תושבי הגלבוע מספרים על התחושות, יום לאחר הירי לעבר קיבוץ במועצה
(צילום: נחום סגל )
"אנחנו רחוקים רק 100 מטר מקו המערכת. ברור שיש פחד ולחץ, התחושה היא שזה מתקרב אלינו". כך אמר היום (ג') בדאגה יעקב פרץ, חבר מושב גדיש במועצה האזורית גלבוע, יממה לאחר שמחבלים פתחו בירי מעבר לגדר לעבר בתים בקיבוץ מעלה גלבוע הסמוך לקו התפר.
"צריכים לחזק אותנו ביטחונית, ולהתחיל לעשות סיורים גם מעבר לגדר. לפני 20 שנה היה לנו פיגוע כאן במושב, ומי שחיסל את המחבל היה המפכ"ל קובי שבתאי", סיפר פרץ. תושבים נוספים מיישובי הגלבוע סיפרו על החשש לאחר הירי. "תמיד חיינו ליד ג'נין וקרוב לכפרים. אני במקור מגן נר וחיה כאן כבר שנה וחצי. אחרי אתמול בערב התחושה היא שהירי מתקרב אלינו", סיפרה זיו זינו (22), שגרה במושב גן שאול עם בן זוגה. "אני שומעת יריות מג'נין. התחושה היא שיש סכנה בכל מקום במדינה שלנו. אני בדריכות בעיקר בלילות, אז עוברים סרטים בראש".
עובד נור, ראש המועצה האזורית גלבוע, נשמע מודאג מהאירוע. לדבריו, "זה היה איתות חמור מאוד שעליו אנחנו מתריעים יותר משנתיים. לצערי כל החלק הזה של הגלבוע יישאר חשוף גם לאחר הקמת החומה המתוכננת. אנחנו חיים כאן מול ג'נין, שהיא קן הצרעות הגדול ביותר, ולצערי חלק מהיישובים בגלבוע נמצאים במרחק של כמה מאות או עשרות מטרים מגדר הגבול וחשופים". נור סבור כי הירי אתמול "היה ממש דגל שחור לכולנו, להבין שהסכנה ממש מוחשית".
בכניסה למושב גדיש ישבה תלמידת כיתה א' אדל עדי, בת ה-7, יחד עם אמה וסבה. היא סיפרה בחיוך רחב: "אני מפחדת מהמחבלים כי הם מסוכנים. שמעתי שירו על הבתים בקיבוץ מעלה גלבוע, שזה לא רחוק מכאן. לפעמים סבא שלי לוקח אותי להסעות לבית הספר וחזרה".
"יש כאן היום הרבה יותר פחד וחששות מאשר לפני הירי על הגלבוע, צריכים להיות יותר התקפיים ולחזק אותנו. צריכים לעשות סיורים בצד השני של הגדר. רק פעילות מעבר לגדר תיתן לנו את הביטחון שמגיע לנו", סיכם יעקב פרץ ממושב גדיש.
תיעוד פלסטיני: המחבלים פותחים באש על מעלה גלבוע
זו הייתה הפעם הראשונה שבתים בקיבוץ מעלה גלבוע, הסמוך לקו התפר, נפגעים מירי מכיוון גדר ההפרדה. אתמול, כאמור, מחבלים פתחו באש מעבר לגדר, ופגעו בבתים הדרומיים של הקיבוץ, המהווים חלק משכונה חדשה שנבנית במקום. המחבלים נמלטו, צה"ל פתח בסריקות באזור.
הבתים שנפגעו נמצאים במרחק של 500 מטרים מהגדר ומרחקם מנקודת הירי הוא כ-800 מטר. סימני הפגיעות נראו על קירותיהם החיצוניים. למרבה המזל, נפגעים לא היו בפיגוע הירי החריג - אף שרבים בקיבוץ הדתי היו בחוץ באותה עת, והכינו פיתות מהקמח שנשאר לפני הפסח.
