כזו, מבלי שכל אחד יעשה שבת לעצמו. לפי הבדיקה שלנו, אני מעריך שנביא לפחות חמישה מנדטים ואולי יותר בריצה עצמאית".
בלוי התייחס גם לחשש של בכירים בליכוד, הסבורים כי בסיעת דגל התורה חותרים לפיצול כדי לחבור לגוש השמאל: "כמה שטויות. דגל התורה הולכת אך ורק עם הליכוד עוד מזמן המייסדים". על מצבה של אגודת ישראל בבחירות הבאות, אמר בלוי כי "היא תחזיר את הקולות של חסידים שלא הצביעו ליהדות התורה בבחירות האחרונות כמו חסידי חב"ד ואחרים שמצביעים לסמוטריץ' - והם יעברו. אבל הכל רק בידי גדולי ישראל, שידונו בינם לבין עצמם כדי לפתור את המשבר".
בין "דגל התורה" הליטאית, בראשות ח"כ משה גפני, יו"ר יהדות התורה הנוכחי, לבין "אגודת ישראל" החסידית, בראשות יצחק גולדקנופף (מחליפו של יעקב ליצמן שפרש מהחיים הפוליטיים), ניטש ויכוח ארוך בשאלה איזה זרם גדול יותר, וכפועל יוצא מכך - מי צריך להוביל את הרשימה המשותפת. ב-2019, אחרי עשרות שנים של עליונות חסידית, הגיעו הצדדים להסכם רוטציה היסטורי, אך כעת פרצה מחלוקת על אופן מימושו. ב"דגל" של גפני, שקיבלה את הבכורה רק בבחירות 2021, מסרבים בתואנות שונות לחילופי השלטון כעת, שנה בלבד לאחר מכן, ואילו ב"אגודה" של גולדקנופף מתעקשים על כך שהסכמים צריך לקיים.
במקביל לכך, מהלך שהובילה בחודשים האחרונים חסידות בעלז, המיוצגת ב"אגודת ישראל", מול רשויות המדינה, להקמת רשת חינוך עצמאית הנפרדת מהזרם המרכזי, שבה ילמדו ליבה בהיקף מוגבר ויזכו לתקציבים בהתאם, מעוררת את זעמם של רבנים ועסקנים ליטאים, החוששים הן מתקדים שיגרום בעתיד להתערבות של משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות החרדים, והן מפגיעה במעמד המונופוליסטי של הרשתות הקיימות בתוך המגזר. הסכסוך החריף בימים האחרונים על רקע ההתקדמות ביישום המתווה, באופן שמקשה עליהם מאוד להמשיך את השותפות המסורתית בין שני חלקי יהדות התורה, ולפי שעה יש קיפאון מוחלט של המגעים בין הצדדים.
כעת מבקש נתניהו להיכנס לעובי הקורה, ובמפלגה החרדית מספרים כי אחרי שפתר את המשבר בציונות הדתית הוא "מנסה לעשות הכול" כדי לאחד בין החסידים לליטאים, ובין היתר נפגש בשבוע שעבר עם חברי כנסת מיהדות התורה בעניין. אלא שכרגע, כשמדובר במחלוקת על "החינוך הטהור" – ביהדות התורה יש מי שמבקר בחריפות את צעדיו של נתניהו ואת הפעלת הלחץ מכיוונו.
